האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
אני מניח שאתם מכירים את השיטה לאילוף פילים (ראו התמונה בראש המאמר): מגיל ינקות קושרים את הפיל בחבל דק. הפיל מנסה להשתחרר אבל מבין לבסוף שהוא אינו יכול; ואז הוא גדל והוא יכול; אבל עוד נדמה לו; והוא גם וויתר מזמן… זו הסיבה מדוע אחרי 100 שנות שיטור בארץ ישראל, עם ישראל – הבעלים החוקי של משטרת ישראל – משלים עם איכות השיטור שהוא מקבל. עוד נדמה לו שמשטרת המנדט מולכת פה; והוא וויתר מזמן…
צריך לזכור. הרעיון הוא לא מי יוצא פרייר; ומי היה צריך לשבור למי את העצמות. נקודת המוצא היא שהכל מצולם, וכשהמשטרה מנהלת אירועים מקומיים עם מפגינים מול מצלמות; היא נושאת עיניה לכלל הציבור בישראל. אותו היא צריכה לשכנע. המפגין הבודד איננו רלוונטי בהקשר הזה…
המשטרה והפרקליטות נוהגות לזלזל בחובתם לבקש הארכה של צווי תפיסה וחילוט זמני במהלך חקירות פליליות, ומחזיקות ברכוש ובכספים של נחקרים ונאשמים בניגוד לחוק. כך עולה משורה של החלטות בתי משפט שניתנו לאחרונה ומבקרות כמעט מדי יום ביומו יחידות משטרה שונות…
אם למישהו היה עוד ספק שהמשטרה הייתה צריכה להדיר רגליה מאכיפת כללי הסגר על הפלגים החרדים הקיצוניים מחד גיסא; ועל המפגינים מאידך גיסא, הנה הגיע הציוץ הזה של דפנה ליאל (ראו למטה), שמבהיר לכולם, מי יצא טמבל; ולמה…
בכל פעם שהמשטרה 'שמה לעצמה רגליים' ו'נופלת על הפנים', אני נזכר בשירו של אריק איינשטיין "אמרו לו". ששר – בהקשר אחר לגמרי, את מילותיו האלמותיות של עלי מוהר: "אז הוא לא למד שום לקח; ואין לו שכל גם להצטער"…
לוויכוח – אם נדבקים בהפגנות בקורונה – יש גם צד ממש לא פוליטי: הצד של השוטרים הפשוטים, שחייב להיות מטופל במיידי על ידי בכירי המשטרה…
מפקדי משטרה ופוליטיקאים יקרים, במקום לנזוף באלה שלא מגיע להם; כדאי שתהרהרו באחריותכם הישירה להידבקות שוטריכם ולהתבזותם מול ציבורים לעומתיים, בקרבות שאין להם שום סיכוי לנצח…
ביוני 2016 אמר המפכ"ל דאז, רוני אלשיך משפט מפתח ביחסי משטרה והפוליטיקה. "המשטרה" – הוא אמר – "יכולה להקים ולהפיל ממשלות". אלשיך דיבר ספציפית על היחידה לחקירות הונאה; אבל המשפט הזה תקף למשטרה כולה…
ההסתה נגד ישראל בתנועת המחאה האמריקנית יוצרת דילמה עצומה לקהילה היהודית בארצות הברית ולמוסדות כמו ה- ADL והמכון היהודי למען הביטחון הלאומי של אמריקה (JINSA); שמוצאים את עצמם לכודים בין בין הרצון לתמוך בטרוניות צודקות מצד אחד לבין הפיכת הטרוניות הללו לנשק נגד מדינת ישראל והיהודים בכלל…
מערכת היחסים שבין המשטרה והפוליטיקה היא סוג של שותפות בלתי נוחה לשני הצדדים. הקונפליקט המובנה מתחיל בבסיס: בעוד הצבא נשמע למערכת הפוליטית ומיישם את הוראותיה, בעל הבית האמתי של המשטרה בחברה דמוקרטית הוא האזרח; ושיקול הדעת שיש למשטרה מאפשר לה לפעול לעתים בניגוד לרצון הדרג הפוליטי. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות משטרה ופוליטיקה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
