גרשון הכהן: שירי נצח, עומדים אנו במשמרת

“עומדים אנו במשמרת… וּבְיָדֵינוּ הָרוֹבִים… גּוֹרָל יָחִיד – גּוֹרָל הַכְּלָל, לָאֵשׁ נִכּוֹן כֻּלָּנוּ יַחַד… עִם שַׁחַר נֵצֵא לִקְרַאת שֶׁמֶשׁ לִבְנוֹת, לִנְטֹעַ וְלַעֲדֹר; נִשְׁכַּח אֶת זְוָעַת לֵיל אֶמֶשׁ כִּי נַאֲמִין בְּזֶה הַדּוֹר… כמה שונות מילים אלה מכל מה שסיפרו לנו על עצמנו, עד ה- 7 באוקטובר 2023, וכמה הן מהדהדות היום!

אבי הראל: הפירוש הקבלי לפסוק ושמי ה' לא נודעתי להם

בראשיתה של פרשת וארא, אומר המספר המקראי כי ה' לא נגלה אל אבות האומה בשם אלוהים אלא רק בשם אל שדי. העובדה הזאת אומרת דרשני, היות ובספר בראשית אנו מוצאים פסוקים מפורשים האומרים את ההפך מכך. הפרשנויות על סתירה לכאורה זו רבות ומגוונות…

פנחס יחזקאלי: עשר כרזות על ניהול ומורכבות, אוסף שמיני

הדף הזה מביא לכם אוסף שמיני של כרזות ובהן אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; בהקשרים של ניהול ומורכבות. תיהנו; ואתם מוזמנים לתרום עוד…

גרשון הכהן: מרוב טיפות לא רואים את הים – מלכודת המיקרו-ניהול של הבכירים

כיצד לא ראו בכירי צה"ל את שראו התצפיתניות, ואת מה שיכול היה לראות כל מי שעיניו בראשו ומתבונן על המתרחש בקרבת הגבול? את מלכודת השקיעה האובססיבית לתוך הפרטים על חשבון השלם, אנו מכנים 'מיקרו ניהול' (Micromanagement): "מרוב עצים לא רואים את היער". פרנץ קפקא תרם לתופעה דימוי משלו, רק שאת מקום העצים ממלאים מקורות המים השונים, ואת מקום היער ממלא הים…

גרשון הכהן: "לחשוב אסלאמית" על ספרו החשוב של שגיא פולקה

בימים אלה, בעיצומה של מלחמה קשה עם חמאס ועם כלל גורמי המערכת שנבנתה בהכוונה איראנית נגד מדינת ישראל, יש ענין מיוחד ומעשי בספרו החדש של שגיא פולקה על החשיבה האסלאמית החדשה: "לחשוב אסלאמית- בחינת השיח המוסלמי בן זמננו, הבנת שפה ותרבות כמפתח להכרת השכנים", שראה אור בהוצאת מערכות ומרכז משה דיין, ב- 2023.

פנחס יחזקאלי: "הנה תמו יום קרב וערבו", נתן אלתרמן על כוחה המשקם של התבוסה

השיר המופלא, "הנה תמו יום קרב וערבו" של גאון השירה העברית, נתן אלתרמן, מקנן במוחי מאז תבוסת ה- 7 באוקטובר 2023, שעוררה בעמנו כוחות להתאחד ולצאת נגד רוצחינו (עבר לנו ברגע שהוסר האיום הקיומי מעלינו, אבל זה כבר 'שיר' אחר…). הוא נותן ביטוי לצד הפרדוקסלי, החבוי, שיש בתבוסה: צד משקם, מאחד ומעורר אומה להתאושש, לאזור כוח ולחזור ולהשיג את מטרותיה הלאומיות.

אבי הראל: ההיבט הקבלי לבריחתו של משה למדיין

פרשת שמות פותחת תקופה חדשה בעם ישאל, בה הנהגת העם עוברת מאבות האומה לידי משה ואהרון. בפרשתנו מסופר כי משה נאלץ לברוח למדיין לאחר שניסה להתערב בסכסוך בין שני ישראלים. אחד מהם מטיח במשה דברים קשים, שמשתמע מהם שאין הם רואים את משה כחלק אינטגרלי מהם, היות והוא בילה את רוב שנותיו בבית פרעה…

גרשון הכהן: 'מודל המדינה הכפולה' – טרור שמתחבא מאחורי ממשלה לגיטימית לכאורה

במדינות המזרח התיכון הולך ומתפתח מודל מדינתי חדש: מדינה כושלת, שלכאורה מתנהלת כמדינה רשמית – ויש לה מעמד חוקי ובינלאומי של מדינה בין המדינות – אבל בתוכה היא מקיימת ישויות חתרניות חמושות, שמקדמות טרור ומאבק מחד גיסא, ונהנות מהלגיטימציה שלה מאידך גיסא. מדינות כאלה התהוו בעשורים האחרונים בלבנון, בעיראק, בסוריה, בתימן וגם ברשות הפלסטינית.

פנחס יחזקאלי: תיאוריית הפרסה. שמאל קיצוני וימין קיצוני נפגשים

תיאוריית הפרסה (Horseshoe Theory) גורסת כי אידיאולוגיות קיצוניות מתכנסות – ללא קשר להבדלים הנראים ביניהן – ודומות זו לזו במונחים של סמכותיות, חוסר סובלנות ומאפיינים אחרים. זהו מושג, המאתגרר את הרעיון הליניארי, שהספקטרום הפוליטי הוא רצף שבצידו האחד שמאל, ובצידו האחר ימין. הטיעון המרכזי שלו הוא שבקצות הפרסה, השמאלי והימני של הספקטרום חולקים יותר קווי דמיון מאשר הבדלים.

רוני אקריש: בין לאומיות וריבונות למלחמה

אלה שמנסים לערער את האחדות הלאומית והעממית בישראל, זועקים את הטענה הפרוגרסיבית הידועה, שהלאומיות (nationalism) מחזקת את המלחמה. לפי דבריהם, להגן על המדינה שלך זה להיות לאומני, אך להיות לאומני זה לרצות מלחמה! לכן, על ידי אי הגנה על המדינה שלנו כנגד כל אלה המנסים להשמיד אותה, נגן על עצמנו בצורה הטובה ביותר מפני רצח עם. זוהי תמצית הדוקטרינה הפייסנית של שנות ה- 40 של המאה הקודמת, שגרסה כי רק שיתוף פעולה עם התוקפן תשמור על חירותנו!