למה צה"ל לא רוצה לחקור את חבורת מיוחסי הווק שיצר בתוכו אפשר להבין. הם שולטים במערכות הרגישות ביותר שלו. אבל איך ועדת החוץ והביטחון ו/או מעט חברי הכנסת הנמרצים של הליכוד לא זימנו את קצין רפואה ראשי (הקרפ"ר) לוועדת החוץ והביטחון כדי שיסביר, איך מחיילים פעיל שמאל קיצוני כרופא במחנה שדה תימן?
טבח ה- 7 באוקטובר 2023 ו'מלחמת חרבות ברזל' הציפו את הנאציפיקציה שעברה החברה הפלסטינית, הן ברצועת עזה והן ביהודה ושומרון. חברות מוסלמיות ערביות מובילות, לצערנו בתחומים הללו של התעללות בחסרי ישע, בין היתר בנוגע לנשים ולילדים. בדף זה קיבצתי אוסף שני של תמונות, המבטאות את החינוך לאלימות שלו זוכים ילדים בחברות ערביות מוסלמיות.
בבג"ץ חקירת היועמ"שית, הציב בית המשפט לשר המשפטים שורת סייגים, שמחייבת אותו לבחור חוקר 'אחד משלהם': עובד מדינה, משפטן מובהק, בעל ניסיון פלילי משמעותי וללא כל זיקה פוליטית (משמע, ללא זיקה פוליטית לימין…). והפלא ופלא, עשרות מועמדים אליהם פנו ממשרד המשפטים סרבו. למה? בגלל 'שרשרת החסינות', מנגנון ההגנה העצמית של האליטה בישראל.
בעידן הדיגיטלי, הזיכרון אינו נשכח, אלא נצבר ומונגש לכל דורש. עבור פוליטיקאים, עיתונאים ומומחים, הארכיון הוא אוצר בלום, אך גם מלכודת. אספנו עבורכם אוסף שני של ממים על הארכיון הדיגיטלי כחרב פיפיות. אתם מוזמנים להוסיף.
תגידו, איך אתם עם תיאוריות קונספירציה? הן מתעוררות כאשר אנו נותרים ללא הסבר הגיוני. קחו למשל את התנהגותו של רב ניצב דני לוי, שהעלה השר בן גביר לכס המפכ"ל...
חמלה מזויפת יוצרת היררכיה מוסרית: אנחנו לא רק משכילים ועשירים יותר, אלא גם "אנושיים", "נאורים", "רגישים" ו"מוסריים", להבדיל מן מה'עמך' האדיש והלא מוסרי. אבל איך פותרים את הדיסונס הקוגנטיבי בין המחויבות לחיילים למחויבות לקבוצת ההתייחסות האליטיסטית? מתייחסים לצה"ל כשני צבאות. על החיילים 'שלנו' ב"צה"ל של מעלה", לא מפעילים אף פעם את החמלה המזויפת הזו, אבל ישנו כמובן "צה"ל של מטה"...
בעשור וחצי האחרונים, מבלי שהרגשנו, שינה צה"ל את פניו ונחלק לשני צבאות: צבא האליטות, וכל היתר... ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', על "צה"ל של מעלה וצה"ל של מטה", על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
בחירתו של זוהרן ממדאני לראשות עיריית ניו יורק עוררה סערה ציבורית חסרת תקדים. גל של סרטונים, כרזות וממים מילא את הרשתות החברתיות, ורובם התרכזו בדימוי אחד: פסל החירות. הפסל, סמל האומה האמריקאית וערכיה הליברליים, הופיע בסצנות בהן הוא עוזב את ניו יורק, בוכה, נמס או שוקע בים. המאמר בוחן את המשמעות העמוקה של תופעה זו, שבו חברה מתאבלת על סמליה שלה.
בגלל שיטת התיק הפתוח מתנהגים רוב שרי הליכוד כמשותקים – ולמעט כמה אמיצים – אינם מחוקקים חוקים כנגד שלטון הפקידים ובית המשפט, ואינם יוזמים פעולות נגד הטייקונים כדי להתמודד עם יוקר המחיה. אבל צריך לומר: העם כבר הבין, ושעונה של האליטה מתקתק במהירות לאחור. הוא לא ישקוט, עד שכל הפושעים הללו מטעם המדינה לכאורה יישפטו, וימצאו את המקום הראוי להם מאחורי סורג ובריח.
זכייתו של הרדיקל הווקיסטי האנטישמי, זוהראן ממדני, בראשות עיריית ניו יורק, יצרה פניקה של ממש בקרב תושביה שאינם שותפים לאידאולוגית הווק, של "עולם ישן עד יסוד נחריבה". כיוון שפניקה וייאוש הם כר פורה ליצירתיות, מלאה הרשת בממים אינטרנטיים שהמשותף לכולם הוא קינה רבתי על העיר הגדולה. זהו אוסף שלישי של חלק מהממים הללו, ואתם מוזמנים להוסיף עליהם עוד.
