האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
במהלך ההיסטוריה, אינטלקטואלים מילאו לעיתים קרובות תפקיד חשוב בהפצת רעיונות פוליטיים מסולפים או שנויים במחלוקת, שהתאימו לאינטרסים של בעלי עוצמה ושליטה. לכן, תמיד היו כלי עוצמתי בידיהן של האליטות. הדף הזה מביא לכם את האוסף ראשון של הכרזות העוסקות בתופעת 'בגידת האינטלקטואלים'. עיון מועיל ומהנה, ככל שניתן, ואתם מוזמנים לתרום עוד…
בצרפת, ה-WOKE עודד רבים לראות בחיזוק הזהות הפרטית כעיקרון מרכזי על חשבון ההשתלבות. זאת לעומת גרמניה ודנמרק למשל, שבהן ננקטו צעדים מחמירים לצמצום השפעות WOKE על תהליך ההשתלבות, מתוך רצון למנוע היווצרותן של קהילות מבודדות הנאמנות לזהויותיהן הקודמות, על חשבון הזדהות עם המדינה החדשה. מדיניות זו כוללת הטלת חובות והגבלות על מהגרים, כגון דרישות שפה ומעורבות במסגרות חברתיות, כדי להבטיח חיבור עמוק יותר למדינה המארחת. כל אלה אינם קיימים בצרפת, והתוצאות בהתאם!
בניגוד למשטרות מערב אירופה, המשטרה הגרמנית אינה חוששת מתיוגים כגזענים וכאסלאמופובים ונוהגת יד קשה במפגינים האסלאמיים. ההבדלים בין המדינות משקפים לא רק את המצב הביטחוני בכל מדינה, אלא גם את השיח החברתי והפוליטי הרחב יותר. גרמניה רגישה היסטורית למצב שבו הדמוקרטיה שלה מנוצלת לרעה. לכן הדגש הוא על ההתמודדות עם איומים ביטחוניים, גם במחיר ביקורת על פגיעה בזכויות המפגינים. במדינות מערב אירופה, החששות מתיוג המשטרה כגוף מדכא מכתיבים גישה עדינה וזהירה יותר.
המאמר בוחן כיצד ערכים פרוגרסיביים – המזוהים עם תנועת ה-WOKE וגישות רב-תרבותיות – עיצבו מחדש את מערכות המשטרה במערב, לכאורה עד לרמה שבה הן מתקשות לתפקד מול איומים ומאיימות להחמיר בעיות של פשיעה ואלימות של מהגרים אסלאמים.
'אליטת ההון' היא האליטה השלישית שהגיעה לעמדות השפעה בישראל. היא מורכבת ממעגלים של בעלי ממון, בעלי אוריינטציה תרבותית אמריקנית, פרוגרסיבית מובהקת, ש'בלעו לתוכם' את בני האליטה המייסדת, ואת בכירי מערכות הביטחון אכיפת החוק ויתר השירות הציבורי. לכאורה, מצויה היום 'אליטת ההון' בשיא כוחה. למעשה, היא מצויה בשלבי שקיעה מתקדמים וב'חרדת התחלפות' מתמדת. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות אליטת ההון הישראלית, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
מכל השנאות של השמאל הישראלי, השנאה למזרחים היא הצורמת ביותר. זאת בגלל תיעדוף הערבים כ'פרא אציל', והצבת זכויותיהם בראש, על חשבון בני עמם. שהרי, מהם המזרחים אם לא ערבים בני הדת היהודית? במה זכו הפלסטינים ולא המזרחים? התשובה מורכבת, ומעבר לגזענות ולהתנשאות, יש בה גם פחד קמאי – שהלך והתגבר עם השנים – מאליטה מתחרה מזרחית, שתשתלט ותשנה את אופיה של המדינה ואת אורחות חייה.
אם פרשות – כמו: גירוש התימנים מכנרת, עצירת העליה מצפון אפריקה והימנעות הקיבוצים מקליטת העולים הללו – היו אבני הדרך הראשונות בשנאה ארוכת השנים בין המזרחים ה'בבונים' לאליטה המייסדת וליורשתה, אליטת ההון, הרי מהומות ואדי סאליב ב- 1959 היו הפעם הראשונה שבה הקבוצה הזו התריסה בחזרה. המאמר מוקדש למהומות, לתגובת הממסד אליהם ולהשלכותיו.
מה בין יוהרה ליהירות? לכאורה מדובר במונחים זהים. אולם יש ביניהם הבדלים דקים הגורמים לעיתים קרובות לבלבול ביניהם. יהירות מתייחסת לגישה נפשית ולתחושת עליונות אישית שבה אדם רואה את עצמו כבעל ערך רב יותר או כשווה יותר מאחרים. יוהרה, לעומת זאת, היא מושג שנחשב "כבד" יותר ולעיתים בעל אופי קולקטיבי, המתבטא לעיתים גם בשאננות ובזלזול באיומים או במתחרים מתוך אמונה ש"זה לא יכול לקרות לנו".
יוהרה (arrogance) בקרב אליטות אינה רק ביטוי של כוח אלא גם אמצעי לשימורו. עם העוצמה גובר הניתוק מהמעמדות הנמוכים ומהחברה כולה, האליטות מפתחות פער רלוונטיות, ומתקשות להבין את המצוקות ואת האיומים שעלולים להתעורר כנגדן. לכן, יוהרה עלולה להיות סימן ראשון לשחיקה ואף לקריסה פנימית של האליטה. זה קורה כאשר העם מסרב לשאת יותר את מחיר היהירות ואת תוצאותיה. מי שמזהה בדברים גם את אליטת ההון הישראלית צודק לגמרי!
הפתעת אוקטובר היא מונח בפוליטיקה האמריקאית המתאר אירועים מכריעים המתרחשים בסמוך לבחירות הכלליות בנובמבר – לרוב באוקטובר, ולכן הכינוי – ומשפיעים משמעותית על דעת הקהל ותוצאות הבחירות. עתה נותר רק פסע בינינו לבין מועד הבחירות בארצות הברית והמירוץ – לפחות לפי הסקרים – צמוד מאי פעם. האם גם הפעם יגיע ברגע האחרון ה'ספין' – אותה 'הפתעת אוקטובר' – שיסחוף את דעת הבוחרים וישפיע על החלטתם?
