את התעצמות הרצח ברחוב הערבי. יש להכיר כמצב חירום לאומי. מה שהופך את המאבק בתופעה להכרח ריבוני של מדינת ישראל, נובע, בראש ובראשונה, מחובת המדינה לערך ההגנה על חיי האדם והיא שלובה בסוגיה זו, בחובת המדינה להשלטת סדר ומשילות.
את המצב בדרום ניתן היה לפתור באמצעים דמוקרטיים לפני 30 שנה. לא עוד. הדמוקרטיה פשטה את הרגל בכל המערב ביכולתה להתגונן מפני מבקשי רעתה, וגם פה. היום, אם חפצי חיים אנחנו נצטרך לכבוש את השטח מחדש בדם באש ובתימרות עשן, ואם לא...
לא נראה כי התהליך של כניעה להגירה ולתוצאותיה היא בר עצירה, וקריסת המרקם החברתי באירופה היא עובדה מוגמרת. האליטה התרבותית-משפטית - כגון בית הדין לזכויות אדם של האיחוד האירופי - ממשיכה להטיל וטו על חוקים המגבילים הגירה, או מבקשים להגן על גבולות ותרבות לאומית (Zemmour, 2021). הסוס הטרויאני ימשיך בשלו, עד שהעיר - אירופה - תקרוס לתוך עצמה! ולבסוף, תחשבו על אליטת ההון הישראלית ובג"ץ. תחשבו עלינו...
צריך לומר, הקדנציה הזו היא טראומה שתיצרב בימין עוד שנים רבות. אחרי כמעט תשעה חודשים, ברור כי קברניטי הימין רחוקים מלהשתוות לקבוצת המוחות המנהיגה את המחאה. במקום להיאבק בה בתבונה הם עושים את ההיפך הגמור: מתדלקים אותה ומסייעים לה. בקצב הזה דומה שהליכוד בדרך להתרסקות, באין מושיע. הנה הסיבות לכך...
מכת רחפני הנשק והסמים היא אירוע חדש יחסית. לא המדינה הבדואית העצמאית, שקיימת היום בדרום הארץ, מהגבול המצרי ועד לרהט. היא הוקמה באדיבות צה"ל ובעידודו, והוא הנושא העיקרי באחריות על הכאוס המשילותי והריבוני באזור!
אסטרטגיית קיר הברזל, בהשלכתה ליסודות התודעה האסלאמית, מסתכמת אם כן בהבנה שלמרות שמוטיבציית המאבק נגד הציונות אינה מסתיימת לעולם, בכל זאת ניתן יהיה להשיג מולה יציבות והשלמה זמנית. לא מכוח רצון טוב תושג ההשלמה הזו, אלא מתוקף עליונות ונחישות הכוח היהודי. ואחרי הכל, כמו בכל מערכת מורכבת, נקודת שיווי המשקל שתיווצר למול איתנות הכוח הציוני, נתונה תמיד לטלטלה. היא לעולם לא תתייצב באופן סופי וקבוע ועל כן מחויבת מידי יום במאמצי שיקום והתחדשות.
הממשלה מתאפיינת בפער אדיר בין הרצון לשנות, להבנה איך משנים. ראש הממשלה מתעסק בדברים החשובים לו, אך אינו מנהיג רוח יחידה ומשחק קבוצתי, והשרים נשרכים אחר יועצי התקשורת שלהם, במרדף אובססיבי אחר מקרופונים, בלי להבין שמשילות היא בראש ובראשונה תרבות שלטונית ומקצוע אמיתי. התוצאות בהתאם!
רבים סבורים שהמתרחש כיום בפריפריה ובערים המעורבות הוא בראש ובראשונה, סכנה לעם ישראל. אני מבקש להסביר לציבור הערבי שהוא הולך בדרך שגויה. אין לנו לאן ללכת. היינו כבר בגרמניה, היינו בעיראק, היינו בצפון אפריקה. ראינו את המחירים. אנחנו לא מתכוונים ללכת לשום מקום. אם אתם תביאו אותנו לנקודה, שבה נאלץ להוריד את הכפפות מהידיים, המחיר יהיה כבד, וכולם יסבלו ממנו; אבל, הראשונים שיסבלו יהיו הערבים.
תקציר: המהדורות המסכמות של השבוע שאחרי הבחירות, מלאו ברטינות כלפי מינויו הצפוי של איתמר בן גביר, ולעגו ליכולותיו. "יש אנשים מקצועיים וטובים שעושים את העבודה", אמרו שם... אז צריך לומר: האנשים המקצועיים והטובים שבויים בקונספציית ההכלה, ולא עושים את העבודה. אז עזבו את ההתחסדות. לתושבי הנגב נמאס. הכל יותר טוב מהמשך המצב הקיים!
