יצחק ארגמן: מהו דגם המנורה הנכון?

תקציר: המנורה הייתה אחד ממרכיבי המשכן אשר נעשו, לפי דגם אלוהי; וּרְאֵה, וַעֲשֵׂה: בְּתַבְנִיתָם-אֲשֶׁר-אַתָּה מָרְאֶה, בָּהָר. האם מנורת הקנים המוכרת לנו - והמונצחת כסמל מדינת ישראל - היא אכן דגם המנורה הנכון, ביחס למפרט הטכני שמספקים לנו המקורות?

[בתמונה: האם מנורת הקנים המוכרת לנו - והמונצחת כסמל מדינת ישראל - היא אכן דגם המנורה הנכון? תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי JordanHoliday לאתר FIXABAY]
[בתמונה: האם מנורת הקנים המוכרת לנו - והמונצחת כסמל מדינת ישראל - היא אכן דגם המנורה הנכון? תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי JordanHoliday לאתר FIXABAY]

[לקובץ המאמרים באתר בנושא חנוכה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'פרשת תרומה', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'פרשת בְּהַעֲלֹתְךָ', לחצו כאן]

עודכן ב-12 בפברואר 2024

רב פקד יצחק ארגמן הוא קצין משטרה בגמלאות; שהקדיש את זמנו, בשנים האחרונות, לחקר מנורת הקנים...

רב פקד יצחק ארגמן הוא קצין משטרה בגמלאות; שהקדיש את זמנו, בשנים האחרונות, לחקר מנורת הקנים...

זהו מאמר שלישי ואחרון מתוך שלושה, העוסקים במעשה המנורה. למאמרים האחרים, לחצו כאן:

* * *

המנורה הייתה אחד ממרכיבי המשכן אשר נעשו, לפי דגם אלוהי; וּרְאֵה, וַעֲשֵׂה: בְּתַבְנִיתָם-אֲשֶׁר-אַתָּה מָרְאֶה, בָּהָר.

האם מנורת הקנים המוכרת לנו - והמונצחת כסמל מדינת ישראל - היא אכן דגם המנורה הנכון, ביחס למפרט הטכני שמספקים לנו המקורות, כנכתב בספר שמות פרק כה' ובספר במדבר פרק ח'?

קל להיווכח, כי הוראות בניית המנורה - הברורים והמדויקים - בפרק כה' בספר שמות, שונים מהוראות חז"ל. סביר גם להניח, כי בדגם אשר הוצג בפני משה, חבויים, מונצחים ומוצגים סמלים מקודשים, שסגולתם חשובה; והם אינם קיימים בדגם המנורה שאומץ.

מתוך רצון להעמיד את המצב על דיוקו, מצאתי לנכון לציין הקשרים מן המקורות, ואשר מטרתם לשפוך אור על בניית מנורת הקנים.

[בתמונה: האם מנורת הקנים המוכרת לנו - והמונצחת כסמל מדינת ישראל - היא אכן דגם המנורה הנכון? ציורי תנ"ך/ המנורה במשכן/ציירה: אהובה קליין (c) שמן על בד]
[בתמונה: האם מנורת הקנים המוכרת לנו - והמונצחת כסמל מדינת ישראל - היא אכן דגם המנורה הנכון? ציורי תנ"ך/ המנורה במשכן/ציירה: אהובה קליין (c) שמן על בד]

ספר שמות, כ"ה, ל"א-ל"ז מספר לנו כך:

"וְעָשִׂיתָ מְנֹורַת, זָהָב טָהוֹר; מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה, יְרֵכָהּ וְקָנָהּ, גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ, מִמֶּנָּה יִהְיוּ. וְשִׁשָּׁה קָנִים, יֹוצְאִים מִצִּדֶּיהָ: שְׁלֹושָׁה קְנֵי מְנֹורָה, מִצִּדָּהּ הָאֶחָד, וּשְׁלֹושָׁה קְנֵי מְנֹורָה, מִצִּדָּהּ הַשֵּׁנִי. שְׁלֹושָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד, כַּפְתֹּור וָפֶרַח, וּשְׁלֹושָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד, כַּפְתֹּור ופָרַח; כֵּן לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים, הַיֹּוצְאִים מִן-הַמְּנֹורָה.  וּבַמְּנֹורָה, אַרְבָּעָה גְבִעִים: מְשֻׁקָּדִים--כַּפְתֹּורֶיהָ, וּפְרָחֶיהָ. וְכַפְתֹּור תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה, וְכַפְתֹּור תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה, וְכַפְתֹּור, תַּחַת-שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה-לְשֵׁשֶׁת, הַקָּנִים, הַיֹּוצְאִים, מִן-הַמְּנֹורָה. כַּפְתֹּורֵיהֶם וּקְנֹתָם, מִמֶּנָּה יִהְיוּ; כֻּלָּהּ מִקְשָׁה אַחַת, זָהָב טָהוֹר. וְעָשִׂיתָ אֶת-נֵרֹותֶיהָ, שִׁבְעָה; וְהֶעֱלָה, אֶת-נֵרֹותֶיהָ, וְהֵאִיר, עַל-עֵבֶר פָּנֶיהָ. וּמַלְקָחֶיהָ וּמַחְתֹּותֶיהָ, זָהָב טָהוֹר. כִּכָּר זָהָב טָהוֹר, יַעֲשֶׂה אֹתָהּ-אֵת כָּל-הַכֵּלִים, הָאֵלֶּה. וּרְאֵה, וַעֲשֵׂה: בְּתַבְנִיתָם-אֲשֶׁר-אַתָּה מָרְאֶה, בָּהָר. וְעָשִׂיתָ מְנֹורַת, זָהָב טָהוֹר; מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה, יְרֵכָהּ וְקָנָהּ, גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ, מִמֶּנָּה יִהְיוּ."

הכוונה כאן, שהמנורה על ירכיה וקניה, גביעיה וכפתוריה ופרחיה, תהיה עשויה מיציקה אחת. הודגש, שעבור יציקה זו הכוללת את המנורה על כל חלקיה היצוקים כמקשה אחת, וכן מַלְקָחֶיהָ וּמַחְתֹּותֶיהָ יש להשתמש בכִּיכָּר זָהָב טָהוֹר אחד ולא יותר מכך:

שִׁשָּׁה קָנִים, יֹוצְאִים מִצִּדֶּיהָ: שְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹורָה, מִצִּידָּהּ הָאֶחָד, וּשְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹורָה, מִצִּידָּהּ הַשֵּׁנִי.

[בתמונה: דגם המנורה, נאמן למפרט הטכני שבספר שמות, כ"ה, ל"א. המקור: יצחק ארגמן]
[בתמונה: דגם המנורה, נאמן למפרט הטכני שבספר שמות, כ"ה, ל"א. המקור: יצחק ארגמן]

סוגיית הגביעים המְשֻׁקָּדִים

מכל צד מירך המנורה, כלומר מן העמוד המרכזי, ואם תרצו מן הגזע שהוא כנראה דמוי גזע עץ השקד, הניצב בין שלושת הקנים שמימין, ובין שלושת הקנים אשר משמאל יותקנו על כל אחד מן הקנים; שְׁלֹושָׁה גְבִיעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה; הָאֶחָד, כַּפְתֹּור וָפֶרַח, כֵּן לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים, הַיֹּוצְאִים מִן-הַמְּנֹורָה. כל גביע יהיה מעוצב במבנה בעל צורת כפתור ופרח, כלומר העתק מתאים להפליא של צורת גביע הפרח, ואשר עוד יתבהר לנו בהמשך הדברים שמדובר בפרח השקד.

תחתיתו של כל גביע תהיה עגולה ככפתור, וכמו מרכז הפרח הנושא את האבקנים, כאשר מסביב אליו מקיפים אותו עלי הכותרת. עלי כותרת אלה יהיו בצורת פרח השקד- הלוז, ומכאן המושג; מְשֻׁוקָּדִים...

ייעודו של כל גביע, לשאת נר, או להכיל שמן ופתילה, ומכאן צורתם כצורת הגביע, והרי מגביע נהוג לשתות ולכן גם ניתן למזוג לתוכו שמן. ייתכן אף, שמבנה גביעים אלה, הינו זהה למבנה ''הגביע הקדוש''...

הירך האמצעית של המנורה, תכיל ארבעה גביעי כפתור ופרח מְשֻׁוקָּדִים. בעיניי, שוני זה מיתר ששת הקנים, בא כדי להבדיל את הירך המרכזית, מששת הקנים שמימינה ומשמאלה, וכדי לייחד אותה כיום השבת, המובדלת מששת ימי המעשה, ולקדשה כיום בו שבת אלוהים מכל מלאכתו.

בנוסף, כתוב כי כל שני קנים מקבילים, המסתעפים מאותה נקודה מן הירך המרכזית, יונחו מעל כפתור יצוק בירך המרכזית. וְכַפְתֹּור תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה. הכוונה כאן ''לעין'' ממנה צומח הקנה, והדרישה כאן שלכל שני קנים מקבילים תהיה מתחתיהם אותה ''העין''... עין זו נקראת ניצן צמיחה או פקע. כפתור זה לפי הבנתי, הינו ''העין'' ממנה יוצא קנה עץ השקד, ודרישה זו כנראה באה לשוות למנורה, מראה של עץ השקד. כך גם יהיה המבנה של ארבעת הקנים המקבילים הנוספים, אשר יונחו צמד קנים מעל משנהו, כשכל צמד מקביל יונח מעל כפתור קרי דמוי עין בירך המרכזית... 

בחישוב סך כל הגביעים במנורה, נקבל שש כפול שלושה גביעים סך של שמונה עשר גביעים. לגביעים אלה נוסיף ארבעה גביעים אשר נקבעו בירך; וּבַמְּנֹורָה, אַרְבָּעָה גְבִיעִים. כלומר, בירך המרכזית יותקנו ארבעה גביעים.

[בתמונה: המנורה שנעשתה על ידי מכון המקדש (מוצגת ברחבה מעל הכותל המערבי). האם מנורת הקנים המוכרת לנו - והמונצחת כסמל מדינת ישראל - היא אכן דגם המנורה הנכון? התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Olivier Lévy. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]
[בתמונה: המנורה שנעשתה על ידי מכון המקדש (מוצגת ברחבה מעל הכותל המערבי). האם מנורת הקנים המוכרת לנו - והמונצחת כסמל מדינת ישראל - היא אכן דגם המנורה הנכון? התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Olivier Lévy. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

סוגיית הגביעים

לאחר חישוב זה, מצאתי כי סך הגביעים אשר נוצקו במנורה הם עשרים ושניים גביעים. בכל ההוראות לבניית המנורה לא נכתב, היכן בדיוק ימוקמו הגביעים, למעט שבכל קנה ימוקמו שלושה גביעים. רק שני רמזים נוספים ניתנו לנו לעניין מיקום הגביעים:

הרמז הראשון

וְעָשִׂיתָ אֶת-נֵרֹותֶיהָ, שִׁבְעָה; וְהֶעֱלָה, אֶת-נֵרֹותֶיהָ, וְהֵאִיר, עַל-עֵבֶר פָּנֶיהָ. אם כל הגביעים ימוקמו בקצה העליון של ששת קני המנורה, הם יאירו מסביב, אך לא יאירו לעבר פניה של המנורה. אם נדליק את כל גביעי המנורה, הרי שנדליק עשרים ושניים נרות, ולא שבעה כפי שנכתב לעיל. העובדה שנכתב וְעָשִׂיתָ אֶת-נֵרֹותֶיהָ, שִׁבְעָה; מרמזת לנו כי מיקום הגביעים, היה בחלוקה שווה וסימטרית על גוף המנורה. הכתוב מלמד כי שבעה נרות יאירו את פניה של המנורה, ומכאן שעל מנת לקבל אפקט זה, על שבעת הנרות להיות ממוקמים, בחלקה התחתון של המנורה, כלומר ימוקמו בשליש התחתון של המנורה.

בהדלקת שבעה נרות אלה, הלהבות תארנה מתחתית המנורה, בואך פני המנורה ועד חלקה העליון.

חשוב להבהיר כי כל הגביעים נועדו להכיל נרות ו/או שמן לפתילות; ובכל מקרה, הגביעים לא נועדו לקישוט כפי שמספר פרשנים פירשו.

כעת נשאלת השאלה, היכן ימוקמו יתר חמישה עשר הגביעים. כיוון שמתבקש מיקום סימטרי, אשר ייתן את אותו האפקט, כלומר שיאירו לעבר פני המנורה, אני בדעה כי שבעה גביעים נוספים, מוקמו מעברה השני של המנורה, ובמקביל לשבעת הנרות אשר מוקמו מלפנים, בשליש התחתון של המנורה. אין שום בטחון שאכן כך מוקמו. אני מניח כך משום שהמנורה לא הוצמדה אל קיר, באופן שרק פניה הופנו את הקהל. סביר יותר להניח, כי המנורה מוקמה מעל שולחן או מעמד כלשהו, באופן שאפשרה לקהל מסביבה, לראות את כל עבריה, ומכאן ההיגיון במיקום שבעה גביעים מלפנים, ושבעה גביעים מן העבר השני, ועם הדלקתם יואר פניה של המנורה מלפנים ומאחור.

כעת, נותר לנו למקם את שמונת הגביעים הנותרים... כל בר דעת יקבע אותם בחלקם העליון של כל ששת הקנים, ובירך המרכזית.                                                   

[בתמונה: האם מנורת הקנים המוכרת לנו - והמונצחת כסמל מדינת ישראל - היא אכן דגם המנורה הנכון... איור מ- 1984. האמן: Jim Padgett. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Distant Shores Media/Sweet Publishing. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]
[בתמונה: האם מנורת הקנים המוכרת לנו - והמונצחת כסמל מדינת ישראל - היא אכן דגם המנורה הנכון... איור מ- 1984. האמן: Jim Padgett. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Distant Shores Media/Sweet Publishing. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

הרמז השני

הכתוב מדבר על קנים ועל ירך למרות שהמבנה מתאים יותר לעץ השקד. לא נכתב 'ענף'; ולא נכתב 'גזע', אלא 'קנה' ו'ירך'. הסיבה לכך כי מדובר באיבר חלול כמו העצם בגוף החי שהינה חלולה. המטרה היא לאפשר בניית מנורה בגודל סביר ושמשקלה לא יעלה על כיכר זהב אחד ולא יותר. אם לא יהיה מדובר באיברים חלולים הרי שהמנורה תהיה קטנה בהרבה.

בעוד שיתר מרכיבי המשכן יוצרו בציפוי זהב, הרי שהמנורה נבנתה כמקשה אחת של זהב טהור, ומכאן שהיתה יקרת ערך במיוחד.

כל המושגים הקשורים לבניית המנורה, באים מעולם הצומח ומתמקדים בעץ השקד. משום מה, עץ השקד מוזכר כמה וכמה פעמים ובהקשרים של התחדשות, ושל פריחה המבשרת את בוא האביב. עץ השקד הוא עץ הפרי הפורח ראשון מבין כל עצי הפרי בארץ.

הנה אזכור נוסף לבניית מנורת הקנים: 

בתחילת פרשת בהעלותך, בספר במדבר פרק ח' פסוקים א'-ד'... א'. וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹור. ב'. דַּבֵּר, אֶל-אַהֲרֹן, וְאָמַרְתָּ, אֵלָיו:  בְּהַעֲלֹותְךָ, אֶת-הַנֵּרֹות, אֶל-מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת. ג'. וַיַּעַשׂ כֵּן, אַהֲרֹן-- אֶל-מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, הֶעֱלָה נֵרֹותֶיהָ:  כַּאֲשֶׁר צִיווָּה יְהוָה, אֶת-מֹשֶׁה. ד'. וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹורָה מִקְשָׁה זָהָב, עַד-יְרֵכָהּ עַד-פִּרְחָיהּ מִקְשָׁה הִוא:  כַּמַּרְאֶה, אֲשֶׁר הֶרְאָה יְהוָה אֶת-מֹשֶׁה--כֵּן עָשָׂה, אֶת-הַמְּנֹורָה. על בסיס אזכור זה, שוב מודגש שרק שבעה נרות האירו את פני המנורה, וניתן ללמוד מנוסח הדברים כי ראשית דבר, היה על אהרון הכהן להדליק את שבעת הנרות אשר בחלקה התחתון, במטרה שאלה יאירו את פני המנורה, כדי להראות את יופייה ואת פרחיה, ורק לאחר מכן ''יעלה'' כלומר ידליק את שבעת הנרות בחלקה העליון של המנורה [להרחבה על פרשת בהעלותך, לחצו כאן].     

וּרְאֵה, וַעֲשֵׂה: בְּתַבְנִיתָם-אֲשֶׁר-אַתָּה מָרְאֶה, בָּהָר. משה ראה את המנורה כפי שהיא במקור, ולכן הוא נדרש לעשות העתק של מנורה זו בדיוק כפי שאלוהים הראה לו על הר סיני. לא בכדי נאמר למשה: וּרְאֵה, וַעֲשֵׂה: בְּתַבְנִיתָם-אֲשֶׁר-אַתָּה מָרְאֶה, בָּהָר. אם מספר אמנים יתבקשו לבנות את המנורה לפי המפרט בפרק כה' בספר שמות, נקבל מספר דגמים שונים של המנורה למרות שכל האמנים פעלו במדויק לפי המפרט. לכן נאמר למשה וּרְאֵה, וַעֲשֵׂה: בְּתַבְנִיתָם-אֲשֶׁר-אַתָּה מָרְאֶה, בָּהָר, כדי למנוע פרשנות מוטעית בבניית המנורה, ובכך יובטח שדגם המנורה יהיה תואם להפליא לדגם אשר הראה ה' למשה בהר סיני.

[בתמונה: האם מנורת הקנים המוכרת לנו - והמונצחת כסמל מדינת ישראל - היא אכן דגם המנורה הנכון? איור מסידור המתאר את הדלקת המנורה, פירט, תצ"ח (1738), מאוספי הספרייה הלאומית.  התמונה היא נחלת הכלל]
[בתמונה: האם מנורת הקנים המוכרת לנו - והמונצחת כסמל מדינת ישראל - היא אכן דגם המנורה הנכון? איור מסידור המתאר את הדלקת המנורה, פירט, תצ"ח (1738), מאוספי הספרייה הלאומית. התמונה היא נחלת הכלל]

להל''ן קישורים לעץ השקד בתנ''ך

- ירמיהו א, א:  ויהי דבר ה‘ אלי לאמור... מה אתה רואה ירמיהו. ואומר: מקל שקד אני רואה... ויאמר היטבת לראות, כי שוקד אני על דברי לעשותו.

- במדבר יז, טז: משה נצטווה לקחת את מטותיהם של שנים עשר נשיאי השבטים. לכתוב על כל מטה שם של נשיא המטה, ולהניח את המטות באוהל מועד. האיש אשר מטהו יפרח, יהיה האיש שבו בחר ה‘ לשרתו. למחרת, נכנס משה אל אוהל העדות, והנה פרח מטה אהרן לבית לוי, ויוצא פרח ויצץ ציץ ויגמול שקדים...

- בראשית, כח, יט: בתום חלום סולם יעקב נכתב: וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא, בֵּית-אֵל; וְאוּלָם לוּז שֵׁם-הָעִיר, לָרִאשֹׁנָה. גם כאן נמצא קישור לעץ השקד, ולמקום זה בלוז, קרא יעקב ''בית אל''. 

- בבראשית ל, לז נכתב: וַיּיקַּח - לוֹ יַעֲקֹב, מַקַּל לִבְנֶה לַח - וְלוּז וְעַרְמוֹן... שוב המקרא מציין את עץ השקד, הפעם יחד עם ליבנה וערמון, ואלה עשו את הנס להפריית וריבוי המקנה של יעקב. נראה בעליל שמנורת הקנים, נבנתה בדמות עץ השקד, המסמל את שקדנותו של בורא עולם, המקפיד לקיים את הבטחותיו.

המנורה מכילה סמלים של קדושה, של התחדשות, של חיים ומוות כאשר רק סמל החיים מצוי בה בדמות האור. המנורה הבנויה מזהב טהור, באה לסמל את טוהר המידות אליו אנו נדרשים לשאוף. יש המאמינים כי המנורה הבנויה בדמות עץ השקד, היא למעשה עץ החיים המוזכר בסיפור גן עדן.

[בתמונה: עץ השקד. יש המאמינים כי המנורה הבנויה בדמות עץ השקד, היא למעשה עץ החיים המוזכר בסיפור גן עדן... זוהי תמונה חופשית מאתר Pixabay]
[בתמונה: עץ השקד. יש המאמינים כי המנורה הבנויה בדמות עץ השקד, היא למעשה עץ החיים המוזכר בסיפור גן עדן... זוהי תמונה חופשית מאתר Pixabay]

מדוע העדיף הכתוב את מילים 'קנה' ו'ירך'?

תחילה, כל כיוון מחשבותיי היו למנורת קנים הבנויה כעץ השקד. אולם במחשבה שנייה, סברתי שאם דמות המנורה הינו כעץ, מדוע הכתוב אינו משתמש במילים; ענף וגזע, והעדיף את המילים קנה וירך. נגדיר מושגים אלה:

- קָּנֶה, הינו חלק בגוף בעל חיים או צמח, שהינו דמוי צינור חלול. 

- ירך הינו החלק העליון של הרגל, הנמצא בין אזור האגן לברך.

ניתן להניח כי בחירה במושגים אלה נעשתה בגלל ששניהם, הקנה והירך הינם חלולים, ומאחר והמנורה בנויה כולה מיציקת זהב טהור, שהינו חומר יקר מאוד, אפשר להניח כי הבחירה נעשתה מטעמי חיסכון. היות ואין וודאות כי חלקים אלה נוצקו כשהם חלולים, וכי ייתכן ונוצקו ללא חלל בתוכם. אם כך, הנחה זו מבטלת את קודמתה לעניין החיסכון, ועלי לחפש נימוק אחר. מכיוון שהקנה והירך - אם קנה סוכר, ואם קנה נשימה או קנה רובֶה - כולם חלולים, עגולים וישרים לאורכם, יש להניח כי קְנֵי המנורה ויְרֵכָהּ, היו גם בעלי אותן תכונות במנורה קרי, חלולים, עגולים וישרים לאורכם.

היות והכתוב מציין: כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ, גְבִיעִים מְשֻׁקָּדִים, שהינם מרכיבים מעולם הצומח, יש להניח שהם שולבו במנורה, בצורה ובדמות הקיימת בטבע.

מאחר ורק משה רבנו ראה במו עיניו את המנורה בהר סיני, כפי שהוצגה בפניו על ידי אלוקים, אזי כל צורה ודמות בה ננציח את מנורת הקנים, יהיה זה בבחינת ניחוש ולא יותר. נכון שאת המנורה המקורית, זו אשר יצר משה כנראה על ידי בצלאל, ראו גם הכוהנים אשר שרתו באוהל מועד, אבל הם לא יצרו דוגמאות או תחליפים למנורה, עקב האיסור לעשות כל פסל או תמונה.

איש מכל אותם אומנים אשר פיסלו, חרטו או חצבו דגם של מנורת הקנים, מעודם לא ראו את המנורה האמיתית, ומכאן שכל הממצאים הארכאולוגים, אם בשער טיטוס ואם במקומות אחרים, הינם בבחינת ניחוש ולא העתק של המנורה.

[בתמונה: כל הממצאים הארכאולוגים, אם בשער טיטוס ואם במקומות אחרים, הינם בבחינת ניחוש ולא העתק של המנורה... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Dnalor 01. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]
[בתמונה: כל הממצאים הארכאולוגים, אם בשער טיטוס ואם במקומות אחרים, הינם בבחינת ניחוש ולא העתק של המנורה... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Dnalor 01. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

ומה עם שודדי המקדש?

יאמר המתחכם, והרי היו אויבים אשר שדדו את תשמישי הקדושה מבית המקדש, והם לבטח ראו את המנורה, ומכאן שייתכן והממצאים הארכאולוגים הסתמכו על עדויות ראייה של המנורה המקורית. לאלה אשיב, שכל מי אשר שדד את תשמישי הקדושה של בית המקדש, עשה זאת ביראת כבוד יתרה, ובסודיות המתחייבת מהחזקתו של אוצר כה קדוש וכה יקר. לכן לא בנקל הותר למישהו להביט בתשמישים אלה אם בכלל. 

העובדה שעד ימינו אלה, אין איש יודע את מקום הימצאותם מעידה כי:   

ב. התשמישים פשוט הושמדו על ידי קנאי דת, או ונדלים אחרים.                                                         

ג. גילוי מיקומם יגרום למלחמה או לתביעות בעלות, והמחזיק בהם אינו מעוניין בכך.                               

ד. מרוב מלחמות, ושריפת בתים ומקדשים, התשמישים הושמדו.                                                                       

ה. מעולם לא היו תשמישים כאלה, דבר אשר יכול להעמיד את המקרא כסיפורת ותו לא (כבר כאן, אבקש סליחה על כתיבת מילים אלה, אבל תאורטית הם חייבים להיאמר).

ו. תשמישי המשכן - ובעיקר, ארון הברית ותוכנו - היו קודש הקודשים אשר רק הכהן הגדול ראה אותם. מן ההיגיון להאמין כי ננקטו צעדים דרסטיים ביותר כדי למנוע מכל אויב לבזוז אותם או להשמידם.

ז. מן ההיגיון שהוכנו מבעוד מועד תחליפים אשר כל אויב יראה בהם את המקור. מכאן אני מאמין שתשמישי המשכן וקודשי הדביר מוסתרים היכן שהוא, ואין איש יודע היכן.    

מכל אשר אמרתי כאן, אין הכרח כי דגמי המנורה המוכרים לנו כיום, מעידים על דמות המנורה במקור. אני מאמין שהמנורה הייתה בנויה מקנים חלולים, מירך מרכזית אשר גם היא חלולה, ומעשרים ושניים גביעים משֻקדים, בחלוקה; שבעה גביעים בחלקם התחתון של הקנים ובאותו הגובה. שבעה קנים נוספים מקבילים מעברה השני של המנורה. ארבעה עשר הלהבות אשר בגביעים אלה, האירו בחזית האחת ובחזית השנייה, לעבר פניה של המנורה! ששה גביעים מוקמו בקצה העליון של כל אחד מששת הקנים אשר מימין ומשמאל לירך המרכזית. בקצהה העליון של הירך המרכזית מוקמו שני גביעים, כאשר גביע אחד מלפנים, וגביע שני מאחוריו. 

באופן זה, כל העומד מלפני המנורה, יכול לראות לנגד עיניו, ארבעה עשר גביעים, שבעה גביעים בשליש התחתון של קני וירך המנורה, ושבעה גביעים בקצה העליון של קני וירך המנורה. כל העומד מעברה השני של המנורה, ראה גם כן את אותו מספר גביעים, כלומר ארבעה עשר גביעים. יש לשים לב כי שבעת הגביעים מלפנים ומאחור מהווים ארבעה עשר גביעים, ואילו שבעת הגביעים אשר בקצה העליון של קני וירך המנורה, יהיו תמיד אותם שבעה גביעים אשר יראה העומד מלפנים או מאחורי המנורה.   לשבעה גביעים אלה יש להוסיף את הגביע השני שבירך האמצעית, כך שלמעשה בשורת הגביעים בקצה העליון של קני וירך המנורה, יצוקים שמונה גביעים, ומכאן שסך כל הגביעים אשר נוצקו במנורה היה עשרים ושניים גביעים.  

[בתמונה: שרטוט המנורה בכתב יד הרמב"ם. כיצד משתלב השרטוט עם הנחיות המקרא? התמונה היא נחלת הכלל]
[בתמונה: שרטוט המנורה בכתב יד הרמב"ם. כיצד משתלב השרטוט עם הנחיות המקרא? התמונה היא נחלת הכלל]

[לקובץ המאמרים באתר בנושא חנוכה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'פרשת תרומה', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'פרשת בְּהַעֲלֹתְךָ', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

5 thoughts on “יצחק ארגמן: מהו דגם המנורה הנכון?

  1. Pingback: פרשת בהעלותך באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  2. Pingback: פרשת תרומה באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  3. ראשית שאפו על העבודה הזו, 1. המפרט הטכני בפרק כה' הינו פשוט בתכלית, אם כי ניתן לומר שמעבר ליסודות המתחייבים קרי 22 גביעים ומיקומם, המבנה הכללי של המנורה רק
    ה' או משה יכולים לגלות לנו. וּרְאֵה, וַעֲשֵׂה: בְּתַבְנִיתָם-אֲשֶׁר-אַתָּה מָרְאֶה, בָּהָר. !!!
    2. הדגם אותו אני מציע, כולל את כל היסודות המתחייבים, במיקומם המפורש. 3. היות ונהוג לקרוא למנורה זו, "מנורת 7 הקנים" הצעתי דגם הכולל 4 פעמים 7 קנים\גביעים וכולם ממוקמים על פי המפרט. 4. שום מנורה כולל זו הנהוגה כיום בארצנו, אינם כוללים את היסודות המתחייבים בפרק כה' בשמות, ומכאן שאני שולל את כולן למרות הכבוד
    המתבקש. 5. טיטוס קיים מצור על ירושלים למשך חודשים, סביר להניח כי המנהיגים במלחמה זו ואפילו מלפניה, ידעו היטב שבאחד הימים האויב יכבוש את
    בית המקדש, יבזוז או ישמיד אותו על מרכיביו המקודשים לעם ישראל. ומכאן ועד להגיית הרעיון לייצר תחליפים לכלי המקדש היה קצר ומתחייב. 6. עלינו לזכור כי מלבד בצלאל ועוזריו, והכוהנים הגדולים כל אחד בזמנו, איש לא ראה את כלי המקדש השמורים בדביר המקדש, ומכאן שגם האויבים
    במלחמות ישראל לא יכלו לדעת כיצד נראים כלי המקדש. 7. גם יתר עם ישראל לא ראה ולא הכיר את כלי המקדש ולעניינינו גם את המנורה ולכן קיבלו כמובן מאליו את צלם המנורה הזה, ומאז הוא מלווה
    אותנו. 8. תמוה בעיניי כי מאז אנשי המסורה נהגנו בכל דבר ועניין, להקפיד עד קוצו של יוד, ובעניין המנורה והציווי בפרק כה' בספר שמות פשוט התעלמנו..

  4. Pingback: קובי ביטר: מנורת הזהב - ייצור ידע

  5. Pingback: אבי הראל: מעשה המנורה ומובילי התהליך של שיבת ציון - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *