הווק איננו רק אידאולוגיה חברתית, אלא מבנה דתי חילופי ומערכת מורכבת דינאמית, שבה האמונה מחליפה את הביקורתיות. במקום לעודד דיון פתוח, הוא מכתיב אמונה טוטאלית ב'אמת אחת', מגייס רגשות של אשמה וגאולה, ומעצב יחסי כוח חדשים על בסיס טוהר מוסרי מדומיין. במובן זה, החברה הווקית אינה מתקדמת לעבר חירות מוסרית, אלא חוזרת אחורה אל עולם של אינקוויזיציה חילונית, המתחזקת באמצעות דינאמיקה עצמית של משוב ותגמול.
אחת הבדיחות העצובות של ימינו הוא הביטוי 'דת של שלום' שבו תויג האיסלטם הקיצוני ע"י פוליטיקטים מערביים בהשפעת תרבות ה'פוליטיקלי קורקט', שבחסותה גדלה המפלצת האיסלאמית למצבה הנוכחי, המאיים להקריס את המערב תחתיו. המאמר מוקדש לביטוי הזה ולמקורותיו.
'אידיוטים שימושיים' הם אנשים תמימים או בעלי כוונות טובות, אשר מנוצלים על ידי גורמים ציניים וחסרי מצפון לקידום מטרותיהם הנסתרות. לרוב, מדובר בפעילים, אינטלקטואלים, או ידוענים, אשר מתוך אידאליזם או בורות, מאמצים נרטיב שקרי ומפיצים אותו, ובכך מעניקים לו לגיטימציה. זהו אוסף ראשון של ממים אינטרנטיים על אידיוטים שימושיים והנזק שהם גורמים. אתם מוזמנים להוסיף עליהם.
בשבוע הראשון של אוקטובר 2025 חוותה חברת נטפליקס את הירידה השבועית הגדולה ביותר במנייתה מאז אפריל. זאת, בעקבות קריאה גוברת מצד משתמשים לבטל את המנויים שלהם, במחאה על מה שהוגדר כ"אג'נדה פרו־טרנסג'נדרית ולהט"בית שמופנית לילדים". זהו ביטוי למאבק בין תרבות הווק המשמשת כלי לעיצוב תודעה, לבין התעוררות הנגד, המבקשת להגן על זהות, הורות וגבולות תרבותיים.
במאמר קודם עסקתי 'מחלת הטפשת' הווקיסטית, שהמירה את 'שיח העובדות' (עובדה - משמעות - מסקנה) בנרטיבים, ופטרה את חסידי הווק ממאמץ הכרוך בחשיבה. המאמר הנוכחי אוגד יחד כמה מן המשמעויות השונות של החיים בעולם נטול חשיבה, שהעובדות בו מתבטלות מפני הנרטיבים. אתם מוזמנים להוסיף עליהם...
במרץ 2025, בהשפעת לחץ ישיר מצד נשיא ארה״ב דונלד טראמפ, התנצל ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בפני אמיר קטאר על ההתנקשות בבכירי חמאס בדוחא. מקרה זה מציף שאלות על גבולות העוצמה והחולשה של התנצלות מנהיגותית, והשימוש בה כסחר, המניב הישגי כוח משמעותיים.
בזירה האסלאמית-רדיקלית, ל"צֻמוּד" (صمود) יש משמעויות דתיות, פוליטיות ותרבותיות חזקות. הוא מגלם את הקשר האינטימי בין המוסלמי לאדמה, לא רק כשייכות לאומית, אלא כמצוות דתית וכחלק בלתי נפרד מהג'יהאד. מאמר זה יבחן את מקורות הצומוד, את גלגוליו באידאולוגיה האיסלאמית, ואת השימוש בו בהקשרים כמו הסכסוך הישראלי-פלסטיני, לבנון, עיראק וסוריה.
הטרדת בני משפחה - של יעדים ל'מסע ציד' משטרתי או נחקרים - היא עניין למשטרים אפלים, אבל לצערי, גם למערכות האכיפה המושחתות עד היסוד בישראל, עוד מימי המשטרה המנדטורית. כיום, אחרי החיבור הבעייתי בין הפרקליטות ויחידות החקירה הארציות, מוטרדים בדרך שגרה גם בני משפחותיהם של קרבנות מסעי ציד על רקע פוליטי.
כמו במלחמת ששת הימים, הצליחה ישראל להשתחרר מחגורת החנק שהציבו אויביה על צווארה, והפכה למעצמה אזורית. המצב החדש הזה מזכיר במאפייניו את ימי ממלכת דוד ושלמה, שגם אז הצליחה ישראל להפוך לגורם רב השפעה על סביבותיה. מה הופך מדינה קטנה למעצמה אזורית? מה הסיכוי שתתמיד בכך לאורך זמן? ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', על ישראל כמעצמה אזורית, אז ועתה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
מקובל לחשוב שמעבר לעוצמתה הצבאית, הכלכלית והדמוגרפית של מדינה, גודלה בשטח ובאוכלוסייה הוא תנאי הכרחי להפיכתה למעצמה. ואולם, ההיסטוריה מלמדת שלפעמים מדינות קטנות - לעתים ערי־מדינות - הצליחו להפוך לשחקנים מרכזיים במערכת האזורית ואף הגלובלית. תופעה זו מעלה שאלות יסוד: כיצד הצליחו מדינות קטנות להעצים את כוחן מעבר לגודלן? ומהם התנאים שיאפשרו להן לשמר את מעמדן לאורך זמן?
