פנחס יחזקאלי: מורכבות – תוצאות התלות ההדדית, שבין מרכיבי המערכת המורכבת

תקציר: מורכבות (Complexity) היא היא תחום עיסוק מולטי דיסציפלינרי, הרואה במציאות חיינו מערכת מורכבת, המאופיינת בתלות ההדדית (יחסי גומלין) בין האלמנטים הרבים המרכיבים את הטבע והקיום האנושי. קשרים מורכבים אלה מתחברים יחד בהקשרים מסוימים. שהרי, כל אחד מאיתנו הוא מערכת מורכבת (Complex System). המשפחה שלנו היא מערכת מורכבת, הקהילה, השכונה, הארגונים שבהם אנו עובדים, המדינה שלנו, המערכת הבין לאומית - כל אלה מערכות מורכבות. אפילו הבעיות שעימן אנו מתמודדים הן מערכות מורכבות...

[בתמונה: מורכבות... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Clker-Free-Vector-Images לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים בנושא מורכבות ומערכת מורכבת, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 11 במאי 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

מורכבות (Complexity) היא היא תחום עיסוק מולטי דיסציפלינרי, הרואה במציאות חיינו מערכת מורכבת, המאופיינת בתלות ההדדית (יחסי גומלין) בין האלמנטים הרבים המרכיבים את הטבע והקיום האנושי. קשרים מורכבים אלה מתחברים יחד בהקשרים מסוימים.

שהרי, כל אחד מאיתנו הוא מערכת מורכבת (Complex System). המשפחה שלנו היא מערכת מורכבת, הקהילה, השכונה, הארגונים שבהם אנו עובדים, המדינה שלנו, המערכת הבין לאומית - כל אלה מערכות מורכבות. אפילו הבעיות שעימן אנו מתמודדים הן מערכות מורכבות...

משמע, כולנו מורכבים מקבוצת חלקים, המחוברים אחד לרעהו בקשרי גומלין, ופועלים יחד להשגת מטרות, שלעתים הן נפגשות ולעתים סותרות את המטרות. הסתירות הללו יוצרות מאבקים אין ספור שמהווים חלק ממורכבותה של המערכת.

המורכבות נוצרת גם כתוצאה מהשפעות הגומלין בין חלקיה של המערכת. למשל, קבוצת כדור סל משקיעה הון רב בשחקניה, אולם התוצאות מאכזבות, או שעולות על הציפיות. המורכבות גורמת לכך, שהשלם יהיה שונה מסך חלקיו.

איך זה קורה? קשרי הגומלין במערכת גדולים בהרבה מכמות הגורמים המחברים ביניהם. בין שני גורמים יש קשר גומלין אחד; בין ארבעה גורמים ששה קשרים; ובין מאה גורמים יש לא פחות מ- 4,950 קשרי גומלין.

[להרחבה על: 'קשרים וקשרי גומלין ברשת הארגון', לחצו כאן]

במורכבות גבוהה, אובד הקשר הישיר בין סיבה לתוצאה. בעיה מורכבת הינה בעיה שאין לה פתרון לוגי ברור. משמעות הדברים היא, שניתן לראות את העולם כאורגניזם מתפתח, שבו השלם שונה מסכום חלקיו, והיחסים שבין החלקים אינם ליניאריים.

מורכבות מתחזקת גם על ידי שני גורמים חיצוניים למערכת: דינמיות ומהפכת המידע והידע:

דינאמיות:

המציאות מאיצה יותר ויותר: מיציבות מתמשכת עם שינויים מדי פעם (עד סוף שנות ה- 80 של המאה הקודמת); לשינויים מהירים עם הפסקות קצרות של יציבות (עד סוף שנות ה- 90); ועד לשינוי מתמיד כמצב של קבע. החידוש של אתמול הופך, עד מהרה, למוצר ארכיוני (ראו תמונה למטה).

בעבר, למוצרים הייתה תקופת חיים ארוכה. כך למשל, הרובה הבריטי "בס החומה" ("Brown Bess") שימש בשירות מ- 1700 עד אמצע המאה ה- 19! חישבו, למשל, מה אורך חייו של כלי נשק או מוצר טכנולוגי אחר בימינו:

אם למכונת הדפוס לקח מאות שנים לחלחל אל תוך החברה; ואם האינטרנט עשה זאת תוך עשורים בודדים בלבד; הרי שהאייפון שינה את חיינו, תוך פחות משנה!

[בתמונה: פרסומת לפקסימיליה בעיתון דבר מ- 1981. מי משתמש בה בעידן הדואר האלקטרוני, חוץ מכמה משרדי ממשלה שאינם יודעים שהמציאות השתנתה?]

מהפכת המידע והידע

למהפכה זו שלושה תחומים בולטים: מזעור; רישות; וניידות: אנחנו נושאים איתנו, לכל מקום, מחשבים ניידים זעירים, שמחברים אותנו כל הזמן. הצורך להיות מחוברים משנה את סדרי העדיפויות שלנו, כפי שזה מומחש בתרשים למטה, שמוסיף, בהומור, צורך בסיסי נוסף בתחתית סולם הצרכים של מאסלו: WIFI...

[תרשים זה שותף רבות רשתות החברתיות אולם, בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: [email protected]]

לכן, כשאנו מתכננים לפתור בעיה, ואם כמו רוב הבעיות שאנו נתקלים בהן יש לה יותר מגורם משפיע אחד, התכנון שלנו הופך להימור בסביבה של חוסר ודאות, המלאה בהפתעות.

בעיות מורכבות קרויות גם 'בעיות מהמעלה השנייה'

בעיות מורכבות קרויות גם בעיות מהמעלה השנייה: בעיות לא ליניאריות, שבהן אין קשר ישיר בין הבעיה לפתרון.

המושג, 'שינוי מהמעלה השנייה', לקוח מספרם הקלאסי של ואצלאוויקויקלנד ופיש שינוי - עקרונות של יצירת בעיות ושל פתירת בעיות, שראה אור בעברית ב- 1979 (ראו תמונת כריכה למעלה), הביא גישה רעננה לפתרון בעיות, המבוססת על ההבנה של מורכבות, ומצליח לשמור על הרלוונטיות שלו עד היום!

[בתמונה: כריכת הספר: 'שינוי: עקרונות של יצירת בעיות ופתירתן לווצלוויק ואח'. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

ההיפך מ'בעיה מהמעלה השנייה' היא 'בעיה מהמעלה הראשונה'בעיה ליניארית, פשוטה, עם קשר ישיר בינה לבין הפתרון.

'שינוי מהמעלה השנייה' עוסק בבעיות מהמעלה השנייה, שלכאורה לא נראה קשר בינן לבין הפתרון הנכון להן. במקרים כאלה, שינוי מהמעלה הראשונה אינו מביא לתוצאה הרצויה, כיוון שמבנה המערכת עצמה הוא החייב לעבור שינוי (שינוי בגוף החוקים השולטים במערכת, במבנה שלהם או בסדר הפנימי.

[להרחבת המושגים: בעיה ושינוי מהמעלה הראשונה, לחצו כאן] [להרחבת המושגים: בעיה ושינוי מהמעלה השנייה, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'ליניאריות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'חוסר ליניאריות', לחצו כאן]

 

מורכבות מנוגדת במידה רבה לאופן שבו אנשים בעולם המערבי התרגלו לחשוב ולתפקד. כולנו הורגלנו לחשוב במונחי סיבה ותוצאה, יחסים סדירים, רמות תמורה ממוצעות, תחרות מושלמת ותוצאות ניתנות לחיזוי, אך המציאות אינה כזו! (קוק, 2004, ע' 58; ראו את תמונת הכריכה משמאל).

[משמאל: תמונת הכריכה של ספרו של ריצ'רד קוק: עקרון 80/20. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

מורכבות איננה מסובכות! מסובכות (Complicated) מוגדרת כחלקים רבים שלכל אחד תפקיד משלו במערכת, שניתן להבין אותה על ידי חלוקתה לגורמים. על כן, תוצאותיה של מערכת מסובכת ניתנים לחיזוי. לעומת זאת, מורכבות מוגדרת כחלקים רבים דומים, שהאינטראקציה שביניהם היא שמניעה את המערכת המורכבת. חלקי המערכת המורכבת מתנהגים לפי מספר קטן של חוקים פשוטים, וזה מביא להתהוות אופן ההתנהגות של המערכת כמכלול.יחד עם זאת, לכל חלק במערכת דגות חופש והוא יכול להפתיע. על כן, ניתן ללמוד על התנהגותה של מערכת כזו מתוך הדפוסים שמאותרים בה, אך לא ניתן לחזות את תוצאות עבודתה.

יחד עם זאת, הבנת המורכבות, והתכונות של מערכות מורכבות מלמדת אותנו, שמאחורי אי הסדר קיים היגיון שמארגן את עצמו. לימוד ההיגיון הזה מאפשר לנו להחזיר לחיינו מידה מסוימת של חיזוי.

מאפיינים של מורכבות:

  • "העולם מלא סיבות קטנות, שכאשר הן פועלות יחדיו, הן עלולות לגרום סערות בן רגע... (קוק, 2004, ע' 58).
  • בכל זמן נתון, אנשים עם אותה רמת אינטליגנציה, עם אותם כישורים ועם אותה רמת מסירות לעבודה, עשויים להניב תוצאות שונות זו מזו במידה ניכרת, עקב הבדלים מבניים קטנים" (קוק, 2004, ע' 58).
  • לא ניתן לצפות מראש אירועים, אולם, דפוסים נוטים לחזור על עצמם ועל כן, ניתנים במידה מסוימת לחיזוי.
  • שליטה אינה אפשרית, אך ניתן להשפיע על אירועים.

עומק המורכבות יכול לנבוע מהגורמים הבאים:

  • כמות הגורמים במערכת;
  • איכות הגורמים במערכת;
  • מגוון יכולותיהם של הגורמים במערכת.
  • כמות קשרי הגומלין ביניהם;
  • איכות קשרי הגומלין ביניהם;
  • רמת הדינאמיות של הסביבה שבתוכה המערכת פועלת.

ניתן לבחון את עומק המורכבות גם לפי מגוון האפשרויות ו/או הסיכונים. ככל שאלה יהיו רבים ומגוונים יותר כך תגבר המורכבות.

מורכבות

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי zilupe לאתר flickr]

ממה נוצרת מורכבות של מערכת?

על פי בן יוסף (ללא תאריך), מורכבות של מערכת היא תוצאה מצטברת של ארבעה גורמים: 1. רמת הסדר / אי הסדר: אי סדר משמעו, הקושי לאתר קשר ישיר בין סיבה לתוצאה. רמת אי סדר גבוהה מביאה למורכבות גבוהה. 2. רמת השונות / האחידות: בחברה מורכבת, ההתמודדות עם השונות הופכת להיות אתגר יומיומי מרכזי. כתוצאה מכך, יש קושי להכליל ולהמשיג. 3. קצב השינוי: ניידות גדלה והולכת של אנשים, ידע, מידע והון יוצרת שינויים תכופים בסביבות החיצוניות והפנימיות של מערכות חברתיות, המחייבים הסתגלות מתמדת. לא תמיד הניסיון עוזר. לעיתים קרובות יותר הוא מכשיל. 4. עצמאות גדלה של השחקנים: אנשים וארגונים בוחרים את דרכם בתוך מגוון רחב יותר של אפשרויות ורמה גבוהה יחסית של חופש פעולה.

תנאי הסף למורכבות הם שניים: (א) שני חלקים נבדלים או יותר (ב) המחוברים בדרך שמקשה על הפרדתם. לא פירוק המורכבות לגורמיה מאפשר להבינה, אלא דווקא בחינת הקישוריות ויחסי הגומלין בין המרכיבים השונים. על מנת להבין מורכבות נדרש ניתוח הוליסטי של המערכת ב"סביבה המשימתית" שבה היא פועלת (עיינו בערך סביבה משימתית). על מנת להעריך מורכבות, יש צורך לבחון אותה כממד אומנותי של יצירה. כמכלול אחד. היא אינה ניתנת להערכה, למשל, מתוך בחינה נפרדת של כל משיכת המכחול, או כל תו מוסיקלי.

מהותה של ה"מורכבות" היא הדינמיות (Dynamic). קרי, השינוי בהתנהגותה של מערכת מורכבת (Complex System) על ציר זמן. יציבותה של מערכת מורכבת אינה צפויה בנקודת שיווי משקל אחידה, אלא דווקא בדינמיות.

התרבות היחסים בין מספר סוכנים או תתי מערכות במערכת מגדילה את הקושי לנתח את תוצאות השפעתם בכלים ליניאריים או באנליזה דדוקטיבית. זאת, לאור ההשפעות ההדדיות, שלהן – דינמיקה המשפיעה על יציבות (או על אי יציבות) המערכות ברמה שאינה ניתנת לחיזוי.

נדגים זאת כך: בעוד ששני גורמים יכולים להיות מחוברים ביניהם בקשר אחד – ליניארי (לא תמיד), הרי ככל שנגדיל את כמות המשתתפים יתרבו קשרי הגומלין ביניהם ביחס גבוה הרבה יותר. כך לדוגמה, 4 גורמים כבר יוצרים ביניהם 6 קשרים לפחות, ו-7 גורמים כבר יוצרים 42 קשרי גומלין. בשלב מסוים, ככל שמתרבים קשרי הגומלין, אובדת היכולת לעקוב אחר השפעותיהם.

דוגמאות לכך הן רשת העצבים האנושית ורשת האינטרנט, שהינן בעלות סוכנים ויחסי גומלין רבים. רשתות אלה מייצגות מורכבות שאיננה ניתנת לחיזוי. ריבוי קשרי גומלין בין "סוכנים" (ראה את הערך: סוכן עצמאי), היוצר מגוון אפשרויות הולך וגדל, מהווה את הסיבה העיקרית למורכבות. לכך מתווספים מימדים חדשים הנובעים מכמות התנועה על גבי קשרי הגומלין. אנו כבני אדם לא בנויים להתמודד עם אי וודאות, מתקשים לאמץ שינויים ונמנעים מלעודד יצירתיות אמיתית. אנו מעצבים את כלי הניהול החדשים, שאמורים לסייע לנו להתמודד עם אי הוודאות בצלמנו, קרי, ליניאריים, חסרי מעוף ולא רלוונטיים לצרכים הדינאמיים והמשתנים של היום (רזי ויחזקאלי, 2011).

מבט שונה על מורכבות מביאות קים ונתנזון (טרם פורסם): אם הכל היה מופרד, לא הייתה משמעות בעולם. מורכבות היא אותה הפונקציה המרכיבה דבר לדבר, עד כי המורכבים הופכים להיות שלם אחד, שמשמעותו אינה נובעת ממשמעות מרכיביו. אם כך, טוענות קים ונתנזון, מורכבות מייצרת משמעות!

מורכבות

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי james childs לאתר flickr]

מה המשמעות של מורכבות:

האלוף גרשון הכהן טוען, שטעות מקובלת היא להתבונן על מורכבות כמעין משוואה, שבמקום שני נעלמים יש לנו שבעה, ורק צריך למצוא את הדרך להתמודד עמה. המשמעות העיקרית של מורכבות היא שהתרחשויות יוצאות משליטה, וצריך להבין את ולגבש דרכי התמודדות (הכהן, 2012). בנוסף, בשל המורכבות איבדנו את יכולת החיזוי: אי אפשר לצפות מראש ארועים, אף על פי שדפוסים נוטים לחזור על עצמם ולכן ניתנים במידה מסוימת לחיזוי (קוק, 2004, ע' 58):

התמודדות עם מורכבות:

קיימים מודלים רבים של התמודדות עם מורכבות. מודל כזה הוא, למשל, מיומנויות קוואנטיות (Quantum Skills). המודל מפרט שבע יכולות קוגנטיביות (Cognitive Abilities) מולדות של אדם, המסייעות להתמודד עם מציאות דינאמית, לא ליניארית, המשתנה במהירות. היכולות הללו כוללות היבטים אנושיים מסוגים שונים: פיזיים, נפשיים, רגשיים, פסיכולוגיים ורוחניים.

[לאוסף המאמרים בנושא מורכבות ומערכת מורכבת, לחצו כאן]

המחשה:

  • בן-דב יואב (2009), צומת בהאנוי ותורת המורכבות, דה מרקר קפה, 2/5/09בן-דב יואב (2009), צומת בהאנוי ותורת המורכבות, דה מרקר קפה, 2/5/09
  • לניר צבי (2008), למה עזבתי את האוניברסיטה, דה מרקר קפה, 2/12/08.לניר צבי (2008), למה עזבתי את האוניברסיטה, דה מרקר קפה, 2/12/08.
  • יחזקאלי פנחס (2012), האם שגרירויות במדינות ערביות הם כלי אפקטיבי להשגת מטרות מדיניות?, דה מרקר קפה, 17/9/12.יחזקאלי פנחס (2012), האם שגרירויות במדינות ערביות הם כלי אפקטיבי להשגת מטרות מדיניות?, דה מרקר קפה, 17/9/12.
  • יחזקאלי פנחס, רזי עפרון (2009), שעור בתורת המערכות המורכבות ובתורת הרשתות מפי סטיב ג'ובס, דה מרקר קפה, 28/12/09.יחזקאלי פנחס, רזי עפרון (2009), שעור בתורת המערכות המורכבות ובתורת הרשתות מפי סטיב ג'ובס, דה מרקר קפה, 28/12/09.
  • בוסקילה - ים אסנת (2009), הקשר בין Fazil Say וניהול, דה מרקר קפה, 7/7/09.בוסקילה - ים אסנת (2009), הקשר בין Fazil Say וניהול, דה מרקר קפה, 7/7/09.

העשרה

יועצים וחברות ייעוץ העוסקים במורכבות

1.  ייצור ידע: חברה ישראלית לניתוח רשתות מבנה ארגוני בעזרת מערכת DNA-7 (שאלון בן 4 שאלות).

2. בני חיים - "אינטליגנציה ארגונית"יועץ ארגוני העושה שימוש יועץ ארגוני העושה שימוש במערכת ה"אופטימייז" לניתוח רשתי - מציע מתודה ניהולית שלמה, מבוססת רשתות, המאפשרת פתרונות לסוגיות של ניהול כוח אדם בארגון: הערכה ושימור עובדים; ניהול טלנטים ותהליכי פיתוח ארגוני.

3. צופן המורכבות:  מתודולוגיה לקביעת ייעוד ואסטרטגיה, המותאמים לצמיחה בתנאיי שינוי מתמשך

מקורות והעשרה