פיקוד

במציאות החברתית של ימינו, זקוקה המשטרה לנשים בתפקידי שטח בכירים. אבל, הן, בניגוד לגברים, ממשיכות להעדיף עבודות המאפשרות שילוב מוצלח – שמחיריו האלטרנטיביים סבירים – בין הקריירה למשפחה. על כן, רובן נמנעות מהמסלול המבצעי במשטרה, למרות שהוא פתוח בפניהן. עד שתופעה זו תשתנה, כמות אלה שתשרתנה בדרג הבכיר בארגונים הצבאיים יישאר קטן ביחס לגברים. החלק האופטימי בסיפור הוא, שניתן כבר למנות מספר נשים שצומחות בבטחה במסלול השטח במשטרת ישראל, במסלול וודאי למפכ"לות…

זהו ספרו הראשון של האלוף במילואים יעקב עמידרור, שלימים שימש כראש המטה לביטחון לאומי בממשלו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. כיאה למפקד המכללות הצבאיות, זו הייתה דרכו של עמידרור להיפרד מצה"ל: הוא סרב לעשות מסיבות סיום. בכסף שהקצה צה"ל לפרידה, בחר לאסוף את כל מאמריו המקצועיים לספר אחד, תחת השם 'הרהורים על צבא וביטחון', ואת הפתיח לספר כינה: 'במקום מסיבת סיום'…

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי SobControllers לאתר flickr] [מאמר זה נכתב ביחד עם דר אורית שלו. הוא ראה אור לראשונה בכתב העת משאבי אנוש, בספטמבר 1995] פיקוד וניהול אינם היינו הך: החלטה פיקודית חותרת לאפקטיביות טקטית או אסטרטגית, ומכוונת לפיקוד ולבקרה של כוח צבאי, בתנאים קיצוניים של מלחמה. החלטה ניהולית חותרת ליעילות ביחסי תשומות-תפוקות, ומכוונת … להמשך קריאה

תופעת האלתור והשלכותיה בארגונים היררכיים עלתה לאחרונה לכותרות העיתונים, בעקבות ראיונות שנתן האלוף בן-חנן, מפקד המכללות הפורש מצה"ל לתקשורת, שיחס את תופעת האלתור להעדר מקצועיות (סופר, 1994). תופעת האלתור אינה מאפיין של הארגון הצבאי לבדו. אולם היא הפכה מעין 'מאפיין לאומי' שיש לו השלכות עמוקות גם על המנהל הישראלי וסגנון הניהול שלו. מאמר זה עניינו בברור הקשר שבין אלתור למקצוענות, והמשתמע מכך.