פנחס יחזקאלי

מהם הגורמים לשנאה ההיסטורית בין השיעים לסונים? מחלוקת השיעה-סונה נובעת בראש ובראשונה מהמאבק על ירושת הנביא מוחמד, עם מותו בשנת 632 לספירה. בנוסף לסוגיית ההנהגה, קיימים הבדלים תאולוגיים עמוקים ביניהם: הסונים מבססים את אמונתם על המסורת (הסונה) של הנביא, בעוד השיעים מייחסים משקל רב לאימאמים, שהם מנהיגים רוחניים שנחשבים לצאצאים ישירים של עלי וחוסיין, ומהווים סמל לסמכות דתית.

מאז החלה מלחמת חרבות ברזל אנו עדים לשני גלים עיקריים של הערצה לבנימין נתניהו – ועימו, לישראל – בתקשורת הסונית לסוגיה: הגל הראשון, בעקבות מבצע הביפרים ב- 17–18 בספטמבר 2024, וחיסול נסראללה מיד לאחריו; והגל השני בעקבות תחילת תקיפת חיל האוויר את הכורים הגרעיניים באיראן ("מבצע עם כלביא"). זו אינה תוצאה של חיבה או קבלה של מדינת ישראל, אלא תופעה מורכבת, שמשלבת גורמים שונים של הערצת החזק, פוליטיקה אזורית, כלכלה, תקשורת ואכזבה מהמנהיגות המקומית.

הדמוניזציה שעובר בנימין נתניהו בידי המחאה, בערוצי התקשורת הישראלית המרכזיים וברשתות החברתיות, לא רק שאינה פוגעת בתדמיתו, היא אף תורמת לחיזוק ההערצה כלפיו בקרב קהלים סונים מסוימים בעולם הערבי. הכיצד?

השאלה האם קיימת באסלאם הכרת הטוב כלפי כופרים היא שאלה מורכבת שמעוררת דיון רחב הן בתחום התיאולוגי והן בהקשר ההיסטורי והחברתי. במאמר זה, אבחן את גישות האסלאם לנושא הכרת הטוב כלפי כופרים דרך בחינת טקסטים דתיים, פרשנויות של חכמי דת לאורך הדורות, והקשרם ליחסי האסלאם עם קהילות לא מוסלמיות בהיסטוריה.

"(אני) נעה בין הצפה רגשית, שעלולה לחנוק אותי ולא לאפשר לי לדבר, לבין הכחשה של מה שקורה כאן. כי באמת, אני לא יודעת איך אפשר לסכם תקופה כזאת. אבל אני אנסה"… נאום הפרידה המלא של ניצב סיגל בר צבי בטקס הפרידה שלה מהמשטרה.

עוצמה תמיד ממגנטת ומושכת אנשים אליה, קל וחומר בעידן של חוסר ודאות פוליטית וחברתית… תנועות ימין מערביות, שבעבר נשאו עיניהן אל עבר עבר אידיאליסטי, מוצאות כעת בישראל סמל לעוצמה לאומית, צבאית ותרבותית. התהליך הזה לא חסר סיכונים, אולם הוא יוצר לישראל סיכוי עתידי להסדיר את המציאות המזרח תיכונית באופן טוב בהרבה מבחינתה.

משך הזמן של חילופי אליטות משתנה ממדינה למדינה, בהתאם לגורמים פוליטיים, כלכליים, חברתיים ותרבותיים. השינויים יכולים להיות מהירים ודרמטיים כאשר קיימים משברים כלכליים וחברתיים חריפים, או ממושכים והדרגתיים במדינות שבהן מוסדות חזקים ומערכות דמוקרטיות מתפקדות. הבנת הדינמיקה של חילופי האליטות חיונית לחקר פוליטיקה חברתית ולהבנת השינויים המבניים בחברות בנות זמננו.