פנחס יחזקאלי: למה תקפה יפן דווקא את ארצות הברית?

אחת הטיפשויות האסטרטגיות שחרצו את גורל המלחמה, הייתה הבחירה של יפן לתקוף את ארצות הברית; במקום את ברית המועצות. אם במקביל לפלישה הגרמנית לברית המועצות ('מבצע ברברוסה'), היו היפנים תוקפים את ברית המועצות בגבה, הייתה רוסיה קורסת כבר בחורף 1942-1941; וללא השפלת פרל הארבור, ארצות הברית כבר לא הייתה, כפי הנראה, נכנסת למלחמה…

פנחס יחזקאלי: הסכמים וביטחון לאומי באתר 'ייצור ידע'

עוצמה מניעה מערכות מורכבות, ולא מוסר. לכן, החלשות מערכת תניע מיד גורמים בסביבתה לנסות ולנגוס בנכסיה, בין אם הם מעוגנים בהסכמים ובין אם לאו, ולהיפך. לכן, אין ערך להסכמים ביחסים בינלאומיים. לכל היותר, הסכם מבטא מצב קיים, כל עוד הוא קיים. קל וחומר במזרח התיכון, שבו ה'תקייה' וההולכה שולל הם חלק ממציאות הווייתו. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות ערכם של הסכמים בביטחון הלאומי, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה! 

פנחס יחזקאלי: הסכמי נייר והשלכותיהם על הביטחון הלאומי

האמונה בהסכמי נייר היא תוצר מערבי הנובע מעליית המשפט וההשלכה בין השלטת החוק בתוך מדינה במסגרת יחסים בין אנשים וחברות; לבין הזירה הבינלאומית. אבל, אין טעות קשה מזו!

פנחס יחזקאלי: דיסוננס קוגניטיבי והשלכותיו באתר ייצור ידע

תיאורית הדיסוננס הקוגנטיבי (Cognitive Dissonance Theory) גורסת, כי אדם המאמין בעמדה מסוימת אך פועל בצורה המנוגדת לעמדה זו, יחוש תחושה בלתי נעימה של דיסוננס, מעין היעדר הרמוניה, ואז ימצא דרך לפתור לעצמו את הסתירה הפנימית… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הדיסוננס הקוגניטיבי והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

פנחס יחזקאלי: כבוד לאומי והשפלה לאומית: כלים ביחסים בינלאומיים

השפלה לאומית (National humiliation) הוא שמה של אחת הקטגוריות שנודעה לה חשיבות רבה ביחסים בין עמים ומדינות מאז העת העתיקה. המושג ההפוך הוא כבוד לאומי. גם ההשפלה הלאומית וגם הכבוד הלאומי הם מרכיב חשוב בביטחונן הלאומי של מדינות. כשמדינה מושפלת חלה פגיעה ביוקרתה, ולכן, דועכת גם עוצמתה, אפילו אם מבחינה חומרית, "אובייקטיבית", נדמה כאילו לא חלה פגיעה בעוצמתה; ולהיפך, כשכוחה של מדינה גדל, כך גדלים גם ההערכה והכבוד אליה…

פנחס יחזקאלי: מגוון תעסוקתי – גיוון המשאב האנושי בארגון ככלי ניהולי

ביולי 2023, כשהתפשט הקרע בן חילות העילית לחיילי צבא היבשה, למד צה"ל על בשרו ובשרנו, את מחירה של אי הקפדה על מגוון תעסוקתי או גיוון בתעסוקה (Workforce Diversity; Diversity Hiring). זו מדיניות של יצירת מגוון מכוון בכוח האדם של הארגון, על ידי שילוב עובדים ממגזרים שונים. גיוון בתעסוקה מייצר הזדמנויות לגיוס אנשים איכותיים ממקורות שטרם מוצו, ובכך מייצר סביבת עבודה מגוונת ועשירה יותר עם פוטנציאל גבוה לחדשנות וליצירתיות; אבל, הכל במידה. מגוון-יתר עלול לדרדר ארגון לכאוס…

פנחס יחזקאלי: האיראנים משחקים צ'יקן

השיטה האיראנית היא להעלות כל העת את סכום ההימור, מתוך הנחה שאנשים בעלי פרדיגמת חשיבה מערבית ירתעו כמעט תמיד ממלחמה. כך הם עשו גם אחרי חיסול קאסם סולימני. יחד עם זאת, כדי להגדיל את הדילמה של היריב, הם מבצעים סוג של התמתנות טקטית אחר הפעולה; שעשויה, לשיטתם, לפתות את קרבנם לא להגיב…

פנחס יחזקאלי: ההפתעה הרוסית במבצע ברברוסה: אנטומיה של הכחשה

אחד המקרים הקלאסיים של הכחשה ביחסים הבינלאומיים היה העיוורון שבו לקתה ההנהגה הסובייטית ערב מבצע ברברוסה – פלישת גרמניה הנאצית לברית המועצות ב־22 ביוני 1941; תוך רמיסת ההסכמים לשלום ולשיתוף פעולה שחתמו שתי המעצמות, רק כשנתיים לפני כן, בהסכם ריבנטרופ-מולוטוב…

פנחס יחזקאלי: יכולת הכחשה סבירה / מרחב הכחשה. לתת לאחרים תירוץ

למה הכחיש נסראללה את הפגיעה שהרגה ילדים במג'דל שמס? 'יכולת הכחשה סבירה' או 'מרחב הכחשה' (Plausible Deniability) הוא סוג של הכחשה בתחום היחסים הבינלאומיים: זוהי היכולת של מדינה – או ישות דומה אחרת – להכחיש פעולות שביצעה, באופן שלכל הפחות יעורר ספק בדבר אחריותה. זאת, כאשר היא מזהה שאין לצד השני מוטיבציה רבה לפעול בתגובה; וברור לה, שאם תודה בפעולות הללו, יקשה עליו מאוד שלא להגיב.

פנחס יחזקאלי: פרשת ויחי באתר 'ייצור ידע'

פרשת וַיְחִי היא פרשת השבוע השתים-עשרה והאחרונה בספר בראשית. היא מתחילה בפרק מ"ז, פסוק כ"ח ומסתיימת בסוף הספר, בפרק נ', פסוק כ"ו. הפרשה בכללה עוסקת בימות חייו האחרונים של יעקב במצרים ובפטירתו של יעקב. בסיום הפרשה מסופר על פטירתו של יוסף. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות פרשה זו. קריאה מועילה!