פנחס יחזקאלי: למה לא משמידים את שדות הגת של החות'ים?
אם רוצים להיפרע מהחות'ים, לא צריך להיות אסטרטג דגול כדי להבין, שהדרך האפקטיבית ביותר להכאיב להם היא השמדת שדות הגת שלהם. רק ש… היועמ"שית מן הסתם לא תרשה. למה?
האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
אם רוצים להיפרע מהחות'ים, לא צריך להיות אסטרטג דגול כדי להבין, שהדרך האפקטיבית ביותר להכאיב להם היא השמדת שדות הגת שלהם. רק ש… היועמ"שית מן הסתם לא תרשה. למה?
קיטוב חברתי (polarization) מוגדר כ"התבצרות של עמדות בקרב קבוצות באוכלוסייה, תוך כדי התרחקות מהמרכז הפוליטי והרגשי, והעמקה של תפיסות עולם מנוגדות". קיטוב עמוק קיטוב עמוק מערער מוסדות דמוקרטיים, כיוון שהוא שוחק נורמות התנהגות, יוצר דמוניזציה ודה־לגיטימציה של היריב, ומוביל לאלימות פוליטית.
תופעת הקיטוב (polarization) הפכה לאחד ממושגי המפתח להבנת ההתפתחויות הפוליטיות, החברתיות והתרבותיות של המאה ה־21. מושג זה מתאר מצב שבו החברה נחלקת לשתי קבוצות או יותר, שלהן עמדות, זהויות ונרטיבים כמעט בלתי ניתנים לגישור. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות קיטוב והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
משהו רע עובר על בית המשפט העליון של ישראל, מאז הכניס ביודעין את מלוא גופו לביצת הפוליטיקה הדלוחה של ישראל. הוא ירד ממעמדו, ואיבד את האמון ואת הלגיטימציה לפעולותיו בקרב חצי מהעם. בדף זה אספנו עבורכם אוסף שני של ממים אינטרנטיים על בית המשפט הזה, שאיבד את עמו והלך לחפש עם אחר, פלסטיני. אתם מוזמנים להוסיף עוד. קריאה מועילה.
תאוריית "קביעת סדר היום" (Agenda Setting Theory) גורסת כי פוליטיקאים חכמים אינם מחכים שהתקשורת תגדיר את המסגרת, אלא פועלים לייצר בעצמם את הסיפור, הכותרת והמסגור. בעבר, שליטתו של בנימין נתניהו בסדר היום הייתה כמעט בלתי מעורערת, אבל המציאות השתנתה…
"מהפכת צבע" (Color Revolution) במובנה העכשווי, היא ניסיון להפלת שלטון שמרני במדינה דמוקרטית – על ידי תנועת הווק – באמצעים לא-צבאיים באמצעות הפגנות, אי-ציות אזרחי ומאבק פוליטי ממושך. זו מעין 'החזרה לתל'ם' של 'מדינות סוררות' כמו שלנו, שממשלן מסרב להתיישר לפי הפרוגרס. ריכזנו עבורכם אוסף של ממים אינטרנטיים בהקשר זה. אתם מוזמנים לתרום עוד.
האם הפוליטיזציה מחלחלת מבית המשפט העליון למטה? ברור! כל תלמיד בשנה א' בניהול יספר לכם שזו משמעותה של היררכיה. המנגנון של העברת רעיונות ותפיסות בדרגים השונים של מערכת המשפט אינו שונה מכל ארגון היררכי אחר. פרשת אוריך כמקרה בוחן.
משהו רע קורה לבית המשפט העליון בישראל, דווקא כשהגיע לשיא כוחו הפוליטי: רמת שופטיו ופסקי הדין שהם מייצרים ירדה פלאות, רמת הדיונים ירודה, זהותם הפוליטית של שופטיו הדומיננטיים רחוקה מלייצג את הרוב הציוני הלאומי בישראל, והם מתבוססים עד צווארם בביצה הפוליטית. כל מומחה ארגוני יודע שסטגנציה וקיפאון ארגוני מסתיר בתוכו סדקים הולכים ומתרחבים, שסופם הבלתי נמנע, קריסה. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות שקיעתו של בית המשפט העליון והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
אוריינות פוליטית (Political Literacy) מוגדרת כיכולת להבין ולהעריך את המבנים, התהליכים והשחקנים הפוליטיים במערכת החברתית והמדינית. כשהשיח הציבורי מתאפיין בהתחזקות נרטיבים תרבותיים ופוליטיים על חשבון עובדות מבוססות ומידע אמין, מיתדרדרת האוריינות הפוליטית של הציבור. מאמר זה יבחן את התופעה מנקודת מבט סוציולוגית, תוך ניתוח מושגי ה'ווק' (Woke), תרבות הביטול (Cancel Culture) והשפעתם על תפיסת האמת בעידן של פוסט-אמת.
מוטב לו לנשיא העליון לחזור ולשנן היטב את החוק הראשון של האסטרטגיה: לעולם על תבחר באופציה שאינך יכול לשלם את מחירה אם תפסיד.