האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
דיסוננס קוגנטיבי הוא האופן שבו אנו עובדים על עצמנו כדי ליישב סתירות פנימיות. ניתן למצוא לו עדויות משני קצות המפה הפוליטית: למשל, תומכים מימין מייחסים את ההתנתקות לקדימה, למרות שזאת הייתה ממשלה בהובלת הליכוד שביצעה את המהלך; לעומת זאת, משמאל מסבירים, שההתנתקות נעשתה ללא הסכם, שזה מה שהיה נכון לעשות; למרות שבפועל, הצביעו בעד.
ספק אם תמצא בחלד "אם עבריה", שיעלה בידיה להסביר מדוע ב- 2007, נדחתה הצעתו של סגן נשיא "נורטרופ גורמן" מפתחת נאוטילוס, להציב בשדרות את תותח הלייזר (אותו "אב טיפוס" שהשמיד בניסוי כל פגז מרגמה וטיל) לשם הגנת ישובי האזור…
מחבר המאמר חושב שהרמטכ"ל אביב כוכבי היה בחירה שגויה (בלי קשר); והמינוי של מסינג היה, איך להגיד, הזוי . אבל, פסילה של מסינג לתפקיד בגלל שהוא אזרח שומר חוק וסייע למשטרה, הזויה הרבה יותר!
לפני שבוע בדיוק פירסמתי כאן 'מפלצת' בת 4750 מלים. להפתעתי ולשמחתי, בשבוע שחלף – ללא ספק תודות לחברי המפויסבקים, פרץ המאמר ימה וקדמה צפונה ונגבה… בכל אופן, בשבוע שעבר הבטחתי והנה אני מקיים, כאן תוכלו להוריד את הספר של פרופ' נתן פיינברג, בעברית ובאנגלית…
ב 4 לספטמבר 2003, הוביל אמיר אשל (ראו תמונה משמאל) – אז מפקד בסיס תל-נוף – מטס של 3 מטוסי בז מעל מחנה ההשמדה אושוויץ. בין אם רצה בכך ובין אם לאו, אשל – לימים מפקד חיל האוויר (מח"א) – פתח מחדש את הדיון הציבורי בנושא מאוד מעניין, והוא: מדוע לא הפציצו בעלות הברית את מחנות ההשמדה…
זוהי סדרת מאמרים שפרסם עידן ניידיץ – סטנדפיסט – המבוססת על יומנה של סבתו, אסתר ז"ל, ששרדה את השואה. במהלך המלחמה, שפרצה כשהיא בת 9 בלבד, שרבבה זיכרונות על פתקים, אותם החביאה בשיערה, ולאחר המלחמה איגדה ליומן. היומן ראה אור במהדורה מיוחדת לאחר מותה…
כבר עכשיו אפשר לסמן מגמות שישפיעו על תוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב- 2020. המשמעות העיקרית שלהן היא, שאחוז ההצבעה יהווה פקטור משמעותי בקביעת תוצאות הבחירות!
בחודש אוקטובר 1943, הובאו לגטו טרזין 466 מיהודי דנמרק, שלא הצליחו להימלט לשוודיה. בעקבות הפניות החוזרות ונשנות מטעם אנשי הצלב האדום הדני, שביקשו לעמוד על תנאי המחיה של יהודי דנמרק שגורשו לטרזין, נתן היינריך הימלר במאי 1944, את האישור המיוחל לביקור ועדה של הצלב האדום הבין לאומי בטרזין…
ניצחון – מילה שמבהירה בצורה ברורה מי זכה בתחרות. אבל לתחרות יש התחלה וסיום ברורים, החוקים ידועים מראש, אין השלכות שלא קשורות ישירות לעניין, ניתן לנתק אותה מההקשר הכולל. אבל, החיים אינם תחרות ספורט, וגם קיומן של מדינות אינו כזה…
הנה, מישהו הזיז את הגבינה לצמרת צה"ל, שבוכה כאילו אין מחר על מינויו של גיל מסינג לדובר צה"ל… סיפרו לנו כי "הוא חסר ניסיון פיקודי, היכרותו עם צה"ל מוגבלת לדרגות הזוטרות שבהן שירת ולא רלוונטית לעולם התוכן הנוכחי שבו עוסק צה"ל כיום – בדגש על עולם התודעה – וכי צמרת הצבא 'לא תספור אותו'"; אבל, אחרי רונן מנליס, כמה גרוע הוא יכול להיות?
