האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
רק אליטות מעצבות קונספציות מובילות, שמובילות אומה. אליטת ההון – השולטת בנו מאז שנות ה- 90 של המאה הקודמת – אחראית לניוון המנטלי שפשה בנו, ולקונספציית השלום הכלכלי שהביאה אותנו עד הלום. אבל, גדולים מאוד סיכוייה להיחלץ מחשבון היום שאחרי, תוך הקרבת חלק מאלה שהפעילה במערכת הביטחון ובפוליטיקה!
'אליטת ההון' היא האליטה השלישית שהגיעה לעמדות השפעה בישראל מאז שנות ה- 90 של המאה העשרים. היא מורכבת ממעגלים של בעלי ממון, בעלי אוריינטציה תרבותית אמריקנית, פרוגרסיבית מובהקת, ונולדה ביחד עם הנס הכלכלי הישראלי, שהפך את ישראל למדינת עשירה ולאומת סטארט-אפ. בדרך, היא בלעה לתוכה את האליטה המייסדת של ישראל – האחוס"לים, ואת הפקידות הבכירה של השירות הציבורי. בשנת 2023, היא יצאה למאבק חסר פשרות על מעמדה כנגד קבוצות עולות אחרות, השואפות להגמוניה.
איך מביאים לדעיכת המחאה? איך גורמים לרוח לשנות את כיוונה, ובדרך לבצע את אותן רפורמות כלכליות הדרושות לישראל כאוויר לנשימה? 'רעיון מחולל' כזה מציע פרופ' ירון זליכה כבר שנים, אך איש 'לא הרים את הכפפה'. דומה שלאחר הבחירות הקרובות יבשלו התנאים לביצועו. תוך שלושה חודשים מרגע הביצוע נוכל להיות במציאות אחרת, אבל זה משחק שחמט מורכב ודינאמי, מול יריב אימתני, שיעשה הכל כדי לשרוד!
צריך לומר, הקדנציה הזו היא טראומה שתיצרב בימין עוד שנים רבות. אחרי כמעט תשעה חודשים, ברור כי קברניטי הימין רחוקים מלהשתוות לקבוצת המוחות המנהיגה את המחאה. במקום להיאבק בה בתבונה הם עושים את ההיפך הגמור: מתדלקים אותה ומסייעים לה. בקצב הזה דומה שהליכוד בדרך להתרסקות, באין מושיע. הנה הסיבות לכך…
תבנית נוף המחאה היא תבנית נוף מייסדיה ומוביליה. אמחיש זאת בדמותו של אחד מהמעצבים העיקריים שלה, איש המדיה אילן שילוח, שבין אם אתה בימין ובין אם אתה משמאל, קשה שלא להתפעל מהגאונות שהוא גילה ומגלה בעיצוב המחאה. קורות החיים שלו הם ה- dna של המחאה כולה… ואגב, גם לגאונות ולדומיננטיות יתר יש מחיר…
תורת האליטות 'עבדה', מסתבר, גם ברומא העתיקה: שוב למדנו, שאליטות אינן חיות לנצח. הן מתחלפות. אם האליטה מנוונת, היא מוותרת בשקט יחסי על מעמדה הבלעדי, ואליטה חדשה נטמעת לתוכה (כך היה גם בישראל עם האחוס"לים, אחרי 1973, שנטמעו לתוך אצולת ההון). אבל, אם כופים עליה, היא נלחמת על זכויות היתר שלה; ולבסוף, יורדת מהבמה בדם, אש ותמרות עשן…
באירועי המהפכה הצרפתית ב- 1789, חוותה צרפת, בין היתר חילופים אלימים של אליטות. האם יש לקחים שניתן להפיק מהם לגבי מחאת האליטות שלנו, פה בישראל?
פני החברה הם תמיד כפני האליטה. היא זו המנווטת אותה. היא זו שיוצרת את תרבותה הפנימית ואת חזונה; היא המרימה והיא המדרדרת אותה. החברה שלנו מצויה במצבה הגרוע ביותר מאז קום המדינה. המצב הזה משקף את הקיפאון/סְטַגְנַצְיָה ופער רלוונטיות של האליטה, על חלקיה השונים.
אודה על האמת, אני מביט בהשתאות על אנשים – מלח הארץ של הציבוריות הישראלית – שהופכים למחרביה, משל היו בעל מכה המכריז קבל עם ועולם: "אני אוהב אותה כל כך; ולכן, אם היא לא תהיה שלי, היא פשוט לא תהיה"… הם מזהירים אותנו מפני ה'פשיסטים' ומציעים לנו את ה- WOKE מורשת הקומוניזם כתרופה. רק שבבחירה בין קומוניסטים לפשיסטים עדיפים האחרונים, כי הפשיסטים לפחות אוהבים את עמם ושונאים אחרים, בעוד הקומוניסטים שואים את עמם ואוהבים אחרים (גם אם הם אויבים…).
קבוצות אנושיות, מטבען, אינן דמוקרטיות. בכל קבוצה יש מספר קטן של אנשים שמרכז בידיו את העוצמה. אלה האנשים הנותנים את הטון בכל אחד מתחומי חיינו. אחד הכינויים הקיימים לקבוצות הללו הוא אליטות; והתופעה מכונה אליטיזם. המושג ההופכי הוא פּוֹפּוּליזם (הֲמוֹנָאוּת – Populism) ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות אליטות, אליטיזם והשלכותיהם, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
