האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
'איסלאמופוביה' היא נשק פוליטי, שנועד להאשים את התרבות המערבית במה שהמוסלמים עצמם עושים. הוא מבקש לגרום לחברות מערביות לוותר על הנורמות שלהן. השימוש בו איננו מגן על אנשים משנאה, אלא על האידאולוגיה שהם מייבאים לצרפת, מפני ביקורת. אם תגידו לא לחיג'אב במקום העבודה, אתם 'איסלאמופובים'. אם תאסרו על כיסוי פנים בבתי ספר, אתם 'איסלאמופובים'. אפילו אם תסרבו להישלט על ידי השריעה – אתם 'איסלאמופובים'…
לא נראה כי התהליך של כניעה להגירה ולתוצאותיה היא בר עצירה, וקריסת המרקם החברתי באירופה היא עובדה מוגמרת. האליטה התרבותית-משפטית – כגון בית הדין לזכויות אדם של האיחוד האירופי – ממשיכה להטיל וטו על חוקים המגבילים הגירה, או מבקשים להגן על גבולות ותרבות לאומית (Zemmour, 2021). הסוס הטרויאני ימשיך בשלו, עד שהעיר – אירופה – תקרוס לתוך עצמה! ולבסוף, תחשבו על אליטת ההון הישראלית ובג"ץ. תחשבו עלינו…
בסוף יולי 2025 הכירה צרפת במדינה פלסטינית. תהליך הגיוני לכל מי שרואה מה מתרחש בצרפת בימים אלה. המדינה שנכנעה ללא תנאי לאיסלאם הרדיקלי הפכה למשרתת האינטרסים שלו בעולם. ריכזנו עבורכם אוסף של ממים אינטרנטיים בהקשר לכניעת צרפת לאיסלאם הרדיקלי. אתם מוזמנים לתרום עוד.
צרפת היא אחת המדינות שבהן עברה המהפכה האיסלאמית את שלב ה'אל חזור', ואפשר כבר לקבוע, שבדרכים דמוקרטיות אין כבר סיכוי להחזיר מצב לקדמותו. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות האיום המוסלמי על צרפת, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה:
המושג "סוס טרויאני" משמש כבר עשרות שנים בשיח הפוליטי לתיאור איום חיצוני החודר למדינה תחת מסווה של לגיטימיות. בהקשרים שונים, ניתן לראות כיצד הדימוי הזה משמש באירופה כנגד גורמים – כמו המהגרים ובעיקר, הפלסטינים – הנתפסים כמאיימים על הריבונות, הזהות או הסדר החברתי.
בצרפת, ה-WOKE עודד רבים לראות בחיזוק הזהות הפרטית כעיקרון מרכזי על חשבון ההשתלבות. זאת לעומת גרמניה ודנמרק למשל, שבהן ננקטו צעדים מחמירים לצמצום השפעות WOKE על תהליך ההשתלבות, מתוך רצון למנוע היווצרותן של קהילות מבודדות הנאמנות לזהויותיהן הקודמות, על חשבון הזדהות עם המדינה החדשה. מדיניות זו כוללת הטלת חובות והגבלות על מהגרים, כגון דרישות שפה ומעורבות במסגרות חברתיות, כדי להבטיח חיבור עמוק יותר למדינה המארחת. כל אלה אינם קיימים בצרפת, והתוצאות בהתאם!
הצלחה של עיתונאים להסתנן לתוך ארגונים קיצוניים היא תמיד אירוע מסקרן שמניב ידע חשוב. ועתה, הגיע תורה של העיתונאית הצרפתיה פאולין קונדומין (Pauline Condomines), שלצורך הכנת תחקיר עבור המגזין הצרפתי "Livre Noir", הסתננה במשך 6 חודשים, לאגודות שמאל פרוגרסיביות קיצוניות, פרו-פלסטיניות. התוצאות לפניכם!
בתחילת יולי 2023, חווה צרפת לילות מדממים של מהומות מהגרים. למרבה הצער איש אינו יכול להעמיד פנים שהוא מופתע. המצב מוסבר בפשטות בשתי מילים: "רפיון" ו"הכלה". בואו נודה על האמת: אם המדינה לא תדחיק את ההתפרעויות הללו בכוח – במידת הצורך על ידי מתן פקודה לירות בפורעים חמושים – אל לנו להיות מופתעים כשאזרחי צרפת ייקחו את החוק לידיים!
באירועי המהפכה הצרפתית ב- 1789, חוותה צרפת, בין היתר חילופים אלימים של אליטות. האם יש לקחים שניתן להפיק מהם לגבי מחאת האליטות שלנו, פה בישראל?
אירופה שינתה פניה, ומלחמת חרבות ברזל גורמת לה להסתכל בראי… דף זה הוא אוסף שני של חלק מהסרטונים ומהפרסומים האחרים, המשקפים את ההשתנות הזו, והוא מוקדש לכל העמלים להשיג דרכון אירופי… אתם מוזמנים לתרום כרזות נוספות.
