רלוונטיים תמיד

לאהבות שנקטעו יש אפקט משתק. הן חוסמות אותנו לפרק זמן, עד שברגע מסוים הכל נפתח; ואנחנו יכולים להרשות לעצמנו להביט אחורה בסלחנות, לנצור את הטוב שהיה, ולהמשיך הלאה… בכך עוסק שיר האהבה הזה, הפשוט והנפלא של שלמה ארצי, "אל תוך העיר".

פרשת ראה עוסקת במאבק כנגד ההשפעה האלילית (פרק י"ג), ובהתמודדות כנגד מנהגים אליליים, תוך המגמה להרחיקם מבני ישראל (פרק י"ד). החוט המקשר בין השניים סובב סביב הברית בין ה' לעם ישראל, וההשלכות הנגזרות ממנה. הברית בין ה' לישראל מתוארת במקרא באמצעות שלושה דימויים אנושיים, בעל ואישה, אדון – עבד, אב ובן.

הנוסח הסופי של החוק צריך להיות ברור ומפורט. אסור שישאיר בעיות בלתי פתורות, או שיהיו בו ניסוחים היכולים להשתמע לשני פנים. משה ידע זאת. לצערי, המחוקקים של ימינו, כולל המחוקקים גם בישראל, לא תמיד משכילים שלא להיכשל…

כמו בעזה, הסימן המעיד החזק ביותר – שישראל גולשת למלחמה בצפון – הוא להג ה"מומחים" שאין לחיזבאללה וללבנון אינטרס במלחמה. האמת היא שמעולם לא היו התנאים בשלים למלחמה בצפון כמו עתה. 

יהושע כספי – אחד הקצינים המוערכים במשטרת ישראל – חוגג 96! כספי הוא קצין מזן אחר: אחד מחלוצי ההשכלה האקדמית במשטרת ישראל, שפנה לאקדמיה והצליח ללמוד, ואף לסיים דוקטורט, במהלך שירותו; הוא גם הראשון – והיחיד בין הניצבים (מעניין למה…), שפרש מהמשטרה לקריירה אקדמית… מזל טוב המפקד!

"שיר ליל שבת" – או בשמו העממי המוכר "התבואי אליי הלילה" ליהודה עמיחי, מקוטלג אצלנו כיום, כשיר של ימי זיכרון. אבל בעיני היה השיר הזה תמיד שיר על אהבה אסורה שאבדה…

מה תשובה נתן המשורר למצוקתו? שהתשובה היא שעליו לקום, לשנות את מיקומו בקרב חורשי המלחמה, ולחפש דרך לשכנע לשלום…

ישיבה בארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה, כי רק בה ניתן לקיימן כראוי. גישה אופטימית ולאומית.

פרשת עקב עוסקת בין שאר נושאיה בעניין הגמול על מצוות ה'. על פי הנאמר בפרשתנו, הגמול על מצוות ה' כולל שני דברים חשובים – גשם ואריכות ימים. הקושי המתעורר מכך הוא זה – מדוע המקרא לא מדבר על ייעודים רוחניים, ומזכיר אך ורק ייעודים גשמיים? על כך נאמרו תשובות רבות, שהמשותף להם שאין בהם מענה הולם לשאלה זו.