האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
הרבה נכתב בשנים האחרונות על התערערות סדר החיים במקומות רבים באירופה: על הפליטים ומצוקותיהם, על האזרחים… מעט מאוד נכתב על מצוקות השוטרים. מצוקה זו התפרצה לאחרונה בהפגנה ספונטנית של מאות שוטרים במרכז פאריז, נגד מפקדיהם, הדרג הפוליטי ורשויות המשפט. למצוקות הללו מוקדש המאמר הנוכחי.
טבח כפר קאסם: איך יכולים המשטרה ומשמר הגבול, שאינם מכירים באחריותם לטבח מוכח; אינם מתנצלים ואינם מעמידים משמר כבוד ליד האנדרטה ביום הזיכרון, לדרוש מהנהגת הצבור הערבי לקבל אחריות על אירועי תשפ"א ועל האלימות במגזר?
אחד האירועים המרתקים והמלמדים בדברי ימי משטרת ישראל הינו, ללא ספק, פרשת עוזי משולם והחבורה הנאמנה שבנה ושהקיפה אותו. האירוע המתמשך מספק דילמות לרוב לדיון בדרכי התגובה והטיפול המשטרתיים. הוא היה גם הזרז להעלאת פרשת ילדי תימן לסדר היום הציבורי…
אנו נמצאים לפתחו של יום השואה והגבורה. זמן טוב לשאול שוב: אם אדולף היטלר היה נהרג בחפירות מלחמת העולם הראשונה. האם הייתה השואה מתרחשת? האם מלחמת העולם השנייה הייתה בכלל פורצת? ומנגד, אם וינסטון צ'רצ'יל לא היה עומד בראש בריטניה בחודשים הקריטיים שבין המתקפה הגרמנית הגדולה על המערב באפריל 1940, ועד שהוכרע הקרב על בריטניה בסתיו 1940, האם הייתה למערב תקומה?
'הסכמי אוסלו' היו אמורים להזניק את שמעון פרס לגדול שבהישגיו, ולהעצים את הילת פרס הנובל שקיבל. תחת זאת, הם נחשבים בעיני רבים לטעות הגדולה מכולן של המדינאות הישראלית. הם הפכו אותו לשנוי במחלוקת בציבוריות הישראלית; והיעדר חשבון הנפש בעקבותיהם, הוא אחד הגורמים החשובים לשקיעת השמאל הישראלי.
תהה אשר תהה דעתכם הפוליטית, הפוסט הזה איננו עוסק בפוליטיקה, אלא בהיבטים המקצועיים של מיתוג פוליטי – שראוי לו להילמד שוב ושוב על ידי תלמידי מינהל עסקים. הוא בא להציג את אחד ממקרי הלימוד (case study) הקלסיים והגאוניים של מיתוג פוליטי שבוצע על ידי ישראלים, ורלוונטי מאוד לימינו אלה. מקרה הלימוד שלנו הוא השיר: 'חורף 73', שנכתב על ידי שמואל הספרי (לחן: אורי וידיסלבסקי) ובוצע ב-1994 על ידי להקה צבאית: להקת חיל החינוך, לכבוד יום העצמאות ה-46 למדינה…
אם מישהו נזקק להוכחה, שישראל איננה מבינה את כללי המשחק ב'שכונה' שבה היא חיה, הרי הלוויית שמעון פרס באוקטובר 2016, יכולה לשמש מקרה בוחן מצוין לכך…
אחד הנכסים החבויים מן העין, אך החשובים ביותר למנהל ארגון הם מה שמכונה 'סוכני השינוי': אותם עובדים שיש להם את העוצמה הדרושה (הישירה ו/או העקיפה) להניע את חבריהם לתמוך, או לחלופין לחבל, בתחומים שהם קריטיים להנהלת הארגון, כמו למשל בשינויים נדרשים (ומכאן שמם, 'סוכני השינוי'). אם 'סוכני השינוי' לא זוהו ולא נרקמה עימם מערכת יחסים תומכת, נאלצים מנהלים להישען רק על דרכי התקשורת הפורמליות כדי לשכנע את הארגון להשתנות. התוצאה, בדרך כלל, היא כישלון!
כולנו זוכרים, מן הסתם, את מלכת (או מלך) הכיתה, אבל רק בודדים מכירים את הקשר שבינה לבין איכות הלמידה. ניתן למצוא כיתות, בתחילת תהליך התארגנותן, שמאבקי העוצמה – הניטשים בין קליקות – מקשים מאוד על יכולת המורה להשיג בהן אווירה לימודית. מרגע שנוצרה 'מלכה', היא מייצבת 'סדר' חברתי, שמרגיע את מאבקי העוצמה. ה'סדר' הזה חיוני ללמידה. על כן, בעצם קיומה מאפשרת ה'מלכה' למידה טובה יותר לכיתתה!
הרבה "מומחים" מתפרנסים מהבלוף שמשטרה מסוגלת להקטין את תאונות דרכים ונפגעיהן. על השקר הזה נבנה אגף התנועה, בתרומות של גופים אחרים שצברו עוצמה, בתמורה להגדלה מבחוץ של תקציב המשטרה. גם היום פועלים גופים אינטרסנטיים בתקשורת ליצור בעיני הציבור מצג, לפיו נובעת העליה בתאונות הדרכים מהיעדר אכיפה מספקת… שטויות! אם עשרה קבין של עילות לשבר בין המשטרה לציבור ירדו עלינו, שמונה מהם קשורים לאופן שבו המשטרה אוכפת תנועה על אזרחיה. הגורם המשמעותי ביותר לפיחות במעמד המשטרה הוא אכיפה לא מבוקרת – בכל התחומים הלא נכונים – מול אזרחים נורמטיביים שומרי חוק בדר"כ.
