פנחס יחזקאלי: אני אוהב אותך לאה – גם אהבה מאולצת היא (אולי) אהבה…

תקציר: בשיר 'אני אוהב אותך לאה, מנסה אהוד מנור 'לסדר' סוף אוהב ומפויס למערכת היחסים המקולקלת, הרעה, המיוסרת, שבין אבי האומה לאם רוב בניו: מערכת שתחילתה ברמייה; והמשכה בהתעללות נפשית ובאפליה גלויה - של לאה ובניה על פני רחל ובניה אחריה - שתימשך גם אחרי מות יעקב. אבל, אין זו אהבה שמחה...

[בתמונה: וַיְהִי בַבֹּקֶר וְהִנֵּה הִוא לֵאָה וַיֹּאמֶר אֶל לָבָן מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי הֲלֹא בְרָחֵל עָבַדְתִּי עִמָּךְ וְלָמָּה רִמִּיתָנִי. — בראשית, כ"ט, כ"ה. האמן: הנדריק טר ברוחן - התמונה היא נחלת הכלל]
[בתמונה: וַיְהִי בַבֹּקֶר וְהִנֵּה הִוא לֵאָה וַיֹּאמֶר אֶל לָבָן מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי הֲלֹא בְרָחֵל עָבַדְתִּי עִמָּךְ וְלָמָּה רִמִּיתָנִי. — בראשית, כ"ט, כ"ה. האמן: הנדריק טר ברוחן - התמונה היא נחלת הכלל]

[לאוסף שירי הנצח, שהזמן לא יכול להם, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על פרשת ויצא, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על מורכבות האהבה, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים אודות 'אלימות נגד נשים', לחצו כאן]

"וַיַּרְא יְהוָה כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה" (בראשית כ"ט 31)

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

השיר: אני אוהב אותך לאה הוא שילוב מרתק ומצליח של מילותיו של אהוד מנור עם הלחן - והביצוע המקורי - של צביקה פיק (יש הרבה ביצועים אחרים, ראו בהמשך).

הוא נכלל באלבומו של פיק, "מה עכשיו" מ- 1974 (ויקיפדיה: אני אוהב אותך לאה).

השיר כתוב בסגנון הקרוי: "מכתב שלא נכתב", שבו שם הכותב את מילותיו בפי יעקב (ויקיפדיה: אני אוהב אותך לאה).

[בתמונה: שיר בשיטת "המכתב שלא נכתב", שבו שם הכותב את מילותיו בפי יעקב... המקור: Photo by Angela Roma from Pexels]
[בתמונה: שיר בשיטת "המכתב שלא נכתב", שבו שם הכותב את מילותיו בפי יעקב... המקור: Photo by Angela Roma from Pexels]

שלושה חלקים - שלוש תקופות זמן

אהוד מנור מנסה 'לסדר' בשיר סוף אוהב ומפויס למערכת היחסים המקולקלת, הרעה, המיוסרת, שבין אבי האומה לאם רוב בניו: מערכת שתחילתה ברמייה; והמשכם בהתעללות נפשית ובאפליה גלויה - של לאה ובניה על פני רחל ובניה אחריה - שתימשך גם אחרי מות יעקב.

אבל אין זו אהבה שמחה. הפיוס הזה הוא בעירבון מוגבל; וכל בית בשיר, משחקים הטוב והרע בערבוביה...

השיר בנוי משלושה חלקים (ראו תמונה משמאל) המציינים שלוש תקופות זמן: יעקב המצוי בערוב חייו (תקופה ראשונה), חוזר לשתי תקופות נוספות, קשות, ביחסיו עם לאה (ראו ניתוח בהמשך):

- הבית הראשון מתאר את ליל הכלולות של יעקב ולאה, והבוקר שאחריו;

- הבית השני: עוסק בלילם האחרון של יעקב ולאה כזוג מונוגמי, לפני יום חתונת יעקב ורחל.

- הבית החוזר הוא אפילוג הסיום של יעקב, לקראת תום חייו.

[בתמונה: לאה - לחיות בצילה של רחל... המקור: Contributed by Sweet Publishing, free bible images, Artist: Jim Padgett]
[בתמונה: לאה - לחיות בצילה של רחל... המקור: Contributed by Sweet Publishing, free bible images, Artist: Jim Padgett]

האם שנאה יכולה להתפתח לאהבת אמת?

המקרא אינו מכחד מאיתנו כי לאה הייתה שנואה על יעקב - "וַיַּרְא יְהוָה כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה" (בראשית כ"ט 31).

אבל פעמים רבות, דברים מתרחשים מהסיבות הלא נכונות, ואהוד מנור מייחס אולי ליעקב את מה שאנחנו מכירים כ'אפקט וייסמן', שמשמעו, סוף הרגשה במעשה תחילה: ככל שנעמיד פנים זמן רב יותר שאנו אוהבים בן זוג, מקום עבודה, חבר וכדומה, כך תהפוך העמדת הפנים שלנו 'לדבר האמיתי'... [למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'אפקט ויסמן – מהעמדת פנים לאהבה אמיתית…', לחצו כאן]

אחרי מות רחל הפכה לאה, לכאורה, לשותפה העיקרית והחשובה של יעקב, בגידול בניו, ממשיכי דרכו; והוא מצידו, כשנגדעה המשענת העיקרית שנתנה טעם לחייו, ביקש לו כתף בוגרת להישען עליה...

כך, האהבה הכפויה אולי הפכה עם השנים לאמיתית, למרות שלפחות לטעמי, ה'אהבה' המתוארת בשיר מסויגת מאוד. עוד אהבה כזו, ואבדנו...

בכרזה - ד"ר פנחס יחזקאלי: ד"ר פנחס יחזקאלי: אפקט ויסמן משמעו, סוף הרגשה במעשה תחילה... 
ככל שנעמיד פנים זמן רב יותר שאנו אוהבים בן זוג, מקום עבודה, חבר וכדומה, כך תהפוך העמדת הפנים שלנו 'לדבר האמיתי'... [בכרזה: ד"ר פנחס יחזקאלי על אפקט ויסמן והשלכותיו... התמונה: טל בוצר. הכרזה: ייצור ידע]
[בכרזה: ד"ר פנחס יחזקאלי על אפקט ויסמן והשלכותיו... התמונה: טל בוצר. הכרזה: ייצור ידע]

ניתוח הבית הראשון: ההתפכחות - "וַיְהִי בַבֹּקֶר וְהִנֵּה הִיא לֵאָה"

הבית הראשון מבוסס על ספר בראשית כ"ט, כ"ה: "וַיְהִי בַבֹּקֶר וְהִנֵּה הִיא לֵאָה".

יעקב נזכר כיצד התעורר בבוקר שאחרי ליל כלולותיו עם לאה, כשראשו כבד עליו ('האנג אובר'), מהמשתה, שערך לכבודם חמו לבן. הוא רואה את אשתו שרועה לידו, פזורת שיער, וראשה על הכר, ולוחש לה באהבה 'רחל'.

אז לאה מסתובבת אליו... התרמית התגלתה... זה רגע הדרמה, רגע ההתפכחו. אבל יעקב של השיר לא מדבר עליו במרירות, אלא בהרבה אמפתיה ללאה, ולייסורים שעברה:

לאה - שהייתה, בה בעת, שותפה פאסיבית במעשה המרמה, וגם קרבן להתעללות מצד אביה - חפנה את ידו, בוכה: "כשלחשתי באוזנך את שמה; את ידי אספת ביד קרה; ודמעה אחת חמה; אל כפות ידי נשרה".

[בתמונה: יעקב מתלונן בפני לבן על שנתן לו את לאה. מאת אדריאן ואן דר פנה (Adriaen van de Venne, c. 1635)  מוזיאון רייקסמוזיאום, אמסטרדם / נצבע ע"י hotpot.ai. התמונה היא נחלת הכלל]
[בתמונה: יעקב מתלונן בפני לבן על שנתן לו את לאה. מאת אדריאן ואן דר פנה (Adriaen van de Venne, c. 1635)  מוזיאון רייקסמוזיאום, אמסטרדם / נצבע ע"י hotpot.ai. התמונה היא נחלת הכלל]

הבית השני: לילה אחרון לפני נישואי יעקב לרחל

הדרמה הבאה מציבה אותנו שבע שנים אחרי, בלילם האחרון של יעקב ורחל כזוג מונוגמי ("שבע השנים חלפו מזמן; ונותרה רק עוד שעה; טרם ייסגר הגן"). יעקב כבר נמצא ברוחו במקום אחר ומשיל מעצמו את עול שבע השנים. לאה עבורו הא חלק מהעול הזה.

מבחינת לאה, היא עוברת, ממצב בעייתי, שבו בעלה חולק עימה את יצועה, מידי לילה - אך מתנה עימה אהבים, בחושבו על אישה אחרת - למצב בעייתי אף יותר, שבו תיאלץ לישון לבדה, ביודעה שהוא באוהל הסמוך, מממש אהבה מיוסרת ומלאת ציפייה לאחותה.

לפני צאתו מהאוהל לזרועות אהובתו רחל, מנסה יעקב לפייס את אשתו האבלה: "אל ימר ליבך על אחותך, הן בנייך לצידך יושבים (בשבע השנים הללו נולדו כבר בנים ללאה) ... מה בקשתך אמרי לאה"...

בחוכמת הבדיעבד, מדבר יעקב על ניצחונה של לאה בראי ההיסטוריה. עם ישראל יצא מחלציה ולא מחלצי אחותה-צרתה, שנכשלה בתפקידה ההיסטורי, ואף מתה במהלך לידת בנה השני.

אבל לאה אינה מתרצה, ויעקב אינו מוותר על נקמה קטנה וסונט בה: "אל תפני אישה את מבטך; כל חלומותיי קרובים". היישירי את מבטך אלי, אשה. גלי אמפתיה לבעלך. אני קרוב מאוד להגשמת חלומותי (על חשבונך...).

לטעמי, התעללות נפשית לשמה, אבל הכל בעיני המתבונן... [לקובץ המאמרים אודות 'אלימות נגד נשים', לחצו כאן].

[בתמונה - אהבת יעקב ורחל: "כל חלומותיי קרובים"... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי 0fjd125gk87 לאתר FIXABAY]
[בתמונה - אהבת יעקב ורחל: "כל חלומותיי קרובים"... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי 0fjd125gk87 לאתר FIXABAY]

האפילוג - הבית החוזר: אהבה (?) וניצחון היסטורי

זהו הפזמון החוזר - האפילוג, לקראת תום חיי יעקב. זו נקודת הזמן, שבה שם אהוד מנור בפי יעקב את 'מילות האהבה' ללאה.

אבל האהבה הזו היא אהבה של לית ברירה. אבל, אין זו אהבתו של יעקב האיש ללאה. יעקב האיש עדיין שקוע בזיכרונותיו לאהובתו המתה: ע"פ המקרא, הפרט היפה ביותר בלאה היו עיניה: "וְעֵינֵי לֵאָה, רַכּוֹת"(בראשית כ"ט 17). אבל גם את היופי זה רואה יעקב דרך זיכרון צרתה רחל: "ועינייך מה יפו, כעיני רחל". בעיני, יותר עלבון ממחמאה...

האהבה ללאה היא אהבתו של ישראל, אבי האומה, לאם בניו, תחילת עמו: "אני אוהב אותך לאה, אוהב אותך גאה; אם אשכח אותך לאה, שמי לא ישראל". פה עובר השיר מהמימד האישי למימד ההיסטורי, שבו מתבטא ניצחונה של לאה. ישראל, בשמו הלאומי, נשבע ללאה בשבועה שיש בה מוטיב לאומי והיא לקוחה מתהילים קל"ז 5: "אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָ‍ִם".

[בתמונה: "ועינייך מה יפו, כעיני רחל"... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידיPublicDomainPictures לאתר Pixabay]
[בתמונה: "ועינייך מה יפו, כעיני רחל"... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידיPublicDomainPictures לאתר Pixabay]

מילות השיר: אני אוהב אותך לאה

מילים: אהוד מנור (ראו תמונה משמאל); לחן: צביקה פיק (ראו תמונה משמאל למטה)

את אותו הבוקר לא אשכח
כשטמנת ראשך בתוך הכר
אור השמש על האוהל נח
וראשי הלום שיכר

כשלחשתי באוזנך את שמה
את ידי אספת ביד קרה
ודמעה אחת חמה
אל כפות ידי נשרה

*

אל ימר ליבך על אחותך
הן בנייך לצידך יושבים
אל תפני אישה את מבטך
כל חלומותי קרובים

מה בקשתך אמרי לאה
שבע השנים חלפו מזמן
ונותרה רק עוד שעה
טרם ייסגר הגן

*

הנה ימים רבים חלפו
ושתי ידי עייפו
ועינייך מה יפו
כעיני רחל

אני אוהב אותך לאה
אוהב אותך גאה
אם אשכח אותך לאה
שמי לא ישראל

והנה השיר בביצוע המקורי:

[בסרטון: צביקה פיק - 'אני אוהב אותך לאה'.

השיר זכה לביצועים נוספים

על המבצעים הללו ניתן למנות זמרים כמו: שימי תבורי, דניאל חן, יהודה סעדו, אובוי (ערוץ הילדים) ועוד.

הביצוע המעניין מכולם הוא לטעמי דואט נפלא, בין זהבה בן לצביקה פיק. אל תחמיצו... הנה:

[לאוסף שירי הנצח, שהזמן לא יכול להם, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על פרשת ויצא, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על מורכבות האהבה, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים אודות 'אלימות נגד נשים', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

[בתמונה משמאל למעלה: צביקה פיק. הפורטרט נוצר, הועלה לויקיפדיה ואושר לשימוש ע"י מיכל כהנא. תמונתו של אהוד מנור משמאל, היא צילום מסך מכתבת הערוץ הראשון]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *