[לאוסף המאמרים על ניתוח רשתות ארגוניות במוסדות חינוך, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'קבוצות', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]
פארס אלריאטי הוא מחנך ומורה למקצוע החשמל בבית ספר חורה טכנולוגי לנוער. תושב תל שבע כפר בדואי בדרום. מבצע בימים אלה התמחות בניתוח רשתות ארגוניות (Organizational Network Analysis - ONA), בחברת ייצור ידע
* * *
לכידות קבוצתית (cohesiveness) וגם לכידות חברתית (social cohesion) היא מידת גיבושה של קבוצה.לכידות קבוצתית היא תולדה של הסכמה על מטרות משותפות; תחושות של קרבה (אינטימיות) בקרב חברי הקבוצה, אינטרסים וגורמים אחרים, המביאים את חברי הקבוצה ליצירת קשרי גומלין אינטנסיביים לאורך זמן.
בלשון יום-יום מזוהה הלכידות עם "רוח הצוות", המקלה על חבריה לעמוד בפני לחצים מבחוץ ובפני מתחים פנימיים העלולים לפגוע ביכולתה של הקבוצה להשיג את יעדיה (בר חיים, 1994, ע' 29).
לכידות קבוצתית עשויה לגרום להישגים לימודיים, אם נורמות הלימוד של הכיתה תומכת בכך.
מה עשתה מגפת הקורונה ללכידות קבוצתית? אמחיש את תוצאותיה במפות רשת שנלקחו מאחד האבחונים של כיתות לימוד שנעשו באמצעות המתודולוגיה של ניתוח רשתות ארגוניות (Organizational Network Analysis - ONA)
[להרחבת המושג: 'רשת', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'ניתוח רשתות ארגוניות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'קבוצות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'לכידות קבוצתית', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מטרה של מערכת', לחצו כאן]
[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]
התגבשות חברתית איטית
שני תהליכים מרכזיים מאפיינים התגבשות של כיתה (ראו הרחבה בהמשך המאמר):
- הראשון: רקימה של קשרי חברות והתהוות קליקות בתוך הקבוצה הגדולה;
- והשני: מאבקי עוצמה, שמאופיינים בהתמרכזות של הרשת הקבוצתית ובריכוז העוצמה בידי תלמיד/תלמידים בודדים.
[להרחבת המושג: 'קליקה', לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על 'מאבק העוצמה', לחצו כאן]
[התרשים: 'ייצור ידע']
תהליך מרכזי ראשון: רקימה של קשרי חברות
במפת הרשת למטה אנו רואים ניסיונות של תלמידים לייצר קשרי חברות. בארגונים, מכונים הקשרים הללו קשרי עבודה והם בעלי מאפיינים דומים: תלמידים רבים מנסים ליצור קשר עם עמיתיהם. העיגול, במפת הרשת למטה, מסמן את התלמיד שמנסה ליצור את הקשר. ניתן לראות שיש תלמידים שמנסים יותר וכאלה שפחות (ראו המפה למטה):
יחד עם זאת, רק קשרים מעטים הבשילו לקשרי חברות חזקים, מאומתים (ראו המפה למטה):
[מפת הרשת עובדה במערכת לאבחון ולניתוח רשתות ארגוניות EFRON, חברת 'ייצור ידע']
כשהתלמידים נשאלים איזה קשרי חברות חסרים להם כדי להרגיש פרודוקטיביים בכיתה הם מציינים קשרים נדרשים/חסרים רבים:[להרחבה על המושג: 'פרודוקטיביות', לחצו כאן] [להרחבה בנושא: 'קשרי עבודה נדרשים / חסרים, לחצו כאן]
[מפת הרשת עובדה במערכת לאבחון ולניתוח רשתות ארגוניות EFRON, חברת 'ייצור ידע']
תהליך שני: מאבקי עוצמה ותהליך של מרכוז העוצמה בידיהם של בודדים
מפת הרשת למה מתארת את ניסיונות התלמידים ליצור קשרי היררכיה ביניהם (התלמיד המנסה מסומן בעיגול בתחילת הקשר. מטבע הדברים, יש תלמידים שמנסים יותר מאחרים). כיוון החץ מסמן את התלמיד המהווה את מטרת הקשר.
הכמות הגדולה של קשרי היררכיה אמורה תוך מספר חודשים להצטמצם ולהתרכז בידיהם של בודדים שניתן לכנות אותם בשפה עממית, 'מלך / מלכת הכיתה'...
[להרחבה בנושא 'קשרי היררכיה', לחצו כאן] [להרחבה בנושא: מלך / מלכת הכיתה, לחצו כאן]
מבט כולל על מצב הכיתה היום
מפת הרשת שלמטה מתארת את מכלול קשרי הגומלין החזקים - המאומתים - שכבר התהוו: קשרי החברות - העבודה (בכחול); קשרי היררכיה (כתום) וקשרים נדרשים/חסרים (ירוק).
כזכור, הזכרתי שני תהליכים מרכזיים מאפיינים התגבשות של כיתה:
- הראשון: רקימה של קשרי חברות והתהוות קליקות בתוך הקבוצה הגדולה;
- והשני: מאבקי עוצמה, שמאופיינים בהתמרכזות של הרשת הקבוצתית ובריכוז העוצמה בידי תלמיד/תלמידים בודדים.
לאחר חצי שנה ביחד אמורים התהליכים הללו כבר להיות בעיצומם; אבל, כיוון שהלימוד נעשה לרוב בזום ולא באופן פרונטלי, אנו מגלים בכיתה מאפיינים שבשנים קודמות היינו רואים בחודש-חודשיים הראשונים ללימודים.
[מפת הרשת עובדה במערכת לאבחון ולניתוח רשתות ארגוניות EFRON, חברת 'ייצור ידע']
איך רואים התלמידים אופטימיזציה בכיתת הלימוד; משמע, איך הם רואים את רשת קשרי הגומלין האופטימלית? התשובה לפניכם, במפת הרשת למטה.
אם תרצו, הפער בין הרשת המבוקשת לרשת בפועל היא הסיפור של הקורונה בכיתות הלימוד...
[להרחבת המושג: 'אופטימיזציה', לחצו כאן]
[מפת הרשת עובדה במערכת לאבחון ולניתוח רשתות ארגוניות EFRON, חברת 'ייצור ידע']
[לאוסף המאמרים על ניתוח רשתות ארגוניות במוסדות חינוך, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'קבוצות', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]
מקורות והעשרה
- אביעד בר חיים (1994), התנהגות ארגונית, כרך ב', רמת אביב: האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 31-29.
- פנחס יחזקאלי (2018), לכידות קבוצתית – מידת גיבושה של קבוצה, ייצור ידע, 4/3/18.
- פנחס יחזקאלי (2020), הכל על הקורונה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 23/3/20.
- פנחס יחזקאלי (2014), רשת, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), ניתוח רשתות ארגוניות, ייצור ידע, 23/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2021), קליקות לסוגיהן באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 15/1/21.
- פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ה'עוצמה' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 23/8/18.
- פנחס יחזקאלי (2014), פרודוקטיביות של מערכת מורכבת, ייצור ידע, 26/6/14.
- פנחס יחזקאלי, שרית אונגר משיח (2014), קשרים נדרשים: קשרי הגומלין שחסרים להשגת אופטימיזציה ארגונית, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי, שרית אונגר משיח (2014), קשרי היררכיה: קשרים מלאכותיים ומוגבלים…, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי, שרית אונגר משיח (2016), מלכת הכיתה ותרומתה ללמידה, ייצור ידע, 26/8/16.
- פנחס יחזקאלי (2014), אופטימיזציה, ייצור ידע, 11/4/14.
