פנחס יחזקאלי

המאמר מתאר מקרה לימודי, ששבו מנהל פיתוח חדש בחברה לא נקלט בקבוצת הרוב בחברה, אלא חבר לקליקה המונה איש שיווק (הגורם המבודד בארגון) ומתכנת אחד, שגם הוא במידה רבה מבודד מן היתר. המשמעות היא שנוצרה קליקה, שבה המתכנת שחבר למנהל הפיתוח משמש כ'מתווך' ('צוואר בקבוק') בינו לבין היתר…

עובדת הימצאותה של שחיתות במשטרה אינה צריכה להתמיה. היא תימצא תמיד בשילוב, שבין עוצמה יתרה לפיתויים חומריים. אבל, מהו המנגנון שמאפשר את השחיתות המשטרתית?
ועדת קנאפף לחקר השחיתות במשטרת ניו-יורק, הסבירה זאת באמצעות חלוקת השוטרים לשני סוגים: 'אוכלי בשר' ו'אוכלי עשב'…

מעבר לפניקה המוסרית ול'ספינים', אגף התנועה הוא אגף חשוב, שיש לו פוטנציאל משמעותי להיות אפקטיבי, אם רק יבין מה ייעודו ויהיה לו עמוד השדרה המקצועי להסביר זאת לבעליו האמיתיים – הציבור – (וגם לתקשורת).

בבוקר שאחרי חגיגות הסילבסטר פרסמה משטרת העיר קלן במערב גרמניה הודעה שגרתית שבה נמסר כי חגיגות ליל הסילבסטר הסתיימו בשלום ולא נרשמו בהן אירועים חריגים, תוך הבעת תודה לשוטרים שפעלו באופן מיטבי במהלך הלילה. לאירועי ההטרדות והאונס במהלך הלילה לא היה זכר בהודעות הרשמיות. אבל, בעולם דינאמי ופתוח אי אפשר להעלים מידע. הנפגעות רצו אל הפייסבוק והאינטרנט התמלא עד מהרה בכל מה שהרשויות חפצו להסתיר. בשלטי ההפגנות בחוצות הערים השתרשה לה המילה Rapefugees, שהיא חיבור בין המילים Rape (אונס) ו- Refugees (פליטים)…

בעניין פעילותה החתרנית של שוברים שתיקה, המהומה האחרונה עשתה לה טוב, כיוון שהסיטה אותה בחזרה, מחתרנות למחאה לגיטימית…

המאמר עוסק בשירו של נתן אלתרמן 'עַל זֹאת', המשקף מאבק נחרץ, אמיתי ותמים משהו במלחמת העצמאות ל"טוהר הנשק" (ככל שניתן במלחמות). כמה שונים הדברים היום, כשצה"ל מואשם ברצח עם להשגת מטרות פוליטיות, ושהפרקליטות הצבאית רוקמת – לכאורה, מפחד ביה"ד בהאג – עלילות נגד לוחמים בגין "רצח מחבל נוחבה" או אונס במהלך מעצר בשדה תימן…

קבוצת הסוהרים לכודה כבמלקחיים: בין ההנהלה מצד אחד והאסירים מצד שני, כאשר שתי הקבוצות מפעילות עליה לחץ רב ומקדמי שחיקה משמעותיים. כתוצאה מכך, היא מרגישה במידה רבה כלואה, כמו האסירים, וכמוהם היא סובלת מ'כאבי מאסר'.

לא ניתן להבין את המתרחש בבתי הסוהר ללא הבנה של מה שמכונה: 'כאבי המאסר' (Pains of Imprisonment). זהו מרכיב מרכזי בחיי האסירים, והוא משפיע מאוד על עולמם החברתי והתרבותי.

תקציר: פוליטיקה ארגונית היא חלק מחיינו. קשה איתה (לרובנו לא כיף לנהל קרבות במקום העבודה), אבל גם בלתי אפשרי בלעדיה, כי כך נקבעת חלוקת העוצמה בארגון, ועוצמה מניעה ארגונים! המאפיין הוויזואלי העיקרי של הפוליטיקה הארגונית הוא חלוקה של אנשי הארגון ויחידותיו לקליקות, שהן סוג של שיתוף פעולה שלילי, הפועל נגד מטרות הארגון. במקרה הלימודי שלפנינו, שלושה עובדים חדשים שהתקבלו למחלקה השסועה על ידי קליקות יריבות… כיצד ימצאו את מקומם בעתיד במחלקה השסועה הזו, ומה ישפיע על סיכויי התמקמותם?