אסלאם

מדיניות הגירה מופקרת הביאה למהפך היסטורי: לראשונה מאז שנות העשרים של המאה הקודמת, הימין הקיצוני חוזר למרכז הבמה הפוליטית… מה יש בתרבות אירופה, שהייתה, ועדיין מוכנה ברובה, לקבל את שטף המהגרים המאיים (בוודאות) לשנות אותה לבלי הכר?

במקורותינו, הוצאה להורג בסקילה היא אחת ממה שמכונה ארבע מיתות בית דין. שיטת ההוצאה להורג נקבעה לפי חומרת המעשה שבגינו הורשע הנידון. השיטות הללו מפורטות, בפירוט, במסכת סנהדרין. סקילה היא השיטה האיומה מכולן, על פי הגישה המקובלת; והשנייה, לשיטתו של רבי שמעון…

המאמר מצביע על הדמיון הרב ביחסי המוסלמים בתוך הודו ובגבולותיה ליחסי המוסלמים מתוך ישראל ובגבולותיה. בשתי המדינות הגיעו השליטם הבריטים לאותה מסקנה בדבר הצורך בהפרדה בין המוסלמים לאחרים; בהבדל אחד שאין פליטים בהודו. כל ההגירה המסיבית התאקלמה במקומה החדש, ללא כול תביעות, ללא מחנות פליטים ובלי אונר"א, המשמר את הפליטות לנצח. ישראל גם עושה מאמץ לבדל את הרצועה מרמאללה, כפי שבנגלדש נפרדה מפקיסטן, אך בפחות הצלחה…

רעיון הרב תרבותיות התכוון לאחד אנשים תחת מטרייה לאומית אחת. אולם, הוא השיג את ההיפך הגמור: במקום להוביל לזהות מאוחדת, הובילה הרב תרבותיות לפיצול זהויות! בתוך המציאות ההפוכה הזו מסתתר היגיון פרדוקסלי נוסף: ככל שמדינה ליברלית יותר להגירה, כך היא תואשם יותר בגזענות!

מאמר זה מביא את פרשת ישיבת בני ישראל במצרים ויציאתם משם, על פי המסורת האסלאמית. הקוראן מתאר זאת באופן נרחב ובהוספת פרטים משלו. בנוסף, מתוארת דמותו של משה בהערצה מופגנת וגדולה, כאחד המנהיגים החשובים עלי אדמות…

שורש התודעה שמכוננת את היגיון המאבק של המאמינים, בני דת האסלאם, מגולם במושג "אל מוּקאוומה" (مقاومة), המתורגם בעברית בטעות ל'התנגדות'. הוא משלב בתוכו שישה מרכיבים: (1) הניסיון המתמיד ליצירת התהוות חדשה, בדרך להשגת המטרה האסטרטגית; (2) המוכנות למאבק אינסופי עד להשגת המטרה; (3) במאבק הזה, כל האמצעים כשרים; (4) חובת ההשתדלות המתמדת, למען קידום חזון דתי נצחי; (5) גמישות ואורך רוח, בהתמודדות עם קשיים; ו- (6) הנכונות לסבול הרבה במעלה הדרך.

למה הם מבצעים פיגועים? אם משליכים הכול על ייאוש וניכור, עלולים להכחיש קיומם של מניעים משמעותיים נוספים, חיוניים  לא פחות להבנת התופעה. להבין את האחר, זה להבין שהוא לא בהכרח כמוך. מלבד ביטחון ותקוות שגשוג, אדם מבקש גם משמעות. כאן מתחיל הסיפור. זו ליבת הדיון ההומניסטי בשאלת האדם: האם הוא יכול להסתפק בבשורת החיים הטובים שמציעים לו במערב?

במשך שנים רבות החשש העיקרי שהוביל להערכות הבטחונית סביב הר-הבית היה פיגוע שיבוצע על ידי יהודים וייעודו הדלקת מדורה בין ישראל לבין שותפותיה ויריבותיה הסוניות והשיעיות כאחד. האם הגיע הזמן לבדוק את נכונותה של הנחת היסוד הזאת?   

עטיית כיסוי ראש על ידי פוליטיקאיות ונשות פוליטיקאים מערביים, נעשית על מנת 'לכבד ולא לפגוע ברגשות', אולם, משיגה את המטרה ההפוכה באורח חשיבה מזרחי. היא הוכחה לעוצמת המוסלמים על הכופרים, ולכך שניתן להתעלם מרצונותיהם ולדרוש מהם עוד ועוד; ולהפך. ההגעה עם שיער פזור – כנהוג במערב – מבטאת את עוצמת האורח. היא מהווה אליבי לצורך של מנהיג מוסלמי להגיע להסכם, שבו גם ייאלץ להתפשר. לכן, בין היתר, פוליטיקאים ערביים בזים להילרי קלינטון ולברק אובמה, ומעריצים את דונלד טראמפ.

כלאם (דיבור דבר האל) הוא תחום מחשבה תאולוגי באסלאם, אשר מבקש – בעזרת דרכים פילוסופיות-שכליות – להצדיק את אמונת הדת ומצוות האסלאם, ולשלול דעות מנוגדות לה. האם היה ר' סעדיה גאון (רס"ג) איש 'כלאם' מובהק? התשובה אינה חד משמעית…