מורכבות בביטחון לאומי

גילוייו של ניר חפץ על תהליכי קבלת ההחלטות של בנימין נתניהו, הביאה לשלל מאמרים בצד הימני של המפה הפוליטית, המנסות ללמד סנגוריה על דרך קבלת ההחלטות של ראש הממשלה. עד כמה הם צודקים?

בדיווח על  עד המדינה, ניר חפץ, נאמר לציבור כי עדותו מאשימה את ראש הממשלה בקבלת החלטות ביטחוניות משמעותיות בהתעלמות מהמלצת מומחי הביטחון. נשאלת השאלה, עד להיכן מגעת חובתו של מנהיג למלא אחר המלצת מומחים? ועד כמה יועציו הקרובים ואף האינטימיים של מנהיג לאומי, יכולים להתקבל כמקור סמכות לגבי מניעי החלטות המנהיג במכלול שיקוליו הגלויים והסמויים?

בספרו, "חזון, לא פנטזיה", ביקש האלוף יהושפט הרכבי, להזהיר מפני התנהלות לאומית בלתי אחראית. לצורך כך, הוא גייס את כישלון מרד בר כוכבא כאזהרה מפני מדיניות ישראלית בלתי אחראית בעיניו, ותלה את הסיבות לכישלון המרד בהתעלמות מנהיגיו מתנאיי המציאות. אבל, במה זה היה שונה מהסיכון שנטל על עצמו בן גוריון בהכרזת העצמאות?

בניגוד לדיווחים ההיסטריים בתקשורת הערבית הטון בתקשורת המערבית המערבית – על אבידות הרוסים, בפלישה הסורית ב- 7 לפברואר 2018, לצידו הכורדי של נהר הפרת באזור אבו-קאמל – נהרגו בתקיפה זו רק מספר מאוד מצומצם של רוסים. המספר המאומת כרגע הוא 18 (מוצלב עם לוויות ושמות שהתפרסמו ברוסיה) והערכה היא שהמספר יגיע למקסימום 25… 

מנקודת מבטנו, מהכרת סבך מחלוקות שיבת ציון בעת החדשה, שיבת ציון בימי עזרא ונחמיה, מזמינה התבוננות מחודשת. מה הייתה המטרה של עולי עזרה ונחמיה? האם ביקשו כמו אחד-העם בראשית הציונות, רק כינון מחדש של מרכז רוחני בירושלים או שביקשו משהו מקיף יותר כמו בחזונו של הרצל?

צרצר משמיע את קולו על ידי חיכוך חלקה העליון של הכנף עם חלקה התחתון של הכנף. צרצרי התקשורת הישראלים משמעים את קולם על ידי חיכוך שפתיהם בישבנם של פוליטיקאים וגנרלים. איש מהם אינו שואל שאלות (קשות או קלות)…

הפלת המל"ט האיראני, התקיפות הישראליות בסוריה והפלת מטוס הקרב הישראלי – את האירועים הללו צריך למקם בפרספקטיבה אסטרטגית רחבה: מי שמעוניין לעצב את המרחב שבו הוא חי, אל לו להירתע מחיכוך אקטיבי עם האויב. מי שידע לנצל את המעורבות האקטיבית הזו לקידום האינטרסים שלו, עשוי להגדיל את הסיכוי מנוע 'מלחמה הגדולה', או להגיע אליה בתנאי פתיחה טובים יותר.

האם יש במדינת ישראל יש אליטה נבחרת של גורמים, במשולש  יועץ משפטי לממשלה – פרקליטות – משטרה, שמסכלת מינויים לא רצויים לגופים הללו? בשאלה הזו עסקנו לא-מעט בעבר. היא עלתה בפעם האחרונה בסוגיית טרפוד מינויו של תת אלוף במיל' גל הירש למפכ"ל המשטרה, בקיץ 2015. לאחרונה, שבה הפרשה וצפה, בעקבות אחד הספיחים של פרשת ריטמן: ראש חטיבת המודיעין המושעה, גיא ניר, פנה למבקר המדינה בטענה שראש אגף החקירות היוצא, ניצב מני יצחקי, פעל באופן אקטיבי לסיכול המינוי, על מנת לסלול לממלא מקום המפכ"ל דאז, ניצב בנצי סאו, את הדרך למפכ"לות.

בין מומחים צבאיים וחוקרי תופעת המלחמה, מקובלת ההבנה, כי בכל מלחמה ישנם מאפיינים חד פעמיים המכוננים אותה, כאירוע היסטורי שלא יחזור שנית, אף לא במתכונת דומה. מאפייניה החד-פעמיים של מלחמת ששת הימים מובהקים במיוחד. בכל זאת, עדין קיימת בשיח הביטחוני הישראלי נימה גלויה של כמיהה לראות שנית את צה"ל מנצח, כמו באותם שישה ימים ביוני 1967.