תדמית המשטרה היא חלק בלתי נפרד מתפקודה

התקשורת מחבקת היום את המפכ"ל רוני אלשיך (ואת משטרת ישראל). השקט התקשורתי הזה – שהיה חסר כל כך בשנים האחרונות – מאפשר לה לעבוד ללא הפרעות חיצוניות ורעשי לוואי מיותרים. תפקידו הראשון במעלה של ראש ארגון בנמצא במשבר, הוא 'לייצב את הספינה', והוא עמד בו בכבוד. המפגשים התכופים עם מעצבי דעת קהל הינם אמצעי חיוני להשגת היעד הזה!

פנחס יחזקאלי: האוליגרכיה של התקשורת הממוסדת

הסתאבות התקשורת היא חלק מהסתאבות הדמוקרטיה המודרנית, שכולנו עדים לה היום. התקשורת כיום מהיא מוקד של דיס אינפורמציה, שמונע על ידי גורמים אינטרסנטים. את העובדה הזו צריך ללמד בבתי הספר ולאמן אזרחים בקריאה ביקורתית.
אחרת, הסכנה ממנה לדמוקרטיה תהיה גדולה בהרבה מהסכנות שעליהם היא מטיפה לנו עליהן!

פנחס יחזקאלי: בין דמוקרטיה ליברלית לדמוקרטיה לאומית

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Judit Klein לאתר flickr] המאמר הזה מוקדש למורתי הנערצת להיסטוריה ולמדע המדינה בגימנסיה העברית הרצליה, שרה (ללי) כפיר (בתמונה משמאל), שאני מקווה שגם אם לא תסכים עם מה שנכתב בו, היא תמצא אותו ראוי… כמו הדמוקרטיה, גם הרעיון הליברלי זכה לפריחה כה גדולה לאחר ניצחון המערב במלחמת העולם השנייה, עד כי יש כאלה … להמשך קריאה

פנחס יחזקאלי: המשגה, רקע היסטורי, בסיס חוקי ותחומי אחריות

כיצד ניתן להגדיר אירועי סדר ציבורי או אירועים של מרי אזרחי אלים (Violent civil disobedience), המהווים סכנה לביטחון הלאומי? סוגיית ההגדרה אינה שאלה תאורטית גרידא. יש לה השפעה מכרעת על האופן שבו נתפסים אירועי סדר מסוימים, ולכן, גם על האופן שבו הם מטופלים על ידי הכוחות המזוינים של המדינה.

פנחס יחזקאלי: נקיטת אמצעים חריגים על ידי מדינות דמוקרטיות, בעת סכנה לביטחונן הלאומי – מבוא

[בתמונה: אזרחים אמריקניים ממוצא יפני בהסגר במהלך מלחמת העולם השנייה. למקור לחץ כאן] [מתוך הספר: אופן הטיפול של מדינות דמוקרטיות במרי אזרחי אלים. למעבר לתוכן העניינים לחץ כאן] [לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על המגזר הערבי בישראל, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הצורך בהקמת משמר לאומי בישראל, לחצו … להמשך קריאה

יחזקאלי ואזארי: אופן הטיפול של מדינות דמוקרטיות במרי אזרחי אלים

למרות מצבה הרגיש והייחודי של מדינת ישראל, אין היא המדינה היחידה המתמודדת עם אירועים המאיימים על הביטחון הלאומי שלה בתוך גבולותיה. ההיפך הוא הנכון. 90%-80% ממדינות העולם לא ניצבות בפני כל איום חיצוני ממשי, אולם, הן מתמודדות עם איומי פנים רבים. גם אחרי אירועי ה- 11 בספטמבר 2001, לא השתנה מצב זה באופן מהותי. על האיומים הפנימיים עימן מתמודדות מדינות דמוקרטיות ניתן למנות איומים אזוריים, סקטוריאליים, אתניים, חברתיים וכדומה. חלק מאיומים אלה משמעותי יותר, חלק פחות, אבל, לחלק מהם יש ללא ספק השפעה ישירה על הביטחון הלאומי.
מטרת הספר לבחון, כיצד מתמודדות מדינות דמוקרטיות עם האיום לפגיעה בביטחון הלאומי שלהם, ולנסות וללמוד מאותם מקרים לגבי המציאות הישראלית המורכבת.

פנחס יחזקאלי: נושא לימוד – הדוברות המשטרתית כמקרה בוחן

זהו דף הלימוד של השיעור: 'הדוברות המשטרתית כמקרה בוחן' בקורס ללמידה עצמית: '(משטרה), פשיעה, חוק חברה', שעודכן ל- 2023. הוא כולל הרצאה הוקלטת, מצגת שיעור, מצגת שאלות חזרה ומאמרים רלוונטיים להעשרה. מוסד ‏הדוברות המשטרתית הוא דוגמה קלאסית לניוון ארגוני, שבו ככל שגורם מטה פחות ופחות אפקטיבי, כך הוא תופח וגדל, יותר ויותר, עד לממדים מבהילים!

משטרה בצבת הדמוקרטיה

[מאמר זה נכתב עם דר אורית שלו. הוא ראה אור בכתב העת מראות המשטרה, בדצמבר 1996] [לאוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית', לחצו כאן] ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה. ד"ר אורית שלו היא … להמשך קריאה

יחזקאלי ושלו: צדק בקצה האלה

צדק בקצה האלה

[תמונת המקור]

[מאמר זה נכתב עם דר אורית שלו. הוא ראה אור לראשונה בכתב העת סטטוס, במרץ 1994]

[לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן]

מטרת המאמר

שיקול הדעת של השוטר, במסגרת תפקודו, הוא חסר תקדים לעומת המקצועות האחרים בשירות הציבורי. לעובדה זו השלכות רבות על תפקוד המשטרה בכלל ותפקודה בחברה חופשית בפרט.

מטרת מאמר זה היא להציג את הסיבות לעצמאות ולסמכות השוטר, להתמודד עם הבעיות הארגוניות הנובעות מכך ולהצביע על הדרכים להקהיית הקונפליקט.

שיקול הדעת הרחב של השוטר בהשוואה לבעלי מקצוע אחרים

אין מקצוע הדומה למקצוע המשטרתי, מבחינת הצורך לקבל החלטות מהירות ומידיות, הקובעות לעתים גורל אנשים וארגונים. השוטר מפעיל את סמכויותיו במצבים, בהם נדרשת, לעתים קרובות, החלטה גורלית, המתבססת לא רק על חוק או נוהל כתוב, אלא תוך שיקול דעת ופרשנות אישית.

שופטים, לדוגמה, מקבלים החלטות קשות וגורליות, אך עומד להם מלוא הזמן הדרוש לקבלת ההחלטה, ומערכת משפטית שלמה המציגה להם את כל ההיבטים הנדרשים, ואף ממליצה על ההחלטה הרצויה והנכונה לדעתם. אם יש השגות על ההחלטה, הרי ניתן לערער ולדון בה בערכאה נוספת. שוטרים במצבים מורכבים ומסובכים – רוויי עימות וסכנת התפוצצות – נדרשים להחליט לעתים לבד, כהרף עין. לעתים החלטתם היא גורלית ובלתי ניתנת לתיקון, כמו למשל בעת הפעלת סמכות לשימוש בנשק.

להמשך קריאה