תקציר: פשרה (Compromise) היא מונח המתאר השגת הסכם בין צדדים, במהלך סכסוך. זאת, באמצעות תקשורת, ובדרך של הבנה וקבלה הדדית של תנאים. מונח זה מקושר למונחים כמו איזון וסובלנות. במילותיי, זהו ניסיון להציע ל"יפה" את ההזדמנות להביס את "החיה" הכל כך נוכחת בחיי היומיום שלנו. האם נוכל ליישם את המינימום החיוני הזה מבלי להטיל ספק בפרוגנוזה שלו? האם זו אינה בקשה שהיא מעל ליכולותינו האנושיים?
הממשלה מתאפיינת בפער אדיר בין הרצון לשנות, להבנה איך משנים. ראש הממשלה מתעסק בדברים החשובים לו, אך אינו מנהיג רוח יחידה ומשחק קבוצתי, והשרים נשרכים אחר יועצי התקשורת שלהם, במרדף אובססיבי אחר מקרופונים, בלי להבין שמשילות היא בראש ובראשונה תרבות שלטונית ומקצוע אמיתי. התוצאות בהתאם!
בארגונים רבים - בוודאי בארגונים צבאיים, ביורוקרטיים, היררכיים, שבהם שולט 'קוד הנאמנות' - מנהלים/קצינים נמנעים בדרך כלל להביע עמדות, שסותרות את עמדות הממונים עליהם. את התופעה הזו נכנה: "החופש להביע דעה בארגונים". ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות החופש להביע דעה בארגונים, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
במרחב הלחימה המודרני, מומנטום אינו רק נתון פיזיקלי של מהירות ומסה, אלא מצב תודעתי ומבצעי המעניק לצד היוזם יתרון מצטבר שקשה לעצור. מלחמת עזה סיפקה המחשה מרתקת לדינמיקה זו, כאשר חמאס התמקד באסטרטגיה של "שבירת רצף" אל מול העליונות הצבאית הישראלית. בכל פעם שהתנופה של צה"ל צברה תאוצה והפכה לאיום קיומי על הישרדות השלטון, ידע חמאס להשתמש בסוגיית החטופים כבלם זעזועים אסטרטגי.
תקציר: אפקט ההילה (Halo effect) הוא מושג בפסיכולוגיה, המהווה דוגמה להטיה קוגניטיבית: אפשר לקבל רושם מוטעה על אדם, לטובה או לרעה, כשמסיקים מתכונה אחת שלו על התנהגותו הכללית. אפקט ההילה 'עובד' רק במקרים מסויימים; וכשנעשה בו שימוש כושל, התוצאה היא בדרך כלל פיחות במעמדו של המשתמש, ו/או בפרופסיה שבה הוא מתהדר.
מהו הדפוס - בתוך הרשת הבלתי רשמית של הארגון - שגורם לחלק מהעובדים החדשים לעזוב? עובדים חדשים מתקשים להתחבר, בכוחות עצמם, בתהליך הקליטה; ואם לא תתבצע קליטה מתוכננת, מפוקחת ומנוטרת ע"י ההנהלה, חלק גדול מהם יעזוב, לאחר פרק זמן קצר.
"הפוך גוטה, הפוך"... תמיד לפני בחירות אני נוהג להציע לתלמידי לנהוג אחרת: להצביע הפוך! אם אתה ימני תצביע לשמאל ולהיפך. מדוע? כי בעולם פוליטי רדוד ופופוליסטי, מפלגות משיגות את ההפך ממה שהן מבטיחות לבוחר… ראו למשל מה קורה ל'קואליציית השינוי הימנית' שהחליפה את קואליציית השינוי משמאל: עוד בטרם הוקמה הממשלה, חבריה מקיימים בדבקות את הכלל, שניצחונות פוליטיים מדיפים, בדרך כלל, צחנה...
מעלה-מטה ומטה-מעלה הם שני מודלים של תקשורת ארגונית, המציינים בשמם את כיוון זרימת התקשורת: האחד, מההנהלה, מטה אל העובדים (Top Down); והשני, מהעובדים, מעלה אל ההנהלה (Bottom Up). ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות המודלים הללו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
ככל שהתמקצעתי וצברתי ניסיון באבחון ובשיפור ארגונים, למדתי להעריך עוד ועוד ואת הקסם שבמעגלים, כדרך להאיץ זרימות ארגוניות, ביטול ביורוקרטיות, הימנעות מחיכוכים, הפחתת סיכונים, יצירת לולאות משוב שבאמת עובדות, וכדומה.
