צריך לומר, הקדנציה הזו היא טראומה שתיצרב בימין עוד שנים רבות. אחרי כמעט תשעה חודשים, ברור כי קברניטי הימין רחוקים מלהשתוות לקבוצת המוחות המנהיגה את המחאה. במקום להיאבק בה בתבונה הם עושים את ההיפך הגמור: מתדלקים אותה ומסייעים לה. בקצב הזה דומה שהליכוד בדרך להתרסקות, באין מושיע. הנה הסיבות לכך...
תבנית נוף המחאה היא תבנית נוף מייסדיה ומוביליה. אמחיש זאת בדמותו של אחד מהמעצבים העיקריים שלה, איש המדיה אילן שילוח, שבין אם אתה בימין ובין אם אתה משמאל, קשה שלא להתפעל מהגאונות שהוא גילה ומגלה בעיצוב המחאה. קורות החיים שלו הם ה- dna של המחאה כולה... ואגב, גם לגאונות ולדומיננטיות יתר יש מחיר...
תורת האליטות 'עבדה', מסתבר, גם ברומא העתיקה: שוב למדנו, שאליטות אינן חיות לנצח. הן מתחלפות. אם האליטה מנוונת, היא מוותרת בשקט יחסי על מעמדה הבלעדי, ואליטה חדשה נטמעת לתוכה (כך היה גם בישראל עם האחוס"לים, אחרי 1973, שנטמעו לתוך אצולת ההון). אבל, אם כופים עליה, היא נלחמת על זכויות היתר שלה; ולבסוף, יורדת מהבמה בדם, אש ותמרות עשן...
כדאי לא לשגות באשליות: אליטות אינן מוותרות מרצון על עוצמתן. הן תמיד יורדות מהבמה בדם אש ותימרות עשן. הן תמיד גולות למחוזות אחרים ותמיד מוציאות, ככל יכולתן, את רכושן מארץ האם. הן עושות זאת הן לצורכיהן, והן כדי ליצור נזק גדול כזה, עד כי לצד השני לא תהיה ברירה אלא לבקשם לחזור (זה כמעט אף פעם לא קורה. להיפך. הן שורפות בכך את הגשרים מאחוריהן). הנה הדוגמה הצרפתית ...
פני החברה הם תמיד כפני האליטה. היא זו המנווטת אותה. היא זו שיוצרת את תרבותה הפנימית ואת חזונה; היא המרימה והיא המדרדרת אותה. החברה שלנו מצויה במצבה הגרוע ביותר מאז קום המדינה. המצב הזה משקף את הקיפאון/סְטַגְנַצְיָה ופער רלוונטיות של האליטה, על חלקיה השונים.
אודה על האמת, אני מביט בהשתאות על אנשים - מלח הארץ של הציבוריות הישראלית - שהופכים למחרביה, משל היו בעל מכה המכריז קבל עם ועולם: "אני אוהב אותה כל כך; ולכן, אם היא לא תהיה שלי, היא פשוט לא תהיה"...
תקציר: קבוצות אנושיות, מטבען, אינן דמוקרטיות. בכל קבוצה יש מספר קטן של אנשים שמרכז בידיו את העוצמה. אלה האנשים הנותנים את הטון בכל אחד מתחומי חיינו. אחד הכינויים הקיימים לקבוצות הללו הוא אליטות; והתופעה מכונה אליטיזם. המושג ההופכי הוא פּוֹפּוּליזם (הֲמוֹנָאוּת – Populism) ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות אליטות, אליטיזם והשלכותיהם,…
כמו חוני המעגל, שהתעורר אחרי 70 שנים לגלות שהמציאות השתנתה, שהסטטוס החברתי שלו נעלם כלא היה, ושאיש אינו מכיר בו ובגדולתו; כך גם מובילי המחאה, גיבורי מלחמת יום הכיפורים - שעסקו בעולמם ובעסקיהם חמישים שנים - התעוררו לגלות שבינתיים, 'הגבינה זזה'. הם סובלים מתחושת זרות וניכור, ומתקשים להסתגל למציאות החדשה; ולמעמדם השונה בחברה הישראלית...
אותם מנותקים עלי אדמות התמזל מזלם, והם היו בצבא ובשרות הציבורי הרבה שנים ותוגמלו ביד מאוד רחבה על שרותם הארוך. בדרך כלל הם גרים בשכונה צבאית כלשהי או בישוב קהילתי בבית פרטי עם דשא ירוק... והם מתעבים את ביבי!
[תמונתה של ד"ר אראלה שדמי היא תמונת מסך מסרטון היו-טיוב: אפקט הפרפר – 'ד"ר אראלה שדמי, קרימינולוגית'] [לחזור לכתב העת משטרה וחברה לחץ כאן] [להורדת המאמר לחץ כאן: 3. אראלה שדמי – שיטור עירוני הכרח היסטורי] סגן ניצה (גמלאית) ד"ר אראלה שדמי, מכללת בית ברל ומכון שכטר ללימודי היהדות (התקבל במערכת באפריל 2000, אושר לדפוס ביוני…
