פנחס יחזקאלי: אליטת ההון הישראלית לא לבד. גם האליטה הבריטית ניסתה לעצור את המלחמה ב- 1940

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, עשתה האליטה הבריטית הכול כדי שבריטניה תניח את נשקה ותגיע ל"שלום של כבוד" עם גרמניה (משמע, תיכנע!). זה נשמע לכם מוכר? זו גם דרך אגב הסיבה, שבנימין נתניהו חוזר לעניינים...

גרשון הכהן: מלחמה אינסופית – סיפור ישראלי חדש

אויבי ישראל בכל הזירות מתכוננים למלחמה לאין קץ. הם יודעים כי חיילי צה"ל יכולים לנצח בקרבות מקומיים, אבל במתווה הכוחות האזורי העומד לרשותם - מזירות הגבול עד לעומק עיראק - הם בוטחים ביכולתם, למנוע ממדינת ישראל את היכולת להביא את המלחמה לידי סיום רצוי, שמשיב לה את הכבוד הריבוני ואת הביטחון הקיומי. לכן, נדרש סיפור חדש של מאמץ לאומי לקיום משגשג הנתון ללא פתרון, תחת איום מלחמה פעיל ומתמיד. הסתגלות זו משמעה, שמדינת ישראל נדרשת להתחיל מחדש את סיפור הקמתה ועצמאותה.

גרשון הכהן: הפעולה לשחרור החטופים – נקודת תפנית של כבוד לאומי

כמו שמשחקי המונדיאל מלבים רוחות לאומיות, שעוצמתן מבטאות משמעות שמעבר לעצם משחק הכדורגל במגרש, גם תופעת המלחמה בעוצמותיה הגדולות פי כמה, אינה רק אוסף של קרבות. ביסוד טבעה מלחמה היא אירוע לאומי רב עוצמה. מתבטאות בו עוצמות חברתיות רוחניות, רגעי משבר ורגעי התעלות של הצלחה, שמכוננות לדורות זיכרון לאומי היסטורי. במבט הזה יש לתאר ולהבין את חשיבות המבצע המוצלח ברפיח. למרות שלא שוחררו במבצע יותר משניים, המבצע מטיל קרן אור של כבוד-לאומי ונוסך תקווה בתודעת הקיום הישראלית שקרסה בבוקר ה- 7 באוקטובר 2023.

פנחס יחזקאלי: עשר כרזות וסרטונים על אירופה החדשה – אוסף רביעי

אירופה שינתה פניה, ומלחמת חרבות ברזל גורמת לה להסתכל בראי... דף זה הוא אוסף רביעי של חלק מהסרטונים ומהפרסומים האחרים, המשקפים את ההשתנות הזו, והוא מוקדש לכל העמלים להשיג דרכון אירופי… אתם מוזמנים לתרום כרזות נוספות.

פנחס יחזקאלי: כל כרזות אונר"א. אוסף שני

זהו אוסף כרזות מחאה שני על תפקידה הפעיל של אונר"א בהנצחת הסכסוך הפלסטיני-ישראלי, ועל היותה עושת דברו של חמאס. אבל מדינת ישראל תקועה עדיין עמוק בתוך הקונספציה, וגם ממשל ביידן מייעד לה תפקיד מרכזי בניהול עזה, ביום שאחרי!

גרשון הכהן: בין מלחמה לחברה ובין הרוח לחומר – תשובה למיכה גודמן

מלחמה במזרח התיכון - בוודאי המלחמה הנוכחית - היא תופעה הישרדותית מתמשכת, ודרך המאבק שהיא תובעת מאיתנו מקרבת אותנו הרבה יותר לקיום באוריינטציה מזרחית-אסלמית, מאשר באוריינטציה נוצרית.

פנחס יחזקאלי: שיר נצח – אילו הייתי איתך – שיר ערגה לאהוב שאיננו

בימים המדממים של מלחמת 'חרבות ברזל', בעת שאהובות רבות כל כך מביאות את יקיריהן לקבורה, קשה שלא להיזכר בשירו של יהודה פוליקר, 'אילו הייתי איתך'. זהו מונולוג קורע לב של אהובה, שליבה יוצא אל אהובה המת: "לא, לא אוכל לשכוח את גופך נח ללא חיים; לא, לא אוכל לסלוח אלוהים, אין פה רחמים; או, אילו רק יכולתי ללכת ולמות במותך..." בעיני, מתכתב השיר הזה עם שיר אחר של פוליקר 'עיניים שלי' שבו נפרד האהוב המת מאהובתו...