תקציר: תיאורית המפל או אפקט המפל (The waterfall effect) במדע המדינה גורסת כי כאשר יש חוסר שוויון באמצעים בין גורמים בסביבה המשימתית, ייווצר לחץ מבחוץ על הגורם רב האמצעים, הנובע מרצונם של גורמים שמחוץ לו לעבור אליו ו/או להעביר אמצעים ממנו אליהם.

[לאוסף המאמרים העוסק בגדרות הפרדה ובהשלכותיהן, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

ב- 2015, בעקבות הכאוס המזרח תיכוני, נפרץ הסכר והפליטים החלו לשטוף את אירופה. 

כמות עצומה של פליטים ומהגרי עבודה - ממדינות המזרח התיכון ומערב הבלקן, בייחוד ממדינות כסוריה, עיראק ומדינות אפריקה, אך גם מאפגניסטן, מאריתראה ומדרום אסיה - הציפו את אירופה בכל דרך אפשרית.

מהגרים רבים אף נפגעו ומתו במהלך המסע. כך למשל, חמש סירות שנשאו כאלפיים מהגרים טבעו מול חופי היבשת במימי הים התיכון, אסון שהביא למותם של 1,200 איש.

משבר ההגירה הזה הוא דוגמה קיצונית למה שמכונה, תיאורית המפל...

תיאורית המפל מהי? המשגה

תיאורית המפל או אפקט המפל (The waterfall effect) במדע המדינה גורסת כי כאשר יש חוסר שוויון באמצעים בין גורמים בסביבה המשימתית, ייווצר לחץ מבחוץ על הגורם רב האמצעים, הנובע מרצונם של גורמים שמחוץ לו לעבור אליו ו/או להעביר אמצעים ממנו אליהם [להרחבת המושג: 'סביבה משימתית', לחצו כאן].

דוגמאות לאפקט המפל

• הנהירה והפשיטות של שבטים פראים אל מצרים העתיקה;
• הנהירה והפשיטות של הברברים לגבולות רומי העתיקה;
• ההגירה לאירופה מהמזרח התיכון, מאסיה ומאפריקה, ונטיות ההשתלטות המוחצנות של חלק ניכר מהמהגרים על האוכלוסייה הקיימת;
• ההסתננות לישראל מאפריקה;
• הכניסה של פלסטינים המבקשים לעבוד בישראל;
• הגנבות הרבות של פלסטינים בשטחי ישראל, ומעבר הרכוש הגנוב לשטחי הרשות הפלסטינית;

התמודדות עם אפקט המפל

הפתרון הקלאסי לאפקט המפל, הננקט ברמת המשפחה, העיר והמדינה הוא הגנה באמצעות מכשול / גדר / חומה:

• עשירים מקיפים את ביתם בחומה;
• ערים עשירות הגנו על עצמן באמצעות חומה;

• היום מנסים שכונות ויישובים - שבהם מתגוררים בעלי אמצעים - להגן על עצמם באמצעות גידור, שערים ופיקוח על היוצאים והנכנסים בשעריהם: היישוב עומר בדרום מוקף גדרות; חלק מכניסותיו ננעלים בלילה, ועל הכניסה הראשית מופקדים שומרים; היישוב גבעות בר - ליד שטחי שבט טראבין אל סנע והעיר רהט - מוקפים גדר;
• מדינות המוגנות באמצעות מכשול טבעי שורדות ומשגשגות יותר מאחרות (בריטניה המוקפת במים מכל צידיה).
• אחרות מייצרות מכשול שיחסום כניסה של גורמים 'מזיקים' והעברת אמצעים (רכוש גנוב למשל) לצד השני. למשל: הגדר וחומת ההפרדה בין ישראל לשטחי הרשות הפלסטינית:

[לקריאת החוברת של האלוף במיל' גרשון הכהן: גדר ה'הפרדה' – גבול מדיני במסווה ביטחוני, לחצו כאן] 

מבט נוסף על החומה הסינית:

אפקטיביות הבלימה

לגדרות ולחומות - המשולבות באמצעים דינאמיים אחרים - אפקטיביות רבה בטווח הקצר לפחות, כמפורט:

• אין מחלוקת שחומה המקיפה נחלה פרטית מקשה מאוד על פריצה למקום.
• הגדר בגבול המצרי הייתה אחת הסיבות העיקריות לבלימת שטף ההגירה לישראל מדרום, וגם להקטנת ההברחות בהתאמה.
• בשנים בהן נבנה החלק הצפוני של גדר ההפרדה חלה ירידה משמעותית בפיגועים, בייחוד בערי השרון כגון חדרה, כפר סבא ונתניה. בשנים 2004 ו-2005 ירד מספר פיגועי ההתאבדות בערים אלה כמעט לאפס, והם נדדו לאזורים דרומיים יותר שבהם הגדר טרם הוקמה (ירושלים, תל אביב ובאר שבע) - שם עדיין לא נבנתה הגדר). במקביל, חלה ירידה גם בפעילות הפלילית דרך הגדר.

אין ארוחות חינם...

מטבע הדברים, לאפקטיביות הזו יש מחיר, בדרך כלל בצידו האחר של המכשול. גם העיסוק בתחום זה אינו פופולרי וחורג מאוד מתחומי התקינות הפוליטית (הפוליטיקלי קורקט). זאת, כיוון שהוא סותר, לכאורה, עקרונות אוניברסליים של צדק חלוקתי (מונח פוליטי המבטא את הרעיון כי חלוקת העושר בחברה צריכה להיות תואמת לקריטריונים מסוימים כדי שתחשב הוגנת, לרוב קריטריונים של שוויון).

הדוגמה הקלאסית למחירים שמשלמים 'בוני הגדרות' היא המחאה הבינלאומית הבלתי פוסקת נגד ישראל בסוגיית גדר ההפרדה.

דוגמה אחרת היא הקיתונות שלהן 'זכה' נשיא ארצות הברית לשעבר, דונלד טראמפ, שכבר בעת אירוע השקת הקמפיין שלו לנשיאות, הצהיר כי יבנה חומה בין מקסיקו לארצות הברית, ובכך ימנע כניסה של המהגרים הלא-חוקיים המקסיקנים שמגיעים לארצות הברית מביאים סמים ופשע וכוללים אנסים. ההצהרה הזו עוררה סערה רבתי, וספגה גינויים גם מחברים במפלגתו, בהם ג'ב בוש, ריק פרי, מרקו רוביו ומיט רומני, אולם נקלטה היטב בקרב בוחריו של טראמפ, שמבינים את השלכותיה האפשריות של הגדר על הקטנת מפלס הפשיעה ועל סדר החיים התקין.

[לאוסף המאמרים בנושא: תקינות פוליטית - פוליטיקלי קורקט, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים העוסק בגדרות הפרדה ובהשלכותיהן, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא: תקינות פוליטית - פוליטיקלי קורקט;
• אוסף המאמרים העוסק בגדרות הפרדה ובהשלכותיהן;
• הרחבת המושג: 'סביבה משימתית';
• הרחבת המושג: כאוס;
• הרחבת המושג: 'דינאמיות';
• הרחבת המושג 'אפקטיביות'.
• החוברת של האלוף במיל' גרשון הכהן: גדר ה'הפרדה' – גבול מדיני במסווה ביטחוני.

מקורות והעשרה

• אור קשתי (2016), ג'סר א־זרקא מנסה להתפתח, אך השכנים מקיסריה תוקעים מקלות בגלגלים, הארץ, 16/12/16.
• יוסי מזרחי (2016), שיקום ג'סר א-זרקה? קיסריה מתנגדת, מאקו, 28/2/16.
• פנחס יחזקאלי (2014), סביבה משימתית של ארגון, ייצור ידע, 12/4/14.
• גרשון הכהן (2018), גדר ההפרדה: גדר גבול במסווה ביטחוני, מרכז בגין - סאדאת למחקרים אסטרטגיים ופורום קהלת.
• פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), תקינות פוליטית – פוליטיקלי קורקט, ייצור ידע, 10/12/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אין ארוחות חינם, ייצור ידע, 2/5/14.