בניין הכוח: הימור שמנסה לעצב את פני המלחמה העתידית

תקציר: בניין הכוח (Organization and Structure Process Force Design) הוא העיסוק בכינון כוחה הצבאי של מדינה, לקראת הפעלתו בשדה הקרב העתידי (אגם/תוהד, 1998, ע' 74); והיא מרכיב חשוב במושגי היסוד של הביטחון הלאומי שלה...[בתמונה: ייצור טנקי פנצר גרמניים בשנות ה-30 של המאה הקודמת, בשנים שקדמי למלחמת העולם השנייה. הצילום הוא נחלת הכלל]

[לאוסף המאמרים על תכנון לסוגיו, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב-10 בפברואר 2020

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

המשגה

בניין הכוח (Organization and Structure Process Force Design) הוא העיסוק בכינון כוחה הצבאי של מדינה, לקראת הפעלתו בשדה הקרב העתידי (אגם/תוהד, 1998, ע' 74); והיא מרכיב חשוב במושגי היסוד של הביטחון הלאומי שלה.

תורת הביטחון - הנגזרת מהביטחון הלאומי - היא שלמות, הכוללת בנוסף לתורת בניין הכוח, גם את תורת האסטרטגיהאמנות המערכה  ותורת הטקטיקה (אג"ם-תוה"ד, 1998, ע' 637).

תנאי מקדים לגיבוש תפיסה של בניין כוח היא גיבוש תורת הביטחון והתפיסות המערכתיות להפעלת הכוח הצבאי, כדי להשיג את היעדים האסטרטגיים.

[להרחבת המושג 'ביטחון לאומי', לחצו כאן] [להרחבת המושג, תורת/תפיסת הביטחון, לחצו כאן] [להרחבת המושג 'אסטרטגיה', לחצו כאן]  [להרחבה בנושא 'אמנות המערכה', לחצו כאן]   [להרחבת המושג 'טקטיקה', לחצו כאן]

[בתרשים: תורת בניין הכוח כחלק ממרכיבי תורת הביטחון]

בניין הכוח כהימור

כיוון שמשמעות בניין הכוח היא תכנון עתידי, ובשל אי הודאות והדינמיות הרבה המאפיינת את עולמנו, הרי שתכנון בניין הכוח הוא, במידה רבה הימור, וניסיון לעצב את פני המציאות העתידית, כשם שבניית כמויות גדולות של טנקי פאנצר ומטוסי קרב בגרמניה לפני מלחמת העולם השנייה (ראו למעלה), תחת תפיסת לחימה חדשה - הגורסת מתן עצמאות בתנועה לדיוויזיות הפאנצר ושימוש במטוסים כבארטילריה ניידת לפני הלוחמים (הבליצקריג), שינו את שדה הקרב העולמי.

[להרחבת המושג, 'אי ודאות', לחצו כאן]  [להרחבת המושג, 'דינאמיות', לחצו כאן] [להרחבה בנושא הבליצקריג, לחצו כאן]

ההבדל שבין השגרה למלחמה

האלוף גרשון הכהן טוען כי "בעוד מבחנו העיקרי של עסק כלכלי מתממש בתחרות השוק הנוכחת ומתפתחת מידי יום, מבחנו העיקרי של בנין כוח צבאי למלחמה, מתממש במבחן המלחמה, שכל עוד לא פרצה הוא לא נוכח במלוא משמעויותיו.

מתוך הכרת עומק אי הוודאות לגבי צורת המלחמה והקיפה העלולה להיות חסרת תקדים במלוא ממדיה - נדרשות לבניין הכוח הצבאי עתודות משמעותיות לשעת חירום.

גם בניהול סיכונים לעסק כלכלי נדרש תכנון עתודות, אך הפרופורציות שונות באורח מובהק. במודעות לכך, במסמך אסטרטגיית צה"ל שפורסם לציבור על ידי הרמטכ"ל הקודם גדי אייזנקוט, הוגדר עיקרון מנחה לבניין הכוח של צה"ל:

 "בנין היכולות ייעשה תוך יצירה או שימור של מסה קריטית. מלבד החשיבות שבהשגת היתרון האיכותי והטכנולוגי, יש חשיבות רבה לכמות האמצעים הניתנים להפעלה. הכמות משפיעה על האיכות ועל הגמישות בהפעלה. המסה בצד הגמישות, היא דרך התמודדות עם אי הוודאות לגבי אתגרי העתיד בשדה הקרב... "

[להרחבת המושג, 'גמישות', לחצו כאן]

שלושה שלבים מרכזיים בבניין הכוח (אגם/תוהד, 1998, ע' 74):

  1. גיבוש תורת הביטחון והתפיסות המערכתיות להפעלת הכוח הצבאי (כאמור למעלה), הגדרת המשאבים הנחוצים והאילוצים השונים.
  2. שלב תכנון בניית הכוח למימוש התפיסה שעוצבה, לפי לוח זמנים מחייב, ויישום עקרונות ארגון הכוח הצבאי בנסיבות הנתונות. בשלב זה נקבעים היקף הכוח, מבנה הכוח, מוכנותו המבצעית והלוגיסטית, תכנית הכשרתו ואימונו.
  3. יישום התכנון.

[בתמונה: קו יצור של מטוסי Bf 109, ממטוסי הקרב החשובים ועמוד השדרה של הלופטוואפה במהלך המלחמה. הצילום הוא נחלת הכלל]

[לאוסף המאמרים על תכנון לסוגיו, לחצו כאן]

העשרה

מקורות