גרשון הכהן: עשרים שנים לחומת מגן – לקחים

בתמונה: מבצע 'חומת מגן'. התמונה: דובר צה"ל. שם הצלם אינו מוזכר

[בתמונה: מבצע 'חומת מגן'. התמונה: דובר צה"ל. שם הצלם אינו מוזכר. עוגן ברשת, לחצו כאן]

אם כל הפסד פלסטיני הוא זמני וחולף, מה מרתיע אותם מיצירת עימותים שוב ושוב?

[המאמר ראה אור לראשונה באתר 'מקור ראשון'. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

הלוגו של 'מקור ראשון'

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

בימי מבצע "חומת מגן"  שירתתי במטכ"ל, בתפקיד ראש חטיבת התורה וההדרכה וליוויתי את המבצע בשותפות ומעורבות אישית לתהליכי המטה הכללי ופיקוד המרכז.

סקירתי מבוססת על עדות אישית, וגם על התיעוד המפורט להתפתחות ההתרחשות כפי שהובא במחקרו החדש של אהד לסלוי (ראו כריכה משמאל למטה) - פורסם בימים אלה על ידי מחלקת היסטוריה במטכ"ל.

.

בתמונה: מבצע 'חומת מגן'. התמונה: דובר צה"ל. שם הצלם אינו מוזכר.

[בתמונה: מבצע 'חומת מגן'. התמונה: דובר צה"ל. שם הצלם אינו מוזכר. עוגן ברשת, לחצו כאן]

זכויותיו של ראש הממשלה אריאל שרון

לא סוד, שעם כניסת שרון לתפקיד ראש הממשלה - בעיצומם של ימי התקפות הטרור ברחובות הערים - הוא תבע מצה"ל הישגים מבצעיים משמעותיים יותר.

בתרגיל מטכ"לי שהתקיים בינואר 2002, הייתי אחראי ליצירתו של אחד מהמפגשים המכוננים, בהם הובעה בפומבי תביעת ראש הממשלה מצה"ל להכרעת הזירה הפלסטינית.

[בתמונה משמאל: ספרו של אהד לסלוי: 'מבצע חומת מגן. מהכלה להרתעה' שראה אור בהוצאת צה"ל המחלקה להיסטוריה; ומשרד הביטחון. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

הופקדתי אז על ניהול התרגיל ובתוך כך שיחקתי גם את הדרג המדיני. צה"ל אותגר בתרגיל, בתרחיש לחימה רב זירתי: במקביל להתמודדות באיומי הזירה הצפונית מסוריה ולבנון, התרחשה לחימה בעצמה גוברת גם ביו"ש ורצועת עזה.

בדילמת היסוד - לקביעת סדרי עדיפויות בין הזירות - המטכ"ל בחר להתמקד במאמץ עיקרי בזירת הצפון. הלחימה בזירות יו"ש ועזה הוגדרה כמאמץ משני במגמת הכלה. עוצמת הלחימה, כפי שהתפתחה בתרחיש התרגיל בזירת הצפון, לא הובילה בהכרח להגדרת הזירה הפלסטינית כמשנית.

מתוקף סמכותי כ"דרג מדיני תרגילי" הנחיתי את צה"ל למהלך הכרעה בזירה הפלסטינית, אולם סמכותי המדומיינת כדרג מדיני תרגילי לא הספיקה לכך. פניתי לאלוף משה קפלינסקי שהיה אז מזכירו הצבאי של שרון ביקשתי שיביא את ראש הממשלה למחרת, אחר הצהריים, להערכת המצב המטכ"לית. שרון הגיע, ישב בראש השולחן ב"בור", ליד הרמטכ"ל. בתוך דקות התערב בחוסר סבלנות. לקח את הובלת הדיון; ובמלוא סמכותו פתח בנאום על מה שהוא מצפה במצב כזה.

[להרחבת המושג: 'הכלה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הכרעה', לחצו כאן]

[בתמונה: אוטוריטה צבאית שהשפיעה על תודעת האלופים... צילום: לע"מ. שם הצלם אינו מוזכר]

[בתמונה: אוטוריטה צבאית שהשפיעה על תודעת האלופים... צילום: לע"מ. שם הצלם אינו מוזכר]

הביקורת של שרון ביטאה הסתייגות עמוקה ממגמת ההכלה שהוגדרה לזירה הפלסטינית

במיוחד הקפיץ אותו הדיווח של רמ"ט פיקוד המרכז: "אנו מצליחים להכיל את האירועים בגזרות איו"ש"... שרון דפק על השולחן ואמר: "...לא מסדרון, לא ביתור פה ולא ביתור שם... צריך לפרק את היכולת הצבאית הפלסטינית באופן מידי, מידי!". בהמשך דבריו, פירט ראש הממשלה את ציפייתו: להיכנס ללב הערים ומחנות הפליטים לעבור בית בית, לסכל את תשתית הטרור, לאסוף את כל הנשק. הביקור חולל תפנית בחשיבת המטכ"ל. כשעתיים מתום הביקור, בדיון לילה האלופים כבר דיברו לגמרי אחרת. בסיומו של אותו תרגיל ב- 23 ינואר 2002, הובן במטכ"ל ובפיקוד המרכז כי ראש הממשלה מצפה למהלכים אחרים ממבצעי כיתור והכלה.

בתוך החודשיים הבאים עד לפתיחת חומת מגן, הודות למספר תפניות, בכללן השפעה שהייתה ללכידת הספינה קארין A על הממשל האמריקאי, נכנס פיקוד המרכז למגמה חדשה של פעילות התקפית בסדרת מבצעים חטיבתיים. שלושת חטיבות החי"ר: גולני נח"ל וצנחנים הופעלו למבצעים התקפיים, שהסירו חסמים תפיסתיים שלא נפרצו קודם לכן. הישגי המבצעים - במיוחד גולני בטול כרם והצנחנים בבלטה - יצרו אמון בדרג מקבלי ההחלטות, ביכולת ההתקפה לעומק הערים ומחנות הפליטים. בהדרגה, בשלו התנאים לקבלת ההחלטה על היציאה למבצע "חומת מגן".

בצד הסיפוק ותודעת המסוגלות שהלכה והתבססה, למדו בפיקוד המרכז כי המבצעים החטיבתיים לכשעצמם - עם כל ההישג שלהם - עדין לא מספיקים כדי להביא לצמצום הפיגועים בערי ישראל, שרק הלכו וגברו. קצין האג"ם הפיקודי, דאז, גל הירש, בדיון בפיקוד המרכז ב- 8.3.2002, טען כי הרעיון של מבצעים חטיבתיים מוגבלים מיצה את עצמו ו"צריך מהלך טרמינלי".

[לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

[בתמונה: תת אלוף גל הירש: הרעיון של מבצעים חטיבתיים מוגבלים מיצה את עצמו ו"צריך מהלך טרמינלי"... המקור: דובר צה"ל]

[בתמונה: תת אלוף גל הירש: הרעיון של מבצעים חטיבתיים מוגבלים מיצה את עצמו ו"צריך מהלך טרמינלי"... המקור: דובר צה"ל]

כיצד מוציאים עם למלחמה

בצדק ניתן לתמוה מדוע נדרש עם ישראל לשאת חודשים של סבל ושכול עד שהחליטה ממשלת ישראל לצאת למלחמה.  לטראומה שנשא עמו שרון מקיץ 1982, אז הוציא עם ממשלת בגין את צה"ל למלחמה ללא הסכמה לאומית רחבה, היה תפקיד משמעותי בהמתנתו עד לפיגוע בליל הסדר. גם מודעותו למפת האילוצים הבינלאומיים הקשתה עליו במשך כל השנה הראשונה לממשלתו, להורות על מהלך לחימה רחב. גם צה"ל לא הראה בשלות מבצעית, שמבטיחה הכרעת קיני הטרור בעומק השטח הפלסטיני.

ההמתנה הארוכה אפשרה לשרון את תנאי התמיכה הפנימית בחברה הישראלית, שבוטאה היטב בגיוס המילואים המהיר שעלה על כל הציפיות. התמיכה הלאומית הרחבה, גם העניקה לממשלה איתנות בסיסית למול זירה בינלאומית בלתי תומכת. ובכל זאת, ראוי לעם ישראל לברר עם עצמו מדוע לא התגבשה דרישה סוחפת ליציאה למלחמה הרבה לפני כן? האם עם נורמלי, לא היה מתכנס לתגובת מלחמה הרבה קודם? ללחצי הממשל האמריקאי, הייתה ללא ספק השפעה ישירה לעומק העכבות שחסמו בממשלת ישראל לזמן כה ארוך את ההחלטה ליציאה למלחמה.

[להרחבת המושג: 'מלחמה', לחצו כאן]

[התמונה היא צלום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

מוכנות טקטית ואסטרטגית בפתיחת המבצע

הרעיון לפעולה ישירה נגד יו"ר הרש"פ ערפאת - לגרשו מהמוקטעה ברמאללה או לבודדו שם, עלה ונדחה במהלך החודשים שקדמו לפתיחת "חומת מגן". כשעלה הרעיון לאישור שר הביטחון לקראת מבצע "ביטחון הכרחי" על העיר רמאללה ב- 11.3.2002, הרעיון נדחה.

[תמונתו של הרמטכ"ל לשעבר, שאול מופז משמאל: דובר צה"ל]

לרמטכ"ל מופז (ראו תמונה משמאל) התברר כי הדרג המדיני נענה לדרישה האמריקאית, להימנע מהצבת כל כוח צבאי סמוך למוקטעה.

[תמונתו של הרמטכ"ל לשעבר, שאול מופז משמאל: דובר צה"ל]

למרות ביטול המבצע לבידוד המוקטעה, בפעולת יחידת אגוז וגדס"ר גולני במרחב רמאללה באותם ימים, נוצרה בחטיבת גולני ויחידותיה, הכרות אינטימית עם המרחב, שאפשרה לה בליל פתיחת "חומת מגן" את ההתארגנות המהירה לפעולה בנוהל קרב חפוז. כך, עם הפיגוע במלון פארק, בעיצומו של ליל החג, עמד לרשות הדרג המדיני וצה"ל מבנה רעיוני ברור וכוח צבאי מגובש בידע הנדרש לפעולה.

לאחר הפיגוע, בדיון מצומצם בראשות ראש הממשלה - בשעות הלילה המאוחרות של ליל החג - דרש ראש הממשלה חתירה להכרעת הרשות הפלסטינית. שר הביטחון ושר החוץ שמעון פרס התנגדו. במודעות לדחיפות הפעולה, סיכם ראש הממשלה על פעולה מוגבלת אך מידית לבידוד ערפאת במוקטעה.  בשעות הערב במוצאי החג, 28 מרץ, הוצגה לשר הביטחון התוכנית להשתלטות על המוקטעה. השר קיבל את המלצת צה"ל וקבע: ש"אין ברירה אלא ללכת למהלך צבאי דרסטי לשינוי פני המציאות". בהתאם הנחה: "לבודד את ערפאת מגורמי הטרור שברמאללה...".

מהירות ההתארגנות של חטיבת גולני והשלמת משימתה באותו ליל מוצאי החג, לפנות בוקר, הייתה מפתח להתנעת המבצע כולו. ראש הממשלה שרון שהבין כך את הצלחת חטיבת גולני כנתיב קריטי להמשך, דאג לוודא באמצעות מזכירו הצבאי האלוף קפלינסקי את התקדמות הכוחות. זה היה לילה גשום בערפל כבד. כוחות גולני, עם גדוד טנקים 82, התארגנו בחיפזון באזור בית- אל, ונעו למשימתם במוכנות חלקית, שהלכה והתעצמה במהלך הלילה. עם בוקר כשסוכמו החלטות הקבינט, כוחות גולני כבר שלטו במרחב המוקטעה.

מכאן והלאה התאפשרה הדינאמיקה של התפתחות המבצע בכל יתר המרחב.

[להרחבת המושג: 'טקטיקה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'דינאמיות', לחצו כאן]

[בתמונה: טנקים ישראליים חונים ליד המוקטעה במבצע חומת מגן. מבצע זה היה הסיבה לירידה בגל הפיגועים, ולא גדר ההפרדה (צילום מסך מהערוץ הראשון)]

מתחים בניהול מערכה רב זירתית

מהתכנסות הרמטכ"ל להתייעצות ראשונה בליל הפיגוע, בליל החג, דרך גיבוש התוכנית הכוללת למבצע, בבוקר יום שישי 29 מרץ, הרמטכ"ל הפנה חשש להתדרדרות בצפון. בדאגה מהסלמה בצפון, שינה את תכנית פיקוד המרכז למשימות האוגדות. את אוגדה 162 הסדירה - העביר לבקעת הירדן ולשוליים המזרחיים של השומרון, על מנת שניתן יהיה ל"שלוף" אותה בקלות ולהפנותה צפונה. מאותו שיקול, הציב את אוגדה 98 בשוליים המערביים בגזרת טול-כרם קלקיליה, שגם היא תהיה זמינה בקלות להעברה צפונה. יש בכך כדי ללמד על מגבלת סדר הכוחות של צה"ל במקרה של לחימה במקביל ביותר מזירה אחת. בעשרים השנים האחרונות, סדר הכוחות של צה"ל הלך והצטמצם עוד יותר, והסוגייה ראויה לעיון נוקב.

[בתמונה משמאל: ראש אמ"ן דאז, האלוף אהרן זאבי פרקש. התמונה: דובר צה"ל]

גם בסדר הכוחות הרחב שהוקצה לפיקוד המרכז, מעל ארבע אוגדות, עדין נדרש הפיקוד לדרוג בהתקפה על הערים. בהשפעת מח"ט יהודה אל"מ דרור וינברג, בוטלה ההתקפה על העיר חברון במהלך ימי המבצע ובוצעה חודשיים לאחר מכן, בהתקפת הלם מהירה במבצע "דרך נחושה" ראש הממשלה שרון הביע דאגה מהעיכוב בהתקפה לשכם, ונענה כי ממתינים להערכות של החטיבות הסדירות שכבר הוטלו לפעולה ונדרש להוציאן מאזורי הלחימה, ולרכזן לקראת ההתקפה על שכם.

עם הקשיים שהתגלו בהפעלת הכוחות בגזרת ג'נין, יחד עם העיכוב בכניסה לשכם, האיום בזירה הצפונית הלך והתגבש. בנוסף למטח רקטות ומרגמות שנורה בליל 3 באפריל, על ידי חיזבאללה לאזור הר דב-אצבע הגליל, נאספו ידיעות על הערכות חיזבאללה לתקיפה רחבה באש, כולל מעבר חלקי של מערכיו למצב חירום. בהערכת מצב רמטכ"ל, בערב 3 באפריל, הכריז ראש אמ"ן האלוף זאבי פרקש, (ראו תמונה משמאל) על התרעה אסטרטגית ואופרטיבית למתקפת אש רחבה.

[בתמונה משמאל: ראש אמ"ן דאז, האלוף אהרן זאבי פרקש. התמונה: דובר צה"ל]

טראומת מלחמת יום הכיפורים ודו"ח אגרנט הביאו את ראש אמ"ן להכרזת התרעה: "חיזבאללה וג'יבריל בגבול הדרומי של לבנון יכולים לפתוח מידית מפקודה במתקפה כוללת..."

[לאוסף המאמרים על מלחמת יום הכיפורים, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'התרעה', לחצו כאן]

[בתמונה: ועדת אגרנט... טראומת מלחמת יום כיפור ודו"ח אגרנט הביאו את ראש אמ"ן להכרזת התרעה: "חיזבאללה וג'יבריל בגבול הדרומי של לבנון יכולים לפתוח מידית מפקודה במתקפה כוללת..." צילום: יעקב סער, לע"מ]

[בתמונה: ועדת אגרנט... טראומת מלחמת יום כיפור ודו"ח אגרנט הביאו את ראש אמ"ן להכרזת התרעה: "חיזבאללה וג'יבריל בגבול הדרומי של לבנון יכולים לפתוח מידית מפקודה במתקפה כוללת..." צילום: יעקב סער, לע"מ]

סנכרון המאמצים בשלוש הזירות

[בתמונה משמאל: האלוף יוסי ביידץ. הצילום: דובר צה"ל]

 התרעה ברמה כזו שהושלכה לתוך הערכת המצב המטכ"לית, עלולה הייתה להביא לסיום המבצע בפיקוד המרכז בטרם הושלמו יעדיו. בדיון ממוקד שהתקיים בלשכת הרמטכ"ל 24 שעות מאוחר יותר, הובאה אל שולחן הרמטכ"ל מחלוקת באגף המודיעין. האלוף יוסי ביידץ (ראו תמונה משמאל) שהיה אז ראש הזירה הצפונית העז לחלוק על הערכת ההתרעה שהוצגה על ידי ראש אמ"ן.

[בתמונה משמאל: האלוף יוסי ביידץ. הצילום: דובר צה"ל]

בסיכום הדיון קבע הרמטכ"ל את הרעיון המערכתי לסנכרון המאמצים בשלוש הזירות: לפיקוד הצפון שחווה באותו יום התקפה באש באזור אביבים, הורה הרמטכ"ל על "הבלגה", לפיקוד הדרום "הכלה" ולפיקוד המרכז הוגדרה התמקדות במשימת הכרעה".

אלוף פיקוד הצפון גבי אשכנזי הבין היטב כי הצלחתו למניעת הסלמה בגזרתו, היא תנאי הכרחי להשלמת ההישג המערכתי בפיקוד המרכז.  הסנכרון בסדר העדיפויות הבין-זירתי, מסביר גם את העברת כוחות המילואים שגויסו בפיקוד הדרום לפעולה בפיקוד המרכז. נסיבות אלה קבעו למעשה, כי מבצע "חומת מגן" לא יכלול במקביל פעולה התקפית רחבה גם ברצועת עזה.

מכלול הנסיבות שהקשה אז על צה"ל לנהל מתקפה ביותר מזירה אחת, נעשה מאז קשה ומורכב יותר.

[להרחבת המושג: 'סנכרון', לחצו כאן]

[בתמונה: ראש הממשלה אריאל שרון נושא דברים בפני חיילי צה"ל הפועלים במסגרת מבצע "חומת מגן" בגזרת ג'נין. מימין לשמאל - הרמטכ"ל רב אלוף שאול מופז, ראש הממשלה אריאל שרון, שר הביטחון בנימין בן אליעזר, שר המדע והתרבות מתן וילנאי ומאחורים השר בלי תיק אפי איתם. (צילום: משה מילנר/ לע"מ)]

[בתמונה: ראש הממשלה אריאל שרון נושא דברים בפני חיילי צה"ל הפועלים במסגרת מבצע "חומת מגן" בגזרת ג'נין. מימין לשמאל - הרמטכ"ל רב אלוף שאול מופז, ראש הממשלה אריאל שרון, שר הביטחון בנימין בן אליעזר, שר המדע והתרבות מתן וילנאי ומאחורים השר בלי תיק אפי איתם. (צילום: משה מילנר/ לע"מ)]

 סיכום ומסקנות

*למשקלו הסגולי של ראש הממשלה שרון בהובלת המערכת הביטחונית אל "חומת מגן", הייתה תרומה ניכרת. תרומתו צריכה ללמד על חיוניות נחישות ההכוונה והשליטה של דרג מדיני במערכות הביטחוניות בכל הקשור לא רק לריסון היציאה למלחמה, אלא גם בתביעה והזירוז ליציאה למלחמה.

מסכת החסמים שדחתה את קבלת ההחלטה לפתיחת המבצע, יחד עם הקשיים בפיתוח המומנטום ההתקפי בכלל המרחב, ראויה להילמד במבט לעתיד. בכירים ביטחוניים לשעבר - התומכים בנסיגות נוספות עד לקו הירוק - מבטיחים שאם נצטרך, נדע תמיד לחזור ולפעול בחופש פעולה, לעומק המרחב שהועבר לפלסטינים. מבטיחים גם כי ממשלת ישראל תדע במצב ביטחוני מתדרדר לשלוח את צה"ל לפעולה ובעליונותו המוחלטת הוא ישלים את המבצע בזמן קצר. מבצע "חומת מגן", דווקא כאירוע מוצלח, יכול ללמד עד כמה הבטחות אלה מופרכות מיסודן.

בנטילת הסיכונים להסכם אוסלו, יצחק רבין הסביר כי תהליך הנסיגה מול הפלסטינים אינו אל חזור. המציאות מלמדת עד כמה רבין טעה: מרגע שנסוגה, אין לישראל לגיטימיות בינלאומית ממשית לפעולה לשינוי המצב. כשנפתח המבצע, התמיכה האמריקאית הייתה חלקית וקצרת מועד. ב-6 אפריל כשהמבצע היה רחוק עדין מהשלמה, במסיבת עיתונאים משותפת של הנשיא בוש וראש ממשלת בריטניה טוני בלייר, חזר הנשיא על דרישתו מישראל "לסגת ללא דיחוי מהשטחים שכבשה". קונדוליסה רייס פירשה: "ללא דיחוי זה ללא דיחוי".

בכרזה: "בנטילת הסיכונים להסכם אוסלו, יצחק רבין הסביר כי תהליך הנסיגה מול הפלסטינים אינו אל חזור. המציאות מלמדת עד כמה רבין טעה: מרגע שנסוגה, אין לישראל לגיטימיות בינלאומית ממשית לפעולה לשינוי המצב"! התמונה היא צילום מסך מכתבת ערוץ 2. הכרזה: ייצור ידע

[התמונה היא צילום מסך מכתבת ערוץ 2. הכרזה: ייצור ידע]

ההפסד הפלסטיני נותר זמני וחולף

למרות הישגים מבצעיים משמעותיים, המבצע נוהל תוך הימנעות מוצהרת משינוי המציאות המרחבית. בסיומו, תוואי חלוקת המרחב לשטחי ABC, גם בנקודות קריטיות - דוגמת קבר יוסף - לא זז אפילו במטר. בהיבט זה מחיר ההפסד הפלסטיני נותר זמני וחולף.

הפריסה ההתיישבותית במרחבי יו"ש, היא שהעניקה לכוחות צה"ל את תנאי היציאה להתקפה מתוך השליטה בשטחים החיוניים המוחזקים בידי ההתיישבות. לדוגמה, האחיזה ההתיישבותית סביב שכם, בשבי שומרון ממערב לעיר, בהר ברכה מדרום, ובאיתמר ואלון מורה ממזרח, אפשרה כניסה מהירה בזינוק לעומק העיר. גם לסלילת צירי התנועה הראשיים, בהם הצירים העוקפים, דוגמת עוקף רמאללה, שנסללו בתקופת ממשלת רבין ביוזמת ההתיישבות, הייתה תרומה משמעותית להתנהלות ההיסע המבצעי והלוגיסטי בימי המבצע. אם המבצע היה מתחיל. בגבול הקו הירוק, מסע ההתקדמות לשכם היה מתחיל ברצועת החוף, והיה כרוך בלחימה קשה פי כמה. כדאי ללמוד את קשיי ההתקדמות בשטח ההררי בהם התנסו יחידות צה"ל במלחמת לבנון השנייה, וכן כדאי להתעמק בלחימת האוקראינים באופן בו הם משבשים את התקדמות הכוחות הרוסיים.

*מבצע חומת מגן היה מערכה ראשונה, שפתחה אופק לרצף מבצעים מתמשך לסיכול התארגנות הטרור בעומק שטחי A.  רצף הפעילות היזומה הנמשך מאז עד עצם ימים אלה, הוא שהעניק את הביטחון והיציבות היחסית שהשתררה בערי ישראל בעשרים השנים האחרונות. המומנטום ההתקפי שהפך לשגרת הביטחון השוטף של אוגדת איו"ש, לא היה יכול להתאפשר ללא פריסת ההתיישבות שמעניקה לכוחות צה"ל תשתית מרחבית ומסה של נוכחות לאחיזה במרחב.

בכרזה - האלוף במיל' גרשון הכהן: "למרות הישגים מבצעיים משמעותיים, המבצע נוהל תוך הימנעות מוצהרת משינוי המציאות המרחבית. בסיומו, תוואי חלוקת המרחב לשטחי ABC - גם בנקודות קריטיות - דוגמת קבר יוסף - לא זז אפילו במטר. בהיבט זה מחיר ההפסד הפלסטיני נותר זמני וחולף". הכרזה: ייצור ידע

[אם כל הפסד פלסטיני הוא זמני וחולף, מה מרתיע אותם מיצירת עימותים שוב ושוב? הכרזה: ייצור ידע]

נדרש מהלך משלים בכיוון ההפוך!

"תנו לצה"ל לנצח" ומה אחר כך? - הספר החדש שפורסם בצה"ל על "חומת מגן", נפתח בהקדמה קצרה של שני רמטכ"לים - רא"ל שאול מופז ורא"ל אביב כוכבי. בסיום כתבו: "חומת מגן הוא הוכחה הולמת לכך שהלחימה בטרור מציבה אתגר מורכב, אך כזה שאפשר וחובה לנצח".  בכל קנה מידה, המבצע הזה אכן היה הצלחה מבצעית ואסטרטגית. בוויכוח הישראלי אם יש לטרור פתרון צבאי או רק פתרון מדיני, "חומת מגן" מוצג כהוכחה שיש לטרור מענה ביטחוני צבאי. אלא שגם במבצע זה המענה לא היה מוחלט.

למול מנהיגי השמאל שתמיד ביקשו להזכיר כי זה לא יגמר בלי מהלך מדיני, ובתוך כך קידמו חזון של נסיגות והיפרדות, מנהיגי הימין לא ממש טענו את הטענה שכנגד. הם העדיפו להכריז "תנו לצה"ל לנצח". העניין הוא שצה"ל יכול לנצח אבל זה לכשעצמו עם כל חיוניותו איננו מספיק.

מול אלה המצביעים על מהלך מדיני רווי ויתורים כמהלך משלים למענה הביטחוני, העמדה האחרת חייבת להצביע על מהלך משלים בכיוון ההפוך. כלומר, מהלך רחב לתנופה מחודשת של מאמצי ההתיישבות בגליל בנגב וביו"ש - בכל שטחי C - כמומנטום ציוני המבהיר כי עם ישראל נכון למאבק ארוך שהוא נחוש לנצח בו. אנו כאן - בכל המרחב בין הירדן לים - על מנת להישאר.

עם כל ההצלחה המרשימה של מבצע "חומת מגן", עם ישראל לא יכול להימלט מהחובה לברר את חלומותיו ולהחליט על דרכו בארץ אבותיו.

בכרזה - האלוף במיל' גרשון הכהן: צה"ל יכול לנצח, אבל זה לכשעצמו עם כל חיוניותו איננו מספיק. מול אלה, המצביעים על מהלך מדיני רווי ויתורים, כמהלך משלים למענה הביטחוני, העמדה האחרת חייבת להצביע על מהלך משלים בכיוון ההפוך. כלומר, מהלך רחב לתנופה מחודשת של מאמצי ההתיישבות בגליל בנגב וביו"ש! [התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

[התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

[לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה