פנחס יחזקאלי: למה ארגונים צבאיים לא אוהבים אינטלקטואלים?

אנו יודעים היום, כמה אינטלקטואליזם מקצועי חשוב להצלחת הארגון הצבאי. אז למה ארגונים צבאיים מאמצים לעצמם בקלות כזו תרבות אנטי אינטלקטואלית?

השתלבות נשים בארגונים צבאיים, באתר 'ייצור ידע'

לקראת יום האישה הבינלאומי ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו בסוגיית השתלבות נשים בארגונים צבאיים, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). בחינה של המאמרים לאורך השנים, יכולה ללמד על גודל ההתקדמות שהושגה בתחום זה. קריאה נעימה! 

המחסור בנשים מפקדות בארגונים צבאיים

במציאות החברתית של ימינו, זקוקה המשטרה לנשים בתפקידי שטח בכירים. אבל, הן, בניגוד לגברים, ממשיכות להעדיף עבודות המאפשרות שילוב מוצלח - שמחיריו האלטרנטיביים סבירים - בין הקריירה למשפחה. על כן, רובן נמנעות מהמסלול המבצעי במשטרה, למרות שהוא פתוח בפניהן. עד שתופעה זו תשתנה, כמות אלה שתשרתנה בדרג הבכיר בארגונים הצבאיים יישאר קטן ביחס לגברים. החלק האופטימי בסיפור הוא, שניתן כבר למנות מספר נשים שצומחות בבטחה במסלול השטח במשטרת ישראל, במסלול וודאי למפכ"לות...

הטרדות מיניות הן חלק מתרבות הארגונים הצבאיים!

[התמונה: צילום מסך מהסדרת הטלוויזיה NCIS] [לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן] [לריכוז המאמרים אודות תופעת ה- MeToo# והשלכותיה, לחצו כאן] למי שחושב שהטרדות מיניות זו המצאה של משטרת ישראל, מצ"ב תמלול של  קטע הפתיחה מפרק הסיום של העונה הרביעית של הסדרה המעולה NCIS, המתארת את עבודת סוכנות החקירות והמודיעין של…

פנחס יחזקאלי ועפרון רזי: אנטומיה של ארגונים צבאיים

הספר, אנטומיה של ארגונים צבאיים, עושה שימוש באנטומיה, מדע העוסק באיברי הגוף ובאופן השתלבותם כגוף שלם, לצורך ניתוחם של ארגונים צבאיים. הספר מציג את צידה האחר של האנטומיה - "הפתולוגיה" - חקר תהליכי מחלות ואבחונן דרך בחינת חלקי הגוף הקשורים ביניהם. לארגון הצבאי סוגי "מחלות" שהוא רגיש אליהן ומחייבות השקעה ב"חיסון", ב"רפואה מונעת" וב"ריפוי". ה"אנטומיה" וה"פתולוגיה" הארגוניות מתקיימות זו לצד זו בשלמות של ניגודים, שהתוצאה שלה יכולה להיות הבנה טובה יותר של הארגון הצבאי. מטרת הספר היא להקנות כלים כדי להבין את הארגון הצבאי, על החלקים המרכיבים אותו, קשרי הגומלין שהוא יוצר עם גורמים בסביבתו החיצונית, והתמודדותו עם התנאים הדינמיים והמורכבים של אותה סביבה.

פנחס יחזקאלי: מי צריך 'הערכה תקופתית'?

ההערכה התקופתית היא כלי ההערכה הנפוץ והמקובל ביותר בצבא, במשטרה ובמגזר האזרחי (ווייצר, 1998). ההערכה אמורה להוות כלי אפקטיבי של בקרת משאבי אנוש בארגונים. בפועל, היא, לדעתי, כלי מיותר, מזיק ובעייתי. שבט (1993), העוסק בארגונים מסוג שונה לחלוטין מזה שלנו, טוען כי מנהלים שונאים את התהליך הזה. אולם, למרות שאינו מביא כל תועלת, נאכף קיומו בארגונים רבים וגם אצלנו, בעקשנות הראויה לציון, כאילו הוא גזירה משמיים...

הגבול הדק שבין שיקול דעת מוטעה ורשלנות

המונחים 'שיקול דעת מוטעה' ו'רשלנות' הינם שני מרכיבים בתהליך קבלת ההחלטות של בעל תפקיד וביצועו בפועל. קו הגבול ביניהם קשה להגדרה חד-משמעית. שני האלמנטים - 'שיקול דעת מוטעה' ו'רשלנות', קיימים גם במקרים של הצלחה. אולם, מטבע הדברים הם נכרכים אחר הכישלון, כיוון שלעתים הם משמשים אותנו לצרכים של הגדרת אחריות משפטית במקרים אלה. בנוסף לפן המשפטי קיים פן שונה לחלוטין - הפן המנהלי. פן זה תופס טעויות של בעלי תפקיד בארגון כחלק מתהליך של למידה ומכיר בצורך של ארגונים להיות 'סובלניים לטעות' להתיר מרווח טעות לאנשיהם. היכן קו הגבול בין טעות לגיטימית ב'שיקול דעת' ל'רשלנות'? מה המשמעות של קו גבול זה על יכולתם של "ארגונים צבאיים" להמשיך ולהתפתח?

יחזקאלי ושלו: אלתור – נשקם של המקצוענים או תחליף למקצועיות?

תופעת האלתור והשלכותיה בארגונים היררכיים עלתה לאחרונה לכותרות העיתונים, בעקבות ראיונות שנתן האלוף בן-חנן, מפקד המכללות הפורש מצה"ל לתקשורת, שיחס את תופעת האלתור להעדר מקצועיות (סופר, 1994). תופעת האלתור אינה מאפיין של הארגון הצבאי לבדו. אולם היא הפכה מעין 'מאפיין לאומי' שיש לו השלכות עמוקות גם על המנהל הישראלי וסגנון הניהול שלו. מאמר זה עניינו בברור הקשר שבין אלתור למקצוענות, והמשתמע מכך.