למה נכשלה הרב תרבותיות במערב ומי מרוויח מזה?

[בתצלום: פריסת המשטרה הצרפתית לאחר הפיגוע במשרדי "שרלי הבדו". ]נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי גורם שאינו מוזכר קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0] [מאמר זה ראה אור במקור באתר ג'וקופוסט] [לאוסף המאמרים על השתלטות האסלאם על אירופה, לחצו כאן] ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור…

גרשון הכהן: האם הסכסוך הישראלי-פלסטיני ליניארי?

ניקולס טאלב, מחבר הספר הברבור השחור, טען כי …האינטואיציה שלנו לא בנויה לאי-ליניאריות… החושים שלנו ערוכים לסביבה שבה הסביבות והתוצאות פשוטות יותר, והמידע נע לאט יותר…". כתוצאה מכך, אנשים נוהגים להתמודד עם בעיות מורכבות בדרך של הכללה, והפיכת המורכבות האמתית שלהם לפורמט פשטני, ליניארי, של סיבה ותוצאה. הם מפשטים את המורכבות ומוצאים לבעיה המציקה להם אשם אחד ופתרון…

שינוי ארגוני כהימור

שתזכה לחיות בתקופה של שינויים היא אחת הקללות הסיניות העתיקות שאינן מובנות בדרך כלל לאנשים מערביים, קל וחומר במציאות מורכבת ודינאמית כשלנו, המשתנה במהירות. אבל, האמת היא שמערכות מורכבות (בין היתר, בני אדם, משפחות, ארגונים) זקוקים לסדר וליציבות על מנת לנהל את חייהם...

עפרון רזי ויחזקאלי פנחס: תב"צים – תופעת התוצאות הבלתי צפויות והשלכותיה

כאשר אנו פועלים – כפרטים או כמקבלי החלטות – עד כמה אנו מודעים לעובדה שלמעשינו עלולות להיות גם תוצאות בלתי צפויות ולא מתוכננות? כמה פעמים אנו נאלצים להתמודד עם התרחשויות ש"נוחתות" עלינו בהפתעה, משבשות את כל תכוניותינו ו"הופכות את הקערה על פיה"? מטרתו של הספר להסב את תשומת לב מקבלי ההחלטות לתופעה זו של התממשות תהליכים בהפתעה או באופן שונה מהמתוכנן ו/או המצופה מהם; לשכנע אותם בכדאיות שבהכנסת הבלתי צפוי למשוואת שימור הערך הארגוני והשבחתו; להצביע על דרכים אפשריות למזער נזקים על מנת לשמר ערך, ואף למצוא דרכים למנוע חלק מהתופעה...

גרשון הכהן: קץ עידן המדינה המודרנית

[להורדת החוברת: עיונים בביטחון לאומי מס 20] האלוף גרשון הכהן כותב על 'רכיב התאונה' כקטליזטור בפירוק אידיאל המשילות המודרני', משמע, על חוסר היכולת של ממשל מדינתי להתמודד עם תוצאות בלתי צפויות (תב"צים). על רקע אירועי "האביב הערבי" והתערערות מעמד המדינה בחלק ממדינות המזרח התיכון, התקיים יום עיון במכללה לביטחון לאומי, שהתמקד, לא רק במצב המתהווה במדינות…

אבי נוימן: אי וודאות בחקירת פשיעה אסטרטגית והתמודדות עמה

חוסר האמון הציבורי הגובר בתוצאות החקירה המשטרתית בפרשת רצח תאיר ראדה, הינם הזדמנות להטמיע, את החלק יוצא הדופן שיש לחוסר הוודאות (Uncertainty) - או במילים אחרות - למזל (Luck) - על עבודת החקירות... אחת העבודות המרתקות שנעשו במכללה לביטחון לאומי, צה"ל, עוסקת בהשפעת חוסר הוודאות על עבודת הארגונים, המקרה הזה - החקירות החשובות של משטרת ישראל. העבודה הוכנה על ידי ראש מה"ד לשעבר של המשטרה; וראש היחידה להגנת עדים כיום, תת ניצב בדימוס אבי נוימן...

יהודה ארד: ניהול סיכונים הלכה למעשה

כל ארגון חשוף לסיכונים. לפיכך, עליו לנהל אותם כהלכה: מחד גיסא, להיות מודע לקיומם, לדעת לחיות איתם או למנוע/לצמצם את התרחשותם. מאידך גיסא, למקסם את ההזדמנויות הנגזרות מהם. חלק מהסיכונים הינם תוצאות בלתי צפויות, והתוצר של אי הודאות. אחרים ניתן לחזות ולהתכונן אליהם. ניהול הסיכונים ממוקד בסוג השני. מטרת חוברת זו - שהוכנה על ידי סמנכ"ל טבע לבטיחות לשעבר, יהודה ארד ז"ל, לרכז את ההיבטים התורתיים והאחרים הקשורים לתחום המתפתח של "ניהול הסיכונים". זאת, על מנת לסייע לעוסקים בתחום לשפר את התהליך באמצעות צבירת ידע על סיכונים – דרכי הניתוח שלהם ואופן ההתמודדות עימם – יצירת הנחיה מתודולוגית ולימוד הדדי.

פנחס יחזקאלי: ניקולס נסים טאלב – תעתועי האקראיות, הופעתו של הברבור השחור בשוקי ההון (ובחיים)

ברבור שחור הוא אירוע נדיר, בלתי צפוי, שטורף את כל הקלפים והתחזיות ומשנה את חיינו לבלי הכר: אסון התאומים; מלחמת לבנון השנייה; גוגל (המהווה על פי טאלב, "ברבור שחור חיובי"); המשבר הפיננסי העולמי של 2008; ברור שלאחר הופעתו של הברבור השחור, מיד קמים ה'מומחים' ומספרים לנו שהוא היה צפוי, וקל עכשיו להסבירו... מדוע אנחנו כל-כך מופתעים מהופעתו של הברבור השחור? האם ניתן להתכונן ולהתגונן מפני ברבורים שכאלה? ואולי אפשר להשתמש בהם לתועלתנו?

נושא לימוד: מעבר לכל חשד – סרט המחשה

(משך הסרט: 1:45) [להורדת מצגת הפרק: מעבר לכל חשד] הדגשים האסטרטגיה המשטרתית: לגרור את הנחקר לכאוס. אבל, האם ההתפוררות של כוח הרצון שלו מביאה לתוצאות המקוות של חשיפת האמת? עד כמה החומר שנלמד השתקף בסרט? עד כמה הוא ממחיש את סוגיית אי הוודאות, ואת התב"צים הנובעים ממנה? מה ניתן ללמוד ממנו על דרכי ההתמודדות?