מורכבות בביטחון לאומי

השיח בסוגיית קליטת יוצאי אתיופיה פשוט איננו יכול להיות מקצועי, כיוון שהוא נגוע בבעיות של תקינות פוליטית (פוליטיקלי קורקט): האמת עטופה בהרבה ניירות עטיפה אטומים, וכל מי שחורג קצת מהדקלומים ה'רגילים' נכווה…

בפרשת אזריה, הצבא קבע את עמדתו והגיע למסקנה החד משמעית, שפעולתו הסובייקטיבית של אזריה איננה סבירה, בהתייחס לנסיבות ששררו בשטח ולפקודות הצה"ליות. מי קבע ? מי שבידיו הסמכות והאחריות. רק לאחר שקבע זאת, הועבר הנושא למצ"ח, על מנת לבדוק אם חצה החייל בהתנהלותו את הרף הפלילי בהתאם לפקודות הצה"ליות הקיימות. בניגוד לרינונים, איש גם לא פגע במוסד התחקיר המבצעי, מי שלא קרא את התחקיר איננו יודע מה כתוב בו, והתחקיר בכללותו לא נחשף לציבור. יש כאן צבא אחד… כדאי לשמור עליו!

אחת התופעות הבולטות בעשרים השנים האחרונות היא ההתמחות הערבית – בעיקר הפלסטינית – בהחדרת דיס אינפורמציה לשיח העוסק בסכסוך הישראלי פלסטיני, הן בישראל והן בעולם. איך מפתחים מיומנות כזו? מן הסתם צעד אחר צעד, בשיטה של "טעה ולמד". המאמר מציג את אחת ההתחלות בתחום זה, בדיר סניד שבנגב (יד מרדכי שלנו), בתקופת פלישת הצבא המצרי לארץ ישראל; כמו גם את השידורים בעברית של "קול הרע"ם מקהיר". היום המציאות אחרת לחלוטין, אבל, נעים להיזכר בטעם של פעם…

הסרט 'קול באפלה' של שולי אשל, מביא עדות ממקור ראשון אודות יחסו של הנשיא האמריקני, פרנקלין דלנו רוזוולט, כלפי היהודים לפני מלחמת העולם השנייה ובמהלכה. הסרט מציג הוכחות לכך שרוזוולט הקשה על מתן אשרות הגירה לארצות הברית לפליטים היהודים. בסרט נחשפת דמותו של הדיפלומט אמריקני, ג'יימס מקדונלד – לימים השגריר האמריקני הראשון בישראל – שכתב בזיכרונותיו אודות תפקידו של הנשיא רוזוולט בתחום זה. כתבים אלה התגלו בדרך מקרה בשנת 2003, עת בתו של מקדונלד ערכה סדר בחפציו.

הסינים במבצע הנדסי רחב ממדים, מרחיבים חלק מאיי ספארטלי ובונים עליהם בסיס צבאי שמאכסן נכון לעכשיו מטוסי קרב וסוללות טק"א. בים סין הדרומי עוברים נתיבי סחר גדולים ועל ידי שליטה באיי ספארטלי הסינים הופכים להיות בעלי הבית באזור! הצעד הסיני מהווה דריסה של הריבונות הפיליפינית ותקיעת אצבע בעין האמריקאים, וגוש הסחר שהקימו באיזור (ה- TPP), אשר כולל 12 מדינות השוכנות לחופי האוקינוס הפסיפי : ארה"ב, יפן, אוסטרליה, קנדה, מקסיקו, צ'ילה, ברוניי, מלזיה, ניו זילנד, פרו, סינגפור וויאטנאם (סין איננה חלק מההסכם).

כאשר מתבוננים על הטבח ביישובי 'עוטף ישראל' ב- 7 באוקטובר 2023, קשה להימנע מן השאלה, מה ביקש להשיג ראש ממשלת ישראל אריאל שרון בהחלטתו על ההתנתקות מעזה. אין תשובה אחת. בניגוד לבן גוריון שנתן לשיקוליו האסטרטגיים ביטוי ותיעוד מפורט – בנאומים ובכתיבה סדורה – שרון לא הותיר לנו טקסטים מתעדים מסוג זה.

מבין שלל הספינים שהעסיקו אותנו בהם בעת האחרונה, ספין אחד ראוי, בכל זאת, להתייחסות אמתית: זה שמציע להימנע מלחשוף ראש ממשלה מכהן לחקירות משטרה במהלך כהונתו! מבט על הנימוקים שבשני צידי המשוואה, בצד הידיעה – שהמצב החוקי בישראל בהקשר זה, לא ישתנה בזמן הקרוב – מובילים למסקנה הבלתי נמנעת, שהשיקולים להשארת המצב הנוכחי כמות שהוא אינם רציונליים, וקשורים איכשהו למאבק המטופש בין שתי קבוצות יריבות, העוסקות בפוליטיקה כאוהדי כדור רגל… שהרי, הטענה שנהג האוטובוס הוא בסך הכל עוד נוסע באותו אוטובוס היא אווילית: חייהם של כל הנוסעים תלויים באותו נהג ובמידת ריכוזו בנהיגה…

ברומי העתיקה, היה הקיסר מספק להמונים את ה'סם' הקבוע בדמות קרבות הגלדיטורים, וכמידת הצורך בהסחת דעת (מתבוסות במלחמה, משערוריות שחיתות במשפחות האצולה, מהצורך להעלות מחירי מוצרים וכדומה…) כך מידת הדם שנשפך … זה עובד בדיוק אותו הדבר, גם היום, רק שאת המסכנים – שנאלצו להילחם בזירה, לחיים או למוות – מחליפים ה'ספינים'. מציפים אותנו ב'ספינים' – כמסך עשן – כך שבזמן שדעת הקהל עוסקת בטפל, מעבירים את הדברים החשובים באמת, 'מתחת לרדאר'…

חוקי המערב הפרוע אינם מצב רצוי במדינה דמוקרטית. אולם, אנרכיה וחוק שמשרת עבריינים; וטרוריסטים ומערכת אכיפה מהאו"ם, גרועים מהם עשרות מונים. באמנה חברתית הפקידו אזרחים את זכויות הפרט שלהם בידי המשטרה בתמורה לביטחון. אבל המשטרה החליטה שלא לספק את הסחורה. היא בגדה בבעלי הבית האמתיים שלה. אוכלוסיות שלמות חיות בתוך אנרכיה, וכשהם כבר רואים משטרה, אלה אינם שוטרים אמתיים, אלא חיילים מהאו"ם…