מלחמה: אירוע כאוטי שיוצא משליטה

תקציר: מלחמה (War) היא מפעל לאומי. היא מוגדרת במילון מונחי צהל כסכסוך מזוין בין עמים, בין מדינות, או בין קבוצות מסוגים שונים, כדי להשיג מטרות מדיניות. המלחמה מתנהלת או נעשית ברמת הביטחון הלאומי (או ה- אסטרטגיה רבתי), האסטרטגיה הצבאית, המערכה והטקטיקה. מלחמה היא אירוע כאוטי שיוצא משליטה. על כן ניתן לדעת כיצד להתחיל אותה, אך לעולם לא ניתן לדעת איך היא תסתיים....

מלחמה

[בתמונה: מלחמת וייטנאם. התמונה היא נחלת הכלל]

המאמר עודכן ב- 24 ביוני 2020

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

מלחמה (War) היא מפעל לאומי (נוה, 2003, עמ' 28, 178). היא מוגדרת במילון מונחי צהל (1998, ע' 339) כסכסוך מזוין בין עמים, בין מדינות, או בין קבוצות מסוגים שונים, כדי להשיג מטרות מדיניות.

המלחמה מתנהלת או נעשית ברמת הביטחון הלאומי (או ה- אסטרטגיה רבתי), האסטרטגיה הצבאית, המערכה והטקטיקה.

מלחמה היא אירוע כאוטי שיוצא משליטה. על כן ניתן לדעת כיצד להתחיל אותה, אך לעולם לא ניתן לדעת איך היא תסתיים....

.

[להרחבת המושג: כאוס, לחצו כאן]

כותב על כך תת אלוף במיל דב (דוביק) תמרי (ראו תמונה משמאל למטה):

הקונפליקט הכוחני הוא פרדוקסלי ודיאלקטי, שכן פעולה רבת היקף מניבה, לא רק תוצאה אלא גם תגובה של היריבים; אשר משנה, ואף מסוגלת להפוך את התוצאה.

בתחום הקונפליקט האלים, פעולה אינה יכולה להתנהל בישירות פשוטה, אלא במקום זאת, היא תגיע לנקודת שיא ההישג, אשר יעורר תגובות נגד של היריב, אשר כתוצאה מהן תגיע מיד החלשות; שכן, אחרי השיא קשה לגייס מאמצים נוספים ולשמור על ההישגים.

אם המלחמה בכל זאת מבוצעת באופן ישיר ונראה שההישגים יציבים, התוצאות יתפתחו בדרך כלל ובהדרגה לכיוון ההפוך: ניצחון עלול להוביל לתבוסה, מלחמה לא מוצלחת אולי מובילה לשלום.

.

אנו מגדירים פעולות קרביות כ'מלחמה', כאשר רף האלימות חוצה 1000 הרוגים; ואת סיומה, כאשר הוא חוצה אותו בחזרה למטה.

כמו לכל מטרה של מערכת מורכבת, גם למלחמה מוגדרות מטרות בעלות היבט שלילי וחיובי כאחד (נוה, 2003, ע' 178):

  • החיובי הנו, השגת אינטרסים לאומיים ולהגנה עליהם בעזרת כוח;
  • השלילי הנו למנוע מהמערכת היריבה להשיג את מטרותיה החיוביות.

[להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן]

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי mohamed_hassan לאתר Pixabay]

מכאן השלימות הניגודית או שלימות הניגודים של השימוש, בעת ובעונה אחת, בשני מצבים מערכתיים בסיסיים מנוגדים (נוה, 2003, עמ' 179-178):

  • המגננה, שמטרתה החיובית הינה השמירה על השלמות הטריטוריאלית ע"י מניעת התוקף מלהשיג את ההפך מן המטרה הזאת;
  • המתקפה, שמטרתה החיובית היא לתפוס שטח מסוים ע"י מניעת המגן מלהשיג את ההפך מהמטרה הזו.

הכט (2014, ע' 7) מגדיר אותה כאלימות הדדית בין שתי קבוצות אנשים השואפות כל אחת להרוויח משהו באמצעות אלימות זו. מלחמה מתנהלת ע"י צבא, כדי להשיג משהו עבור הקהילה ששלחה אותו, לא עבור הצבא. הצבא הוא רק גוף מבצע. לכן, מטרת המלחמה אינה להביס את צבא האויב עצמו, אלא להביס את קהילת האויב ששלחה את צבאה למלחמה (הכט, 2014, ע' 18).

מילון מונחי צה"ל מדגיש כי הגדרת מטרות מדיניות ברורות היא תנאי הכרחי ליזום כל מעשה מלחמתי. אולם בפועל, פעמים רבות הדירקטיבה המדינית מעורפלת מסיבות פוליטיות ואחרות, ועל הצבא להבין בעצמו את הנדרש ממנו, ללא הכוונה מפורשת!

מלחמה מתבצעת בשלוש רמות: הרמה הטקטית; הרמה המערכתית; ו- הרמה האסטרטגית, ובאינטראקציה שביניהן: ה- קרב הינו האמצעי של ה- מערכה, וה- טקטיקה מהווה את חומר הגלם עבור אומנות המערכה. ה- מערכה היא האמצעי של ה- אסטרטגיה; ו- אומנות המערכה הינה חומר הגלם של ה- אסטרטגיה (נוה, 2003, ע' 165).

[להרחבת המושג: 'שלימות ניגודית', לחצו כאן] [להרחבת המושג: מגננה - הגנה, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'התקפה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'דירקטיבה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'טקטיקה', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'אומנות המערכה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'קרב', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מערכה', לחצו כאן]

למלחמות יש גם תפקיד חברתי, של גורם המזרז קדמה

בעת החדשה גרמו מלחמות, בדרך כלל לשינויים חברתיים מואצים:

  • האמריקנים, שנותרו לאחר מלחמת האזרחים, היו שונים מן ה"מתיישבים" שהחלו בה (דייטון, 1986, ע' 19).
  • מלחמת צרפת פרוסיה ב- 1870, הפכה את האירופים מחקלאים לפועלי העשייה (דייטון, 1986, ע' 19).
  • מלחמת העולם הראשונה, בין השנים 1914 ל- 1918, שינתה את פני העולם במהירות שטרם נודעה כמוה. למשל:
  1. התפשטות ידיעת קרוא וכתוב;
  2. הפיקוח הממשלתי על התעשייה,
  3. גיוס החובה לגברים ולנשים;
  4. והצלחתן של מהפכות

כלי הנשק של אותה מלחמה שינו את פני הטכנולוגיה, והייתה לכך השפעה מרחיקת לכת לא פחות מזו של השינויים החברתיים (דייטון, 1986, ע' 19).

[בתמונה משמאל: כריכת הגרסה העברית של ספרו של לן דייטון, 'מלחמת בזק. מעליית היטלר עד נפילת דנקירק', שראה אור ב- 1986, בהוצאת מערכות]

  • העולם של אחרי מלחמת העולם השנייה היה שונה לחלוטין מזה שלפניה; גם החלוקה הפוליטית הגושית; ובעיקר בקפיצת המדרגה של הטכנולוגיה. בסוף המלחמה כבר ידע העולם טילים, מטוסי סילון וטנקים חדשים; והטכנולוגיה הטילית הגרמנית הייתה זו שהנחיתה לבסוף אדם על הירח...

זהו ההיגיון הפרדוקסלי של הסכסוכים והמלחמות...

  • מצד אחד, המלחמה היא מקור להרס ולחורבן; ו'שורפת' משאבים;
  • ומצד שני היא מרעננת מערכות; מנקה אותם ההתנוונות ויוצרת תנופת פיתוח טכנולוגי אדירה.

[להרחבה על 'ההיגיון הפרדוקסלי של הסכסוכים והמלחמות', לחצו כאן]

אל נא תאמר לי שלום, יפה ירקוני:

מקורות

 

4 thoughts on “מלחמה: אירוע כאוטי שיוצא משליטה

  1. Pingback: יותם הכהן: עלייתו ונפילתו של המרכז לחקר תורת המערכה (מלת"ם) - ייצור ידע

  2. Pingback: עלייתו ונפילתו של המרכז לחקר תורת המערכה (מלת"ם) - ייצור ידע

  3. Pingback: שלטון האמהות - ייצור ידע

  4. Pingback: ההיגיון הפרדוקסלי של הפסקת האש | ייצור ידע

Comments are closed.