פנחס יחזקאלי: היינריך הימלר – אנטומיה של פער רלוונטיות

רק בחברה מופרעת ללא תקנה, יכולה דמות כמו היינריך הימלר להשיג השפעה פוליטית; ורק תחת צורת ממשל טוטליטרית, המציעה ישועה עולמית, היה יכול לקנות לעצמו כוח, שנתן לו סיכוי מסוים ליישם את רעיונותיו למעשה. פיקחותו והשכל הישר שהפגין (חלק מהניגודים העצומים של אישיותו) - שהטעו אנשים מבחוץ - הם הם שהפכו את הקריירה שלו לאפשרית...

דור יחזקאלי: יום השואה תמיד גורם לי להיזכר בך סבא…

"... ברור שלמזל יש חלק גדול בכך שהמשפחה שלנו קיימת היום, אבל יחד עם זאת, היכולת שלך לקבל את ההחלטה הנכונה, עם כמה שהיא יכולה להיות מסוכנת ושנויה במחלוקת באותו הרגע... היכולת הזאת פשוט ראויה להערצה. הלוואי שאנחנו - בתור דור ההמשך שלך - ירשנו עשירית מאותה היכולת...".

אלכס רנב: מחשבות של אספרגר לקראת יום השואה והגבורה

יש לי כלל. כאשר אני מציג את עצמי לאנשים, אני מסביר על האספרגריות שלי די בכנות; ובין היתר, אני אומר שאני בן אדם בתפקוד גבוה, מאוד חברותי ואנטי חברתי! חלק מהחברים שואלים אותי, מידי פעם, מדוע חשוב לי לומר שאני אדם אנטי חברתי/אניסוציאלי? אני יכול להסביר את זה, ויום השואה והגבורה הוא זמן מאוד מתאים...

אבי הראל: ילדים יוצרים בגטו טרזין

ילדי גטו טרזין הופרדו מהוריהם וגרו במנותק מהם, במעונות הילדים, שנוהלו במסירות על ידי מדריכים בוגרים ומנוסים. במסגרת הפעילות של מעונות הילדים, התקיימו פעילויות תרבותיות מגוונות, שכללו בין השאר ציור, שירה וקטעי פרוזה שונים...

עדויות השואה של עידן ניידיץ

זוהי סדרת מאמרים שפרסם עידן ניידיץ - סטנדפיסט - המבוססת על יומנה של סבתו, אסתר ז"ל, ששרדה את השואה. במהלך המלחמה, שפרצה כשהיא בת 9 בלבד, שרבבה זיכרונות על פתקים, אותם החביאה בשיערה, ולאחר המלחמה איגדה ליומן. היומן ראה אור במהדורה מיוחדת לאחר מותה...

אבי הראל: ביקור משלחת הצלב האדום הבין לאומי בגטו טרזין – יוני 1944

בחודש אוקטובר 1943, הובאו לגטו טרזין 466 מיהודי דנמרק, שלא הצליחו להימלט לשוודיה. בעקבות הפניות החוזרות ונשנות מטעם אנשי הצלב האדום הדני, שביקשו לעמוד על תנאי המחיה של יהודי דנמרק שגורשו לטרזין, נתן היינריך הימלר במאי 1944, את האישור המיוחל לביקור ועדה של הצלב האדום הבין לאומי בטרזין...

אבי הראל: יאן קרסקי – האיש שניסה לעצור את שואת יהודי אירופה

באוקטובר 1942, תקופת השיא של השמדת יהדות פולין, הצטווה ד"ר יאן קרסקי לצאת בחשאי ללונדון ולהעביר דין וחשבון מפורט על המצב בפולין בפני נציגי הממשלה הפולנית הגולה. מצב היהודים בפולין אמור היה להיות רק אחד הנושאים שיוצגו במסגרת הדיווח. לפני צאתו ללונדון נפגש קרסקי עם שני מנהיגים יהודים שהפצירו בו ליידע את העולם לגבי מצבם הקשה והנואש של יהודי פולין. תוך סיכון רב של חייו גם התגנב קרסקי בחשאי אל תוך הגטו הגדול בפולין – גטו ורשה – ואל מחנה באיזור לובלין...

אבי הראל: בין ירושלים לליטא

אין ספק כי מעללי הליטאים במהלך מלחמת העולם השנייה כנגד יהודי ארצם, הגיעו לשיאים של אכזריות ורצח ברוטאלי במספרים גדולים, תוך שימוש בשיטות הרג דרקוניות. ראש הממשלה לשעבר, נתניהו, אמנם הזכיר את שואת יהודי ליטא, אך נדמה כי השיקול הפוליטי גבר אז על הכול, והזכרת הרצח של יהודי המקום נעשה באופן שטחי ועמום, שעושה לדעתי ההיסטורית עוול לזכרם של הנספים...

פנחס יחזקאלי: 'בית ספר' פולני למשא ומתן

פולין היא מדינה, שההיסטוריה הרבתה להתאכזר אליהם במהלך השנים; אבל, הצרות מחשלות. על פי המגאזין פורבס, פולין נמצאת במקום הרביעי והמכובד ברשימת המדינות עם הצמיחה המהירה ביותר באירופה. מי שיודע לעשות 'ביזנס' אמור לדעת, בדרך כלל, גם לשאת ולתת...  בדיונים על מה שמכונה, החוק הפולני, עשו לנו הפולנים 'בית ספר למשא ומתן'!

פנחס יחזקאלי: הטבעת קלון בבני אדם – השיימינג הראשון…

המושג שיימינג (Shaming), זוכה לעדנה בעידן הרשתות החברתיות, אולם ימיו כימי האדם על כדור הארץ... מהותו של השיימינג היא הטבעת קלון (disgrace; shame), ככלי לאכיפת חוקים וכללים חברתיים אחרים, באמצעות השפלה חברתית. 'קלון' מבטא בושה, חרפה וביזיון. חלק ממהות הקלון היא הפומביות שלו. לכן, קלון פומבי הוא מהות השיימינג שנקרא גם בִּיוּשׁ בפומבי. בימינו, ירשו הרשתות החברתיות את כיכר העיר...