מורכבות בביטחון לאומי

יתכן כי יפתח היה אדם של קצוות, והפגין בהחלטותיו שיקול דעת בעייתי. אולם, איש לא יוכל לקחת ממנו את התהילה של הניצחון במערכה מול מלך בני עמון, ואת ההתנהלות והתהליכים שהוביל, שקדמו למערכה זו…

עד היום למדנו, שמה שמבדיל משטרה בחברה דמוקרטית ממשטרות במדינות אחרות, הוא שני אלמנטים הבסיסיים שחייבים להתקיים: מתן לגיטימציה למשטרה; ואמון ציבורי בה. האבדן העקבי והמואץ של שני האלמנטים הללו במשטרות המערב, מחייב – בהיעדר לגיטימציה אזרחית – להישען, יותר ויותר, על לגיטימציה שלטונית, כמו במדינות הדיקטטוריות. משמע, הרבה פחות קשב לציבור; פחות שיתוף פעולה עמו, ומטבע הדברים, אלימות משטרתית גוברת מצד שוטרים, שהחרדה האישית שלהם לקיומם תלך ותתעצם!

בפרשת חוקת בספר במדבר, מגיע חוסר המים לעם לממדים של כאוס כמעט מוחלט. מעמדו של משה כמנהיג העם נפגע ללא תקנה, וזו העילה להחלפתו לקראת המשברים הבאים, בכניסה לארץ כנען.

פרשת חוקת בספר במדבר, מספקת לנו דרמה נוספת בסאגה הבלתי נגמרת של תלונות בני ישראל כנגד ההנהגה המובילה אותו לארץ כנען. האל הזועם שולח לחוטאים נחשים, הנושאים מוות בהכשתם. העם מבקש את הגנתו של משה והרי זה פלא: במצוות האל, עושה משה פסל של נחש ומעמיד אותו בגובה רב, כך שכל אחד ננשך יוכל להרים אליו את מבטו ולהירפא. כיצד נושעו חוטאי ישראל דווקא על ידי פסל?

במהלך מחצית שנות השמונים של המאה הקודמת, חזרו מדינות אפריקה וחידשו עמנו את היחסים, שנותקו לאחר מלחמת יום הכיפורים ב- 1973. אין עוד מדינה ועם בעולם הזוכים באפריקה לאהדה, הערצה וידידות כמו ישראל ואזרחיה. יחד עם זאת, יחס זה הולך ונשחק כי ככל שמצבה הכלכלי של ישראל השתפר, כך קטן הסיוע שהיא מגישה… המדינות המתועשות מעודדות ייצוא חומרי גלם – כמו קקאו וקפה – ובכך, מונעות התפתחות תעשיה באפריקה, למשל של שוקולד או מוצרי תה. היה טוב אם ישראל הייתה מסייעת בבנית שרשרת תעסוקה, יצור מוצרים מוגמרים מחומרי הגלם, ויצוא שלהם לתפארת, כמו שישראלים יכולים, תוך תמיכה בהדרכה, בייעוץ ובהכשרה מעשית.

הפלסטינים כבר קיבלו מזמן את החלטתם החרישית, שאין להם עניין ב"מדינונת" פלסטינית קטנה בגבולות 1967, גם אם בירתה ירושלים. ההבנה הזו קיימת אצל כל פלסטיני, אולם, איננה נחלת חוגים רחבים בישראל! לצורך זה הם לא יעשו, לעולם, את אותם וויתורים שנדרשים כדי להגיע לפשרה בעניין הפליטים, בעניין ירושלים ובסוגיות אחרות. מבחינתם, "או 'מדינת פרא' בלי מחיר (שלא תיוולד בשלום ושלא תחיה בשלום); או "בריחה מעצמאות". אבו מאזן איננו מתכוון לפרוש ואיננו מכין יורש, ומועמדים שונים "מחממים את הקווים" לקראת היום שירד מהבמה. לא צפויה "ביום שאחרי" קריסה של הרשות, אלא התהוות של קואליציה זמנית ופריכה, בצמרת הפתח ומנגנוני הביטחון.

מסמך האלוף שמני – המפרט תכנית מקיפה לסידורי הביטחון שיבטיחו למדינת ישראל ביטחון גם בנסיגתה לקוי 1967 – מפקיד את ביטחון ישראל בידיהם של כוחות זרים שיתפרסו לאורך הירדן. חשוב להדגיש שבמקרה שנידרש להכניס צבא ליהודה ולשומרון, נס 1967 לא יחזור. אם מסע ההתקדמות לשכם, יתחיל במרחבי נתניה, המשימה תהיה קשה ומורכבת, עד כדי התכנות להצגתה כבלתי כדאית במושגי עלות-תועלת. יתרה מכך, ללא ישוב יהודי רחב היקף – שהיה פרוס אז בעומק השטח כפי שמתקיים היום ביו"ש – צה"ל יתקשה בסיום תקופת המתקפה, לשהות במרחב לאורך הזמן הנדרש למיצוי ההישג הצבאי הראשוני.

שלוש סיבות עיקריות לנתניהו לחתימה על ההסכם עם תורכיה: האחת, לא מתקוטטים על מעצמה אזורית אם לא חייבים, בוודאי לאור הגאות האיראנית והרצף היבשתי המתהווה אל גבולנו הצפון מזרחי; השניה, הנצחת הפיצול במחנה הפלסטיני בגיבוי טורקי; והשלישית: טורקיה היא הגורם הנוח ביותר בישראל למימון התשתיות ההרוסות ברצועת עזה; והעדיף גם לחמאס, המבקש לשמר רגיעה ארוכת טווח המעוגנת בהסכמי פיתוח. הברירות האחרות הן הסעודית (החזרת מעמד אבו מאזן ברצועה) ואיראן (העתקת המצב בגבול הצפוני דרומה)…

פרשת קורח בספר במדבר, עוסקת רובה ככולה במרד כנגד הנהגת משה ואהרון. סביב קורח התלקטו גורמים, שאינם מרוצים מההנהגה, או רואים עצמם מקופחים מצידה. טענתם הייתה, שמשה ואהרון לקחו לעצמם גם את הכהונה וגם את המלכות…

ארצות הברית צריכה לבצע אפיון ביטחוני על בסיס עובדות, ולא על בסיס מוצא, אתניות או מין. אם אני מחפש רוצח סדרתי גבוה במיוחד עם שיער כהה ואומרים לי שהוא איטלקי אמריקני, לא אחפש אירים או שחורים, אלא איטלקים גבוהים. באשר לתקינות פוליטית, היא עלתה בחיי אדם. נמאס לי מהפוליטיקלי קורקט. נשיא צרפת – בעת ביקורו בארצות הברית – השתמש בביטוי "טרור איסלאמי", ומחלקת המדינה הוציאה את המילים מהפרוטוקול. הצנזורה הזאת אבסורדית. היחידים שייעלבו מהשימוש במילים 'איסלאם קיצוני' הם המחבלים והקיצונים. אם אתה נעלב מזה, משהו איתך לא בסדר…