פנחס יחזקאלי: ביטחון לאומי – יכולת האומה להגן על ערכיה

תקציר: למושג ביטחון לאומי (National Security) או אסטרטגיה רבתי (שהוא מושג חליפי) הגדרות רבות, הנובעות מדגשים שונים ומתפיסה שונה של מהות הביטחון הלאומי של מדינה. הגדרה אחת כזו היא יכולתה של אומה להגן על ערכיה הפנימיים מפני איומים חיצוניים ופנימיים...

[בתמונה: ביטחון לאומי... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

[בתמונה: ביטחון לאומי... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

למושג ביטחון לאומי (National Security) או אסטרטגיה רבתי (שהוא מושג חליפי) הגדרות רבות, הנובעות מדגשים שונים ומתפיסה שונה של מהות הביטחון הלאומי של מדינה. הגדרה אחת כזו היא יכולתה של אומה להגן על ערכיה הפנימיים מפני איומים חיצוניים ופנימיים...

[לקובץ מושגי היסוד של הביטחון הלאומי, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 9 לפברואר 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

מאמר זה הוא הראשון משני מאמרים, העוסקים בהגדרת הביטחון הלאומי. למאמר האחר, לחצו כאן:

*  *  *

למושג ביטחון לאומי (National Security) או אסטרטגיה רבתי (שהוא מושג חליפי) הגדרות רבות, הנובעות מדגשים שונים ומתפיסה שונה של מהות הביטחון הלאומי של מדינה.

במילון מונחי צה"ל (אגם/תוה"ד, 1998, ע' 67) מוגדר הביטחון הלאומי, כמצב שבו מובטחת היכולת הלאומית להתמודד ביעילות (Efficiency) (בכל הנסיבות האפשריות) עם כל איום על הקיום הלאומי ועל האינטרסים הלאומייםמצב זה ניכר ברכיבים אלו:

  • קיום יתרון צבאי ברור על כל גורם זר;
  • הבטחת היכולת להתמודד עם מערך גורמים זרים, המהווים איום (או מקור אפשרי של איום) על העם, על המדינה ועל האינטרסים הלאומיים;
  • מעמד חזק דיו בזירה הבין לאומית; יכולת ביטחונית כוללת, המסוגלת להתמודד בהצלחה עם כל פעולה גלויה או חשאית, עוינת או הרסנית מבחוץ או מבפנים.

[להרחבת המושג: 'אסטרטגיה רבתי', לחצו כאן] [להרחבת המושג: אינטרסים לאומיים - אינטרסים חיוניים, לחצו כאן] [להרחבת המושג 'יעילות', לחצו כאן]

[בתמונה: ביטחון לאומי... תמונה חופשית שהועלתה על ידי UNC - CFC - USFK לאתר flickr]

[בתמונה: ביטחון לאומי... תמונה חופשית שהועלתה על ידי UNC - CFC - USFK לאתר flickr]

[בתמונה: ספרו של האלוף גרשון הכהן: "מה לאומי בביטחון הלאומי" ראה אור ב- 2014 בהוצאה משרד הביטחון. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

האלוף גרשון הכהן מגדיר את המושג 'ביטחון לאומי' בספרו, "מה לאומי בביטחון הלאומי" (ראו תמונת כריכה משמאל) כך:

ביטחון לאומי הוא יכולתה של אומה להגן על ערכיה הפנימיים מפני איומים חיצוניים ופנימיים:

  • הגנה על קיום המדינה;
  • על חיי תושביה;
  • על שלמותה הטריטוריאלית;
  • על עצמאותה;
  • על ביטחון הפנים שלה;
  • על מעמדה בעולם;
  • על המאזן הדמוגרפי;
  • על התפיסה האידאולוגית;
  • ועל הביטחון היומיומי בגבולות.

[משמאל: ספרו של האלוף גרשון הכהן: "מה לאומי בביטחון הלאומי" ראה אור ב- 2014 בהוצאה משרד הביטחון. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

המושג עצמו, 'ביטחון לאומי', הוא מערכת מורכבת (Complex System) של מושגים, המכילה מרכיבים רבים המקיימים קשרי גומלין (Interconnectivity) ביניהם. התפתח בעבר מתורת המלחמה ("War").

[להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [להרחבה על קשרים וקשרי גומלין ברשת הארגון, לחצו כאן]

[בתמונה: ביטחון לאומי... תמונה חופשית שהועלתה על ידי Fayjo לאתר flickr]

[בתמונה: ביטחון לאומי... תמונה חופשית שהועלתה על ידי Fayjo לאתר flickr]

מאז, ניתן לזהות שלוש אסכולות דומיננטיות בתחום הביטחון הלאומי (ראה תרשים): "האסכולה הקלאסית", "האסכולה הפוסט מודרנית" ו"אסכולת הביניים", המהווה מעין פשרה ביניהן:

האסכולה הקלאסית גורסת התמקדות ב"הגנה" ("Defense"), קרי, בנית כוח; איום בשימוש בכוח; ושימוש בו. כך לדוגמה, לדוגמא, במצרים, אחרי מלחמת יום הכיפורים, שונה שמו של 'משרד המלחמה' ל'משרד ההגנה', וכך מכונים משרדים אלה כמעט בכל העולם (אצלנו, משום מה, הוא קרוי "משרד הביטחון").

האסכולה המנוגדת ל"אסכולה הקלאסית", היא האסכולה הפוסט מודרנית. זוהי גישה מרחיבה מאוד של המונח "ביטחון" ("Security"). לפי גישה זו, ה"הגנה" היא רק צורך אחד מיני רבים אחרים, כמו: בריאות וחינוך שמדינה חייבת לספק לתושביה, כמו ערך החיים של האזרח, כמו אקולוגיה ואיכות חיים וכדומה. המעבר מ- "Defense" ל- "Security" הוא טבעי, גם בשל העובדה, שלרוב מדינות העולם לא היו איומים חיצוניים על הביטחון הלאומי שלהן, עד פיגועי ה- 11 בספטמבר 2001, והן נתקלו רק באיומים פנימיים. דוגמא לאיומים פנימיים, היא, למשל, איומים של אקולוגיה ואיומים נוספים על איכות החיים.

[בתמונה: ספרו של ישראל טל, מעטים מול רבים, שיצא בשנת 1996, בהוצאת דביר. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

ככל שעבר הדגש מ"War" ל- "Defense" ואחר כך, ל"Security", השתנו בהתאמה  גם שמות המכללות לביטחון לאומי בעולם. בעבר, הקולג'ים לביטחון לאומי במדינות השונות "War College", אחר כך "Defense College", ולבסוף "Security College".

במכללה לביטחון לאומי בישראל (מב"ל), נוקטים בגישת ביניים. למרות שהמכללה מכונה באנגלית, מסיבות היסטוריות, "National Defense College", סוברים מדריכיה, כי הגדרת הביטחון או הביטחון הלאומי רק במושגים צבאיים צרה מדי; ואילו הגדרה הכוללת גם תחומים כמו חינוך, איכות חיים ואקולוגיה, פוליטיקה, בריאות, בטחון הפרט וערך החיים של האזרח וכדומה הינה רחבה מדי.

הגדרה נכונה מבחינתנו היא, למשל, של האלוף במילואים ישראל טל, הלקוחה מספרו ביטחון לאומי, מעטים מול רבים (, ראו תמונת כריכה משמאל), הממקדת את 'הביטחון הלאומי' כעוסק באיומים על קיומה של מדינה או קהילה לאומית או באיומים על אינטרסים, החיוניים לקיום זה.

[בתמונה משמאל: ספרו של ישראל טל, מעטים מול רבים, שיצא בשנת 1996, בהוצאת דביר. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

בשנת 2004 נתבקשה המכללה לביטחון לאומי על ידי ראש המועצה לביטחון לאומי להציע הגדרה למושג 'ביטחון לאומי', במסגרת המאמץ לאמץ הגדרה אחת המחייבת את כל גופי הביטחון הלאומי. ההגדרה שהוצעה הייתה:

"מצב דינאמי של היכולת והמוכנות של המדינה להתמודד נגד איומים - מבחוץ (של מדינות יריבות ושל גופים לא מדינתיים) ומבפנים (של גורמים בתוך החברה) - היכולים לסכן את קיומה של המדינה, ערכיה, זהותה והאינטרסים החיוניים שלה".

ניתן לשאול, האם השתנה משהו בתחום זה אחרי אירועי ה- 11 בספטמבר 2001 בארצות הברית, כמו התכנסות חזרה ל- "Defense"?

די בצונמי הגדול שפגע ב- 2004 בדרום מזרח אסיה; ובסופת ההוריקן שפגעה ב- 2005 בלואיזיאנה אלבמה ומיסיסיפי בארצות הברית על מנת להיווכח, שלא ניתן להתעלם מסוגיות של אסונות טבע, כמו גם תרומת בני האדם לעובדה שהטבע "השתגע". השאלה העיקרית, כשמדברים על גישה מרחיבה לביטחון הלאומי היא מהו התמהיל ומהם ההדגשים.

כאן, במב"ל, מתמקדים בארבע רגליים לביטחון הלאומי: צבאי, מדיני (המערכת המדינית ויחסי החוץ של המדינה), כלכלי וחברתי, אך, אנו מוסיפים בשוליים גם רגליים נוספות, כמו: רגל בתחום התשתיות הלאומיות; רגל מוסרית; רגל לגיטימית משפטית; רגל תקשורתית תודעתית; רגל בנושא טכנולוגיית על; רגל בנושא העם היהודי; ועוד. תחום זה דינמי כל הזמן. לדוגמה, ספקטרום התדרים, שעליו פועלות חברות הסלולאר, צה"ל וגם חברת הסלולאר הפלסטינית הפך, בשנים האחרונות, למשאב לאומי, שיש לשמור ולגונן עליו, וסוגיית השמירה עליו היא סוגיה  שבתחום 'הביטחון הלאומי' בישראל.

 

הביקורת העיקרית על הגישה המרחיבה היא, שאם הכל הוא ביטחון לאומי, אז, בעצם, הביטחון הלאומי הוא כלום, כיוון שהוא לא מאפשר מיקוד בעיקר.

[לקובץ מושגי היסוד של הביטחון הלאומי, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו! מקורות

54 thoughts on “פנחס יחזקאלי: ביטחון לאומי – יכולת האומה להגן על ערכיה

  1. Pingback: גדעון שניר: אגו ומלחמה - ייצור ידע

  2. Pingback: פנחס יחזקאלי: גאופוליטיקה - הקשר שבין הגאוגרפיה ליחסים הבינלאומיים - ייצור ידע

  3. Pingback: פנחס יחזקאלי: חוק האזרחות הרוסי - הרעיון המחולל של ולדימיר פוטין - ייצור ידע

  4. Pingback: פנחס יחזקאלי: חוק האזרחות הרוסי - הרעיון המחולל של ולדימיר פוטין - ייצור ידע

  5. Pingback: גרשון הכהן: בין מגבלותיו של הבורא לתורת הביטחון הלאומי - ייצור ידע

  6. Pingback: גרשון הכהן: בין מגבלותיו של הבורא לתורת הביטחון הלאומי - ייצור ידע

  7. Pingback: גרשון הכהן: בין מגבלותיו של הבורא לתורת הביטחון הלאומי - ייצור ידע

  8. Pingback: גרשון הכהן: מומחי ביטחון - מניפולציה פוליטית - ייצור ידע

  9. Pingback: פנחס יחזקאלי: היום, שהיה חוסך למשטרה עשור מבוזבז שלם - ייצור ידע

  10. Pingback: גרשון הכהן: מצעד הדגלים בירושלים - מאבק לריבונות - ייצור ידע

  11. Pingback: גרשון הכהן: מצעד הדגלים בירושלים - מאבק לריבונות - ייצור ידע

  12. Pingback: פנחס יחזקאלי: שחיתות שלטונית - הרצאה בשלושה חלקים - ייצור ידע

  13. Pingback: - ייצור ידע

  14. Pingback: יורם אטינגר: בחירות בארה"ב והשפעתן על ביטחון ישראל - ייצור ידע

  15. Pingback: עמיר בר אור: חשיבה ביטחונית-צבאית בישראל - ייצור ידע

  16. Pingback: מדינות כושלות וסולם הצרכים של מאסלו - ייצור ידע

  17. Pingback: מושגי יסוד בביטחון הלאומי באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  18. Pingback: יוסי בן ארי: ביטחון לאומי - מושגי יסוד ויישומם - ייצור ידע

  19. Pingback: חרפת צאלים והשלכותיה! - ייצור ידע

  20. Pingback: פּוֹלִיגַמְיָה: תופעה טבעית או עבירה פלילית? - ייצור ידע

  21. Pingback: גרשון הכהן: יישובי הספר כבולמי זעזועים לאומיים - ייצור ידע

  22. Pingback: אמציה חן: לדבר צבא! - ייצור ידע

  23. Pingback: גבריאל בן דור: עיונים וסוגיות בתורת ההכרעה של ישראל - ייצור ידע

  24. Pingback: חיים באר: כוח העמידה של החברה הישראלית - ייצור ידע

  25. Pingback: תפיסת הביטחון הישראלית באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  26. Pingback: גבריאל בן דור: עיונים וסוגיות בתורת ההכרעה של ישראל - ייצור ידע

  27. Pingback: ההיגיון הפרדוקסלי של המורכבות באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  28. Pingback: פער הרלוונטיות הגובר של מערכת הביטחון - ייצור ידע

  29. Pingback: אודי מנור: כשקידר פגש את גרשון, וכששניהם פגשו את הרצל - ייצור ידע

  30. Pingback: תפיסת הביטחון הישראלית באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  31. Pingback: תפיסת הביטחון הישראלית באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  32. Pingback: תפיסת הביטחון הישראלית באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  33. Pingback: תפיסת הביטחון הישראלית באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  34. Pingback: תפיסת הביטחון הישראלית באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  35. Pingback: תפיסת הביטחון הישראלית באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  36. Pingback: תפיסת הביטחון הישראלית באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  37. Pingback: תפיסת הביטחון הישראלית באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  38. Pingback: תפיסת הביטחון הישראלית באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  39. Pingback: תפיסת הביטחון הישראלית באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  40. Pingback: "לישראל אין שום עומק אסטרטגי". האמנם? - ייצור ידע

  41. Pingback: "לישראל אין שום עומק אסטרטגי". האמנם? - ייצור ידע

  42. Pingback: "לישראל אין שום עומק אסטרטגי". האמנם? - ייצור ידע

  43. Pingback: "לישראל אין שום עומק אסטרטגי". האמנם? - ייצור ידע

  44. Pingback: גרשון הכהן: מלכוד מיכה גודמן - ייצור ידע

  45. Pingback: פרשת גל הירש חוזרת... - ייצור ידע

  46. Pingback: גרשון הכהן: האינטרסים הלאומיים שלנו ביהודה ובשומרון - ייצור ידע

  47. Pingback: גרשון הכהן: שדה בעז כאינטרס לאומי במרחב ירושלים רבתי - ייצור ידע

  48. Pingback: מה המשותף בין גל הירש, ראובן ריבלין, רפאל איתן ויעקב נאמן? - ייצור ידע

  49. Pingback: מה המשותף בין גל הירש, ראובן ריבלין, רפאל איתן ויעקב נאמן? - ייצור ידע

  50. Pingback: מה המשותף בין גל הירש, ראובן ריבלין ויעקב נאמן? - ייצור ידע

  51. Pingback: עשור להתנתקות - מאזן ביניים - ייצור ידע

  52. Pingback: החרם ואנחנו - ייצור ידע

  53. Pingback: הכל אודות איראן... - ייצור ידע

  54. Pingback: העוצמה האבודה של ישראל... | ייצור ידע

Comments are closed.