'פוליטיקת הזהויות' או 'תיאורית הזהויות' (Identity politics) היא רעיון נאצל לכאורה (ולא מעשי, כדרכם של רעיונות נאצלים...), שנקלע למחוזות בעייתיים: השלכותיו שונות. פעמים הוא מפרק את החברה. פעמים הוא מטרלל אותה, ולבסוף, הוא משמש כלי בידי אלה המבקשים להורסה מבחוץ. אין טוב ממנו על מנת להמחיש את שקיעת המערב. הדף הזה מביא לכם את האוסף השלישי של כרזות, צילומים וסרטונים, המציג את התאוריה הבעייתית הזו ואת השלכותיה.
דרך ארוכה עשתה ניו יורק מעידן 'החלונות השבורים' של רודולף ג'וליאני, בשנות התשעים של המאה הקודמת: עיר שהתאוששה מתהום כלכלית ופשע - בעזרת דגש על סדר ציבורי נוקשה - ועד ימינו, וניכר כי המטוטלת הפוליטית השלימה סיבוב רדיקלי. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', על ניו יורק של זוהרן ממדאני, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
המפגש בין מצבים גנריים (Generic States) לבין מצבים תלויי הקשר (Context-Dependent States) הוא ליבת הניתוח במערכות רבות, החל ממדעי המחשב ועד לפסיכולוגיה ולמדע המדינה. מצב גנרי מתאר תכונה יסודית או התנהגות אופיינית שאינה משתנה באופן מהותי עם הסביבה. לעומתו, מצב תלוי הקשר משקף התאמה או וריאציה הנגזרת באופן ישיר מהאינטראקציה עם הסביבה המידית. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', על מצבים גנריים מול מצבים תלויי הקשר, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
זהו חלקו השמיני של האוסף על פשיעת המוסלמים הקשה נגד נשים, אותה למדנו על בשרנו בטבח מאז ה- 7 באוקטובר 2023. הפשיעה הזו כוללת מגוון של תופעות, משעבוד טוטלי, דרך התעללות מינית, פיזית ונפשית, וכלה ברצח בייסורים. כיוון שהטענה ש'האויב הוא כמונו' חזרה להישמע במקומותינו, קיבצתי אוסף זוועות כזה לחוות דעתכם, ממרחבי איראן ועיראק ועד עזה, וגם אצלנו. בזוועה קשה לצפות. אבל, חובה לתעד ולהפיק לקחים!
מניפולציה אינה תופעה שולית; היא מנגנון כוח מרכזי המשמש יחידים, ארגונים ומדינות. בניגוד לכוח גלוי, מניפולציה משכנעת אותנו שאנו בוחרים מתוך חופש, למרות שמישהו כבר עיצב עבורנו את גבולות האפשרות. הבנת מנגנון זה מאפשרת לא רק לזהות עוול, אלא להחזיר לעצמנו את יכולת הבחירה החופשית באמת.
בין אם אתם תומכים בשמאל או בימין הפוליטי, אתם חשופים למאמצים רבים 'להדביק' אתכם בפאניקה מוסרית ובפסיכוזת המונים. אלה הם הכלים שבהם מעצבי דעת קהל מעצבים המון ומניעים אותו לפעולה. 'אל תצאו פריירים'! אתם יכולים לתמוך בצד זה או אחר של המפה הפוליטית גם בלי להיות חומר בידם של אחרים, ולבחור לעצמכם את המאבקים שלכם מחוץ לעדר, המונע ומונהג ע"י אחרים.
במבט היסטורי השוואתי, ישראל מהווה חריג כמעט יחיד במינו בעולם המערבי: מדינה שנמצאת מאז הקמתה במצב מתמשך של עימות, אך דווקא מכך צמחה והתחזקה. במונחים של תורת המערכות המורכבות, ישראל היא 'מערכת אנטי־שבירה': כזו שלא רק שורדת את הזעזועים, אלא מתפתחת באמצעותם.
אם ה'כאוס' הוא סמל לאי־ודאות, הרי שה'סדר' (order) הוא ההבטחה הנצחית של היקום: הרצון להבין, לצפות ולשלוט. האדם, משחר ההיסטוריה, ביקש להכניס את המציאות למערכת חוקים, לשים גבולות למה שאינו צפוי, ולבנות מהבלתי ידוע עולם שניתן לתכנן. אך הסדר, כמו אחיו התאום – ה'כאוס', איננו מצב מוחלט. הוא תופעה דינמית, שברירית, המתקיימת על סף שינוי מתמיד.
"השלום מנוון!". זוהי קביעה פרובוקטיבית לכאורה לאוזן מערבית, אך בעלת יסוד עמוק במחשבה המערכתית. תורת המערכות המורכבות - שצמחה במאה ה־20 מתוך חקר הביולוגיה, הפיזיקה והחברה - מלמדת כי מערכות חיות, חברתיות או מדיניות, מתקיימות בזכות מאבקי עוצמה פנימיים. אלו אינם ביטוי להרס, אלא מנגנון הסתגלות חיוני. כשמערכת מאבדת את המתח הפנימי, היא קופאת, מאבדת גמישות, ומנוונת. במונחים אלה, שלום ארוך מדי אינו סימן לבריאות אלא לאנטרופיה.
תופעה שולית אך מתפתחת במערב: אזרחים אירופים – בעיקר נשים – מגדלים חזירים קטנים כחיות מחמד (למשל "חזירי מיניפיג") והולכים איתם בפומבי, כאמצעי הרתעה נגד הטרדות מצד מהגרים מוסלמים. הרציונל מאחורי ההתנהגות הזאת הוא הרתיעה הדתית, הפחד, הסלידה העמוקה והחשש של המוסלמים מהמגע עם החזירים שנחשבים ע"פ האיסלאם לטמאים. לתופעה הזו יש שם: "התאמה תרבותית אגרסיבית"...
