פנחס יחזקאלי: התאוששות: להיחלץ מהכאוס…

תקציר: המושג התאוששות (Recovery) הוא אחד החשובים בתורת הניהול של ימינו. הוא מוגדר כהיחלצות של מערכת מורכבת ממצב של כאוס, התגברות על בעיות וקשיים וחזרה למצב תקין של סדר.

[בתמונה: התאוששות בהתגלמותה... ניצול השואה ויקטור פרנקל, שנכלא בטרייזינשטט וכל משפחתו נרצחה בשואה. מאז, הקדיש את חייו לכמיהה האנושית למשמעות. בתמונה: פרנקל מטפס על האלפים ב- 1960. למקור התמונה ולפרטים נוספים על פרנקל, לחצו כאן]

[לאוסף המאמרים: 'בין כאוס לסדר', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

ערך זה עודכן לאחרונה ב- 15 במרץ 2020

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

צרפת יצאה ממלחמת העולם השנייה כשהיא במשבר עמוק. לאחר תקופה קצרה של ממשלה זמנית בהנהגת הגנרל שארל דה גול (ראו תמונה משמאל), אושרה חוקה חדשה במשאל עם ב-13 באוקטובר 1946. הרפובליקה הרביעית, כפי שכונתה צורת הממשל החדשה, הייתה דמוקרטיה פרלמנטרית אשר נשלטה על ידי סדרה של ממשלות קואליציוניות. העדרה של הסכמה לאומית על אופן הטיפול במשברים, כגון המלחמות הקולוניאליות בהודו סין (כיום וייטנאם) ובאלג'יריה, גרם לחילופי ממשלות תכופים בצרפת. המלחמה בהודו סין הסתיימה בתבוסה בקרב דיין ביין פו, ובנסיגת צרפת מהאזור כולו בשנת 1954 (ויקיפדיה: היסטוריה של צרפת).

במאי 1958 תפסו יחידות מהצבא הצרפתי את השליטה באלג'יריה, ויחד עם מתיישבים צרפתים התנגדו לוויתורים שערכה ממשלת צרפת אל מול המרידה הלאומית באלג'יריה. הממשלה הצרפתית איבדה את השליטה, משבר רדף משבר, והגנרל דה גול נקרא להקים ממשלת חירום, על מנת למנוע מלחמת אזרחים (ויקיפדיה: היסטוריה של צרפת). הוא כפה על הפוליטיקאים חוקה חדשה, נבחר כנשיא, הקנה לצרפת יציבות וכיהן הראשה עוד כעשר כשנים... צרפת התאוששה, ונחלצה מהכאוס שאיים לפוררה... 

[בתמונה: הגנרל שארל דה גול - אדריכל ההתאוששות הצרפתית ממשבר אלג'יריה. התמונה היא נחלת הכלל]

[להרחבת המושג: כאוס, לחצו כאן]

'התאוששות' מהי? המשגה

המושג התאוששות (Recovery) הוא אחד החשובים בתורת הניהול של ימינו. הוא מוגדר כהיחלצות של מערכת מורכבת ממצב של כאוס, התגברות על בעיות וקשיים וחזרה למצב תקין של סדר.

המושג ההופכי להתאוששות הוא התפוררות: קריסתה של מערכת מורכבת (גופים חיים, ארגונים וכדומה) וסיום פעולתה.

מושג קרוב המבטא התאוששות הוא כאורדר (Chaorder) הוא היווצרות סדר חדש מתוך הכאוס. זהו מעין מעין 'כאוס מסודר', שנקרא גם 'הסדר החדש' (מעין סדר של מהפיכה מתמדת), משמע, כאוס שהחוקים השולטים בו ניתנים ללמידה וליישום.

[להרחבת המושג: כאוס, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'התפוררות', לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן]

התאוששות היא תהליך של השתקמות מערכת מורכבת משני מצבים אפשריים:

  • תוצאה בלתי צפויה (תב"ץ) / הפתעה, שפגעה בה. למשל, שריפה גדולה שכילתה שמורת טבע, אשר זקוקה לזמן כדי להתאושש; אדם שעבר מחלה קשה; ארגון אחרי משבר; מדינה שעברה מלחמה קשה; וכדומה.
  • תהליכים טבעיים של שריפת אנטרופיה (משמע, מערכת, שמכלה את משאביה עד תום וצריכה לאגור כוחות מחדש). לדוגמה, אדם שזקוק למנוחה אחרי ריצה; משפחה אחרי הוצאה כספית גדולה שמחייבת שיקום של מצבה הפיננסי; וכדומה.

 [להרחבה בנושא התוצאות הבלתי צפויות (תב"צים), לחצו כאן] [להרחבה בנושא שריפת אנטרופיה, לחצו כאן]

לעתים, אין למערכת זמן להתאושש, והיא מתדרדרת לכאוס, מאבדת שליטה ומתפוררת. כך למשל קרה לצבא המצרי בסיני לאחר התקיפה הישראלית במלחמת ששת הימים. לכן, זו הסיבה שכל מתכנן צבאי מבקש להתחיל מלחמה בהפתעה.

[בתמונה: בהיעדר זמן ומרחב שאפשרו התאוששות, הצבא המצרי בסיני התפורר מעוצמת ההפתעה.  צילום: טל שבתאי, לע"מ]

[להרחבת המושג 'כאוס', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'התפוררות', לחצו כאן]

אבל, אם ניתן למערכת מספיק זמן התאוששות, היא יכולה לייצר אנטרופיה, ולפתח עמידות טובה יותר. ככל שתעבור מבחנים קשים יותר ותשרוד, היא הופכת אנטי שבירה יותר. כך קרה, למשל, לצבא הישראלי, אחרי ההפתעה הראשונית במלחמת יום הכיפורים.

[בתמונה: בהינתן זמן ומרחב, ובשל חוסר רצון של הצבא המצרי לנצל הצלחה, ניתן לצבא הישראלי זמן להתאושש מהפתעת המכה הראשונה במלחמת יום הכיפורים (1973). בתמונה: אקט הסיום של המלחמה - מפגש קצינים מצריים וישראליים בקילומטר ה- 101. הצילום באדיבות המרכז למורשת המודיעין]

[להרחבה בנושא ייצור אנטרופיה, לחצו כאן]

התאוששות נדרשת גם אחרי פעולות מוצלחות, כמו למשל ניצחון בקרבות ואף במערכה. גם על הכוח המנצח פועלות נטיות שליליות, כיוון שעצם הפעולה מביאה לשריפת אנטרופיה:

  • הן חומרית (שחיקה של כלי המלחמה, בעיות של התארכות קווי האספקה והצורך להגן עליהם, וכדומה);
  • והן אחרת, כמו הירידה במורל הקרבי (התחושה ש'כבר ניצחנו' והחלפת התעוזה בזהירות ובחוסר רצון ליטול סיכונים).
לעומת זאת, על הכוח המובס יכול לעבור תהליך הפוך של ייצור / יצירת אנטרופיה מחודשת. על כן, גם כוח מנצח זקוק לעצירה בפעולותיו המוצלחות ולהתאושש.

התאוששות

[בתמונה: גם מדשאה זקוקה להתאוששות... תמונה חופשית שהועלתה על ידי Mark Gstohl לאתר flickr]

התאוששות היא התכונה החשובה ביותר בעולם דינאמי, המשתנה במהירות

בעולם של אי ודאות ודינאמיות מואצת, אין סיכוי להימנע מתוצאות בלתי צפויות (תב"צים) / הפתעות. על כן, צריך לקחת בחשבון הפתעות בסבירות גבוהה בכל תהליך תכנון, ולתת את הדגש דווקא על יכולת ההתאוששות.

[להרחבת המושג 'אי ודאות', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'דינאמיות', לחצו כאן]

פיתוח אנטי שבירות

הספר החדש של טאלב

גופים אנטי שבירים הם גופים המיומנים בהתאוששות. ושסיכוייהם להתאושש הם הטובים ביותר. ההפך מאנטי שביר הוא שביר.

אנטי שביר (Antifragile) הוא מושג שנטבע על ידי נסים ניקולס טאלב, בספרו משנת 2012: ANTIFRAGILE, שתורגם לעברית ב- 2014 בהוצאת דביר תחת השם אנטי שביר - איך לשרוד ולנצח בעולם של ברבורים שחורים (טאלב, 2014).

אנטי שביר בא לידי ביטוי באמירה "מה שלא הורג מחשל". הוא מוגדר כדבר שניעור ומגיב ונוקט פיצוי יתר לנוכח גורמי לחץ ונזק". כל דבר שאירועים אקראיים (או זעזועים מסוימים) יניבו לו יותר תועלת מאשר נזק, הוא אנטי שביר; ולהפך (טאלב, 2014, ע' 27).

טאלב מביא לדוגמה את ההידרה המיתולוגית, שבכל פעם שהיו כורתים אחד מראשיה, שניים אחרים צמחו במקומו, ועל כן, היא אהבה להינזק.

דוגמה אחרת שמביא טאלב היא האופן שבו חיידקים פיתחו חיסון לאנטיביוטיקה, וכך יצאו מהמשבר חזקים הרבה יותר מאשר קודם לכן!

על כן, מערכת זקוקה לכשלים, כיוון שההתמודדות עימם תורמת לשיפורה ולשימורה (שם, ע' 106). היעדר טלטלות פוליטיות ואפילו מלחמות, מאפשר לחומרים נפיצים ולנטיות נפיצות להצטבר מתחת לפני השטח, וכשמתרחשת תוצאה בלתי צפויה (תב"ץ), מימדיה ונזקה גדולים לאין שעור.

מערכת יכולה להיות אנטי שבירה, עם חלקים שבירים בתוכה. לעתים, דווקא המערכות השבירות מגדילות את האנטי שבירות המערכתית. שכן, הקרבתן של יחידות שבירות במערכת היא אקט חיוני לחיזוק הגמישות האסטרטגית (האג'יליות) והאנטי שבירות של מערכת.

לדוגמה: תאי-הדם הלבנים מזהים את הגופים הזרים שפלשו אל הגוף שלנו, תוקפים אותם, משמידים אותם ונהרסים תוך כדי כך.

[בתמונה: אנטומיה של התאוששות - העיר דרזדן, גרמניה אחרי ההפצצות בעלות הברית ב- 1945 וכיום... התמונה הועלתה על ידי Brett Kelley לאתר pinterest]

מערכות הן בעלות יכולת התאוששות שונה

ברמה התאורטית יכולות מערכות מורכבות (כמו למשל מדינות, גופי ממשל, ארגונים וכדומה) להימצא באחד מתוך חמישה מצבים תפיסתיים. המצבים הללו ניתנים לאבחון: סדרקיפאוןסף הכאוסכאוס ו-התפוררות (ראה תרשים למטה):

[להרחבת המודל של מערכת מורכבת, בין סדר לכאוס, לחצו כאן]

  • 'סדר' (Order): ארגון הוא מערכת מורכבת שנוצרת, באופן מלאכותי, על ידי בני אנוש. הם מגדירים לו מבנה, היררכיה ותהליכי עבודה. משמע, עצם מהותו של ארגון היא'סדר' מסוים' ובלעדיו הוא חסר יכולת תפקוד. סדר הוא המצב התודעתי הבסיסי של ארגון. שיווי המשקל שלו.
  • קיפאון/סְטַגְנַצְיָה (Stagnation): הכל קפוא. אין תזוזה... כזה הוא, למשל, ארגון ביורוקרטי, הסובל מעודף ביורוקרטיה ומעודף נהלים, ובו זכויות יתר לאליטה ביורוקרטית שלטת.
  • סף הכאוס (Edge of Chaos): פעולה באזור הסמוך ל'כאוס', בתנאים הרחוקים מסביבת שווי-המשקל של הארגון, המתפקד, מעצם טיבו, במצב של "סדר". פעולה 'על סף הכאוס' מאפשרת לארגון הסתגלות טובה יותר למציאות דינאמית, המשתנה במהירות. שם מרוכזות, מחד גיסא, ההזדמנויות שהארגון יכול להגיב אליהן, כמו למשל, פיתוח מגוון של דעות ואפשרויות פעולה. שם, ניתן להשיג את מרב ה"ידע", שלו זקוק הארגון "בזמן אמת", שחסר לארגון ככל שהמציאות הופכת דינאמית יותר.
  • כאוס (Chaos): מצב של בלבול גדול ואבדן שליטה.
  • התפוררות (Disintegration): מוות. סיום פעולתה של מערכת מורכבת.

[להרחבת המושג 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'סדר', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'סף הכאוס', לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'קפאון' - 'סטגנציה', לחצו כאן]

הגופים האנטי שבירים הם כמובן אלה שמורגלים בסיכונים ובתהפוכות. משמע, אלה הפועלים בסף הכאוס. הגופים השבירים ביותר הם אלה הפועלים במצב של קיפאון/סְטַגְנַצְיָה, כמו ארגונים ביורוקרטיים וצבאיים (ראה בהמשך).

תהליך ההתאוששות של מערכות ביורוקרטיות-צבאיות

מערכות ביורוקרטיות-צבאיות אינן בנויות להתמודדות עם תוצאות בלתי צפויות (תב"צים) / הפתעות. ההפתעה גוררת אותן להלם ולשיתוק מערכתיים, משמע, לכאוסעל כן, תהליך ההתאוששות שלהם ארוך יחסית ומגושם מאוד.

המודל והתרשים שלמטה מתארים תהליך התאוששות כזה:

  • המערכת מצפה לאירוע מוכר שהיא יודעת להתמודד עמו בכלים הקיימים.
  • בשלב מסוים 'יורד האסימון', שההתהוות שנוצרה שונה מהציפיות, ושהמערכת עומדת בפני תוצאה בלתי צפויה (תב"צים).

[להרחבת המושג 'התהוות', לחצו כאן]

[להרחבת המושג 'כאורדר', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'ידע', לחצו כאן]

  • התאוששות איטית כוללת.

 ''

ההתאוששות לא מתחילה לעולם בחדרי הקברניטים. היא מתחילה אצל עובדי השטח שמגלים יוזמה ומיומנות ומגדילים לאט את השפעתם על האירועים, לא דרך הכוונה מלמעלה (Top Down), אלא בדרך של התארגנות עצמית.

[להרחבת המושג 'התארגנות עצמית', לחצו כאן]

[לאוסף המאמרים: 'בין כאוס לסדר', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

Comments are closed.