עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, עשתה האליטה הבריטית הכול כדי שבריטניה תניח את נשקה ותגיע ל"שלום של כבוד" עם גרמניה (משמע, תיכנע!). זה נשמע לכם מוכר? זו גם דרך אגב הסיבה, שבנימין נתניהו חוזר לעניינים...

'מדרון חלקלק' (slippery slope) הוא מטפורה למצב, שתחילתו בצעד חיובי וראוי, לכאורה בהווה; שגורר אחריו שרשרת צעדים עתידיים שאמורים לצאת משליטה, וסופם הידרדרות לכאוס, בעתיד. אחד השימושים המוכרים, שעשה מדינאי בתיאוריית המדרון החלקלק, היה של וינסטון צ'רצ'יל, כששלטונו עדיין לא היה יציב, והפייסנים בקבינט המלחמה שלו ניסו להסיטו לכיוון של חתירה להסכם שלום, עם גרמניה של אדולף היטלר. המאמר מוקדש לדוגמה זו.

סיפור ניצחון בעלות הברית במלחמת העולם השנייה, הוא, במידה רבה, סיפור שותפותם של ראש ממשלת בריטניה דאז, וינסטון צ'רצ'יל ונשיא ארצות הברית, פרנקלין דלאנו רוזוולט. אבל, מעבר לשותפות, האם היו חברים? היום ניתן כבר לתת לשאלה הזו תשובה שלילית, חד משמעית...

בתאריך פרסם הכתב רועי שרון ב'כאן 11' כי מערכת הביטחון בלמה צעדים שהדרג המדיני קידם ונראו לה מוגזמים. 'גיבור' הכתבה הוא מפקד פיקוד המרכז לשעבר, האלוף רוני נומה, שעל פי הכתבה "תמרן את הקבינט בגל הטרור לפני כחמש שנים, שכונה "אינתיפאדת היחידים". רק שמה שרועי שרון מכנה 'תמרן', אלה השפעות גומלין לגיטימיות ובריאות בין הדרג הצבאי למדיני...

בנימין נתניהו אוהב כשמשווים אותו לויסטון צ'רצ'יל; אבל, ההשוואה הבאה לא תנעם לו... אז נכון שזה לא אותו הדבר, אבל נתקע לי בראש, משום מה, סיפור הבחירות בבריטניה ב- 1945, וועידת פוטסדאם...

לאחר חזרתו של ראש ממשלת בריטניה ערב מלחמת העולם השנייה, נוויל צמברליין ממינכן אמר לו וינסטון צ'רצ'יל את אחת המפורסמות שבאמרותיו: "ניתנה לכם האפשרות לבחור בין חרפה למלחמה, בחרתם בחרפה ותקבלו גם חרפה וגם מלחמה". בנימין נתניהו - שמחשיב את עצמו כצ'רצ'יל הישראלי - בוחר בחרפה מול החמאס מדי יום ביומו, מאז סופו של צוק איתן...

להרתעה יש אחות תאומה שטנית – פייסנות. קיימים שני סוגי מנהיגים בעולם – המרתיע והפייסן. כולם שונאים את המרתיע ואוהבים את הפייסן. הפייסן מבטיח שלום קצר מועד. ממשל אובאמה קרא לזה דיפלומטיה חכמה. כל פעם שהמתח גדל בעקבות אירוע כלשהו, ממשל אובאמה דאג לנטרל את האירוע באמצעות וויתורים דיפלומטים. הבעיה שחייה של הפייסנות קצרים...