האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
במלאות שלושים שנים למדיניות הענישה המחמירה בארצות הברית, כמעט אחוז מאוכלוסיית ארצות הברית מרצה עונש מאסר (כ־75 אסירים לכל 10,000 תושבים). זהו שיעור כליאה חסר תקדים, הן בהשוואה להיסטוריה של ארצות הברית עצמה והן בהשוואה לשאר מדינות העולם המערבי, בהן שיעור האסירים נע בין עשרה לעשרים אסירים לכל 10,000 תושבים…
כמו רבים וטובים חזיתי אתמול בערוץ 13, בסרט "מי אתה בני גנץ?". ללא ספק ספור המעיד על תלמיד שקדן, שאימץ ללבו, את כללי החובבנות השלטת בצה"ל. בעבר קוזזו נזקיהם של כללים אלה, "בזכות מימוש הברירה", לקבוע את השיטה המקום והמועד לצאת למלחמה…
זה כבר לא פוליטיקה. זה סיפור מובהק של ביטחון לאומי… הריח העולה מהפרשה הזאת וממה שנראה כמעורבות לכאורה של ראש הממשלה מסריח עד לב השמיים, ועולה עשרות מונים על הריח שעלה מפרשת רמי דותן. הריח שעולה מהפרשה וההתנהלות המאוד תמוהה של נתניהו מחייבת הקמת וועדת חקירה ממלכתית, ויפה דקה אחת קודם!
במדינת ישראל הבעיה איננה בוטים… הבעיה במדינת ישראל היא שבמשך שנים הצליחו מנהיגי השמאל – שלא הגיבו בזמן להפרות הפלסטיניות של הסכם אוסלו והמשך הטרור – לדחוק את רוב העם מהמרכז ימינה. העמדה הבינלאומית בעיקר סביב הסכם הגרעין ושמונה שנות אובמה תרמו לכך לא מעט אף הן…
ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', וקשורים בשיח על ספרו המרתק ומעורר המחלוקת של ד"ר מיכה גודמן, מלכוד 67, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!
מאז כתב את הספר: 'מלכוד 67', מזהה ד"ר מיכה גודמן את תכלית עבודתו כממוקדת במאמץ "לנסח את האידאולוגיה הבלתי מדוברת של המרכז הפוליטי". בגיליון מרץ 2019 של כתב העת 'ליברל', הוא הציג שמונה צעדים לצמצום הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בשל השתנות המצב הפוליטי והמדיני, ראוי לחזור ולדון בהם…
מדים במובן המודרני הוצגו במשך המחצית השנייה של המאה ה-17. במשך הזמן, המדים הפכו מקור לגאווה לאומית, וצבעם התקבע במסורת. ככלל, צבא בריטניה הגדולה לבש אדום, צבא פרוסיה – כחול, צבאות אוסטריה ורוסיה – לבן, וצבא צרפת – לבן או כחול…
התקשורת לא יכולה להשפיע, במידה מכרעת, על תוצאות מלחמת התשה, כשם שהיא לא יכולה להשפיע על תוצאות מלחמה סדורה או מלחמה כוללת. יחד עם זאת, לתקשורת במלחמת התשה יש השפעה גדולה יותר על תוצאותיה ועל התנהלות המלחמה, מאשר על כל סוג מלחמה אחר…
כשאנחנו מדברים על מאפייני העימות הא-סימטרי, עלינו לזכור, שמבחינת מדינת ישראל, בהיעדר עומק אסטרטגי במונחים הטריטוריאליים והממשיים, ניתן ונכון לחשוב על הזירה הבינלאומית ועל התמיכה הבינלאומית, כמו גם על הגיבוי והתמיכה של העם היהודי היושב בתפוצות, כחלק או כמעין פיצוי לעומק אסטרטגי…
רצח קירוב בראשון בדצמבר 1934, נתן את האות למסע טרור חסר תקדים. גל מעצרים והוצאות להורג של "יסודות עוינים" עבר על לנינגרד, על מוסקבה ועל ערים אחרות. תחילה, חוסלו קציני צבא הצאר ששרדו, אנשי האינטליגנציה הישנה וחברי מפלגות, שפוזרו זה מכבר. אחריהם יתר אנשי הביטחון ששירתו עד אז נאמנה את המשטר…
