ב- 30 השנים האחרונות דעך זוהרו של הטנק הכבד. גורמי היבשה אחרים - כחיל הרגלים חמוש בטילי נ"ט; וחילות האוויר, שמשגרים פצצות וטילים מדויקים - הפכו לחשובים יותר. אבל בשנים האחרונות, חוזרים הטנקים, מצויידי ההגנה האקטיבית המתוחכמת, למרכז הבמה, ומעצמות עולמיות ואזוריות ממהרות להצטייד בהם. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות השריון בעבר ובהווה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
תקציר: "... את הקורס לא סיימנו. את דרגות הקצונה העניק לנו מפקד החטיבה, גבי עמיר, ברשת הקשר, כשדהרנו על הכביש לגזרה הצפונית: '"'כאן 20 (כינויו של מפקד החטיבה בקשר, פ"י), כל הצוערים מרגע זה סג"מים (סגני משנה, פ"י), סוף'"'. אל"ם במיל' גידי טרן, על קורס קציני השריון המפורסם (קק"ש), שסיומו נקטע על ידי מלחמת יום הכיפורים.
הטנקים חוזרים להיות דומיננטיים בשדה הקרב... בקרב היבשתי, לטנקים שמצוידים במערכות הגנה אקטיביות יעילות ועצמה גדולים משמעותית מאשר לכל אמצעי אחר!
טועים כל מי שבונים רק על עוצמתו של חיל האוויר ועל קומנדו... הם לא מבינים כיצד מתבצעת היום מלחמה. בלי טנקים שמובילים את הכוחות ומחפים עליהם; צה"ל לא ייוכל לכבוש - ללא אבדות כבדות ונפגעים רבים - שטחים נרחבים, מהם משגרים עלינו טילים בעזה ובלבנון...
בעתיד, טנקים לא יהיו חסרי תועלת. אבל היחסים בין הטנק לחנון משתנים במהירות. כדי שטנק יבוא לידי ביטוי בשדה הקרב, צריך לשנע אותו לשם, והוא צריך למצוא את מטרותיו. הכלי הזה גם עולה 6 מיליון דולרים. לעומת זאת, החנון הישראלי הצנוע, הממוצע, בלחיצת כפתור ובסיוע של כמה תכנות פריצה - שזמינות לכל ב'אינטרנט האפל' (Darknet) - יכול לשתק את כל המוסדות, הממשלות והתשתיות הקריטיות. אז אם תשאלו אותי, בעוד עשור, מה עדיף: הטנק או החנון, ההימור שלי בהחלט יהיה על החנון.
