אם מישהו היה צריך הוכחה נוספת לעובדה שהאליטה שלנו כבר אינה הגמוניה, משמע, היא כבר אינה יכולה לשלוט בתודעה ולנתב את דעת הקהל כרצונה, הגיע האירוע של הפצ"רית בחוף הצוק, והוכיח זאת שוב...
מאז ה- 7/10 הפכה המילה בגידה אורחת קבועה בפוסטים, ברשתות החברתיות ובשיח הפוליטי בישראל. אחרי חשיפת קנוניית שדה תימן היא כבר הפכה לסלוגן השגור בפי רבים. אבל, מה ממעשיהם של כל אלה שאנחנו מייחסים להם בגידה, עומד בהגדרת החוק הישראלי?
כמה רוע הביא האסלאם המודרני על העולם וכמה דם נשפך בגינו ועוד ישפך... דף זה מביא לכם את אוסף שלישי של כרזות מחאה ותמונות המשקפות מעט מן הרוע הזה. עיון מועיל!
האם אליטת ההון' שלנו מנסה להסיט את מבטנו מהעיקר בפרשת שדה תימן, ולהתמקד בפצ"רית? האם יהיה בישראל מי שיתעקש לחבר את כל הנקודות לתמונה אחת שלמה? האם תאוריית הקונספירציה תתברר כקונספירציה אמיתית? מה תהיינה השלכותיה?
'הודנה' ו'תהדיה' הן שני מושגים מפתח להבנת דפוסי ההתנהגות של תנועות אסלאמיות מודרניות. שניהם מגלמים את הפער התרבותי והערכי בין עולם האיסלאם לעולם המערב: בעוד שהמערב מפרש רגיעה כשלום, ההלכה האיסלאמית רואה בה שלב טקטי של התאוששות, מנוחה והיערכות, במלחמה מתמשכת.
בהמשך למאמרים קודמים, אביא במאמר זה עשר דוגמאות נוספות לטכניקה אפקטיבית ומוכרת של הפרוגרסיביים החדשים, שהמחאה שלנו אימצה בהתלהבות רבה: השתלטות על מילים שגורות בשפה העברית ושינוי משמעותן לצורכי 'צריבת תודעה' וניהוג המונים. התופעה הזו קרויה 'מניפולציה סמנטית' (semantic manipulation) או 'הגדרה מחדש של מילים' (redefinition). אתם מוזמנים לתרום עוד.
'פוליטיקת הזהויות' או 'תיאורית הזהויות' (Identity politics) היא רעיון נאצל לכאורה (ולא מעשי, כדרכם של רעיונות נאצלים...), שנקלע למחוזות בעייתיים: השלכותיו שונות. פעמים הוא מפרק את החברה. פעמים הוא מטרלל אותה, ולבסוף, הוא משמש כלי בידי אלה המבקשים להורסה מבחוץ. אין טוב ממנו על מנת להמחיש את שקיעת המערב. הדף הזה מביא לכם את האוסף השלישי של כרזות, צילומים וסרטונים, המציג את התאוריה הבעייתית הזו ואת השלכותיה.
דרך ארוכה עשתה ניו יורק מעידן 'החלונות השבורים' של רודולף ג'וליאני, בשנות התשעים של המאה הקודמת: עיר שהתאוששה מתהום כלכלית ופשע - בעזרת דגש על סדר ציבורי נוקשה - ועד ימינו, וניכר כי המטוטלת הפוליטית השלימה סיבוב רדיקלי. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', על ניו יורק של זוהרן ממדאני, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
המפגש בין מצבים גנריים (Generic States) לבין מצבים תלויי הקשר (Context-Dependent States) הוא ליבת הניתוח במערכות רבות, החל ממדעי המחשב ועד לפסיכולוגיה ולמדע המדינה. מצב גנרי מתאר תכונה יסודית או התנהגות אופיינית שאינה משתנה באופן מהותי עם הסביבה. לעומתו, מצב תלוי הקשר משקף התאמה או וריאציה הנגזרת באופן ישיר מהאינטראקציה עם הסביבה המידית. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', על מצבים גנריים מול מצבים תלויי הקשר, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.