ענבל גולנזר: מה עומד מאחורי האנדרטה המוצבת בצומת בית-ליד?

25 שנה עברו מאז הפיגוע הכפול בצומת בית-ליד ב-22 בינואר 1995 – שבו נהרגו נהרגו בו 21 חיילים ואזרח אחד – והאנדרטה המוצבת בסמוך למקום ממשיכה להעניק מעט נחמה למשפחות ההרוגים. ענבל גולנזר ישבה לשיחה עם שרה קונפורטי, האמנית שתכננה ויצרה את הפסלים, לשיחה על אותו יום נורא וחושפת את הסיפור שמאחורי היצירה…

גרשון הכהן: אם אין 'אנחנו', אין מי שינצח!

אם אין "אנחנו" אין מי שינצח, אם אין "אנחנו" היודעים להתאחד כ"אנחנו" וממשיכים את החיים והמפעל הלאומי המשותף, נותר רק סבל השכול והנכות שכל איש נושא לבדו. זו חיוניות זיקת הגומלין בין קדושת יום הזיכרון על  מלוא הכאב הכרוך בו לבין אופק העתיד, התכלית והתקווה האמורים להתבטא ביום העצמאות…

בר און ומירון: הבעיה של 'כיפת ברזל' – והפתרון

שמונה מערכות לייזר מסוג סקייגארד, המיירטות כל  איום בתוך שניות, מסוגלות לחסום את כל השיגורים מרצועת עזה, כולל פצמ"רים וכל סוגי הרקטות, כולל רקטות מהירות, כבדות וארוכות טווח, מיד לאחר שיגורן. כאשר כל אזור שיגור מכוסה בשלוש מערכות, כל אחת מהן תוכל להשמיד כשבעה איומים בו זמנית ויהיה ניתן ליירט מטח של עד כ-24 שיגורים בבת אחת!

גרשון הכהן: מדוע נמנע בן גוריון מכיבוש יהודה ושומרון בסיום מלחמת העצמאות?

את דוד בן גוריון לוותה חרדה הולכת וגוברת מפני התערבות בכוח של האו"ם, ככל שגדלו הישגי ישראל במלחמת העצמאות. כאן טמון ההסבר להתנהלותו, גם במניעת משה דיין מפקד מחוז ירושלים, מכיבוש העיר העתיקה, וגם בעצירת יגאל אלון מכיבוש הר חברון…

אלעד רזניק: הערכה להמשך

הסבב הזה לא ייגמר מהר. הג'יהאד האסלאמי (להלן: גא"פ) ממומן מכסף איראני ונשמע להם. למשמרות המהפכה באיראן התחלף המפקד, והמפקד החדש, סלאמי, צריך להראות קשיחות. וגם על כך שמישהו הזיז את הגבינה של הכוח הרב לאומי…

אלעד ארד: הזדיינו בסבלנות!

עם ישראל שוב דבוק אל המרקע. ערוצי הטלוויזיה – שהבינו מזמן שאין שידור מקפיץ רייטינג יותר מיום-יומיים של לחימה – ברקיע השביעי. הנה המתכון – מספר מנוחש של רקטות, כמעט פגיעות בנפש, כמה כתבים פרושים ברחבי השטחים הפתוחים של הנגב (עדיף שילבשו אפוד מגן) ומסך מפוצל מציג בלולאה אינסופית יירוטים (אגב, את ה'שוט' הזה אפשר להראות גם מהמלחמה הקודמת, אין צורך להוציא צוות חדש לשטח…).

אלי בר און: הסכנה הביטחונית מס' 1 – הרקטות המדויקות!

בעידן הטילים המדויקים, אויבינו לא זקוקים לטילי HIMARS אמריקנים. בהשקעה נמוכה יחסית – ניתן לייצר ו/או להסב רקטות ופגזים לרמה של דיוק מוחלט (מונחות ג'י פי אס). הרקטות המדויקות תפגענה בסבירות גבוהה מאוד בבניין המאוכלס, שהוא מראש מטרתם המוגדרת של המשגרים; ולעיתים גם יפגעו במקום מסוים שיבחר בבניין (בגג, בקומה מסוימת; ולעיתים גם בדירה מסוימת).

אלעד רזניק: אסטרטגית הלחימה באוויר של בעלות הברית 1945-1944

לאחר השגת העליונות האווירית מעל שמי מרכז וצפון אירופה, הפכו מפעלי הדלק השונים להיות היעד העיקרי של בעלות הברית. התקיפה הראשונה כנגד מתקני הדלק יצאה לדרכה ב 12 למאי 1944. אחת נוספת הייתה ב- 28 לאותו חודש. המאמץ העיקרי התרחש רק אחרי הפלישה לנורמנדי בשישי לחודש.

בבזאר הים תיכוני, כשיש אירוויזיון, מחיר השקט עולה!

אנחנו במזרח התיכון. ישראל השקיעה הרבה בפרויקט האירוויזיון, שאמור להעניק לה קרדיט בינלאומי לא מבוטל. גם יום העצמאות קרוב ונתניהו עתיד לגזור גם בו קרדיט תקשורתי חשוב. כל זה שווה לחברינו בעזה הרבה כסף, וגם הזדמנות שלא תחזור להגיע להסדרה, בתנאים הנוחים לו…

אלעד רזניק: 'מבצע מאסף' – חלק שני – תקיפת מתקני הזיקוק בטרזבינה פולין, ב- 7 באוגוסט 1944

מבצע 'מאסף' – "Shuttle" היה שורה של תקיפות – שהוציאו חילות האוויר השמיני והחמש עשרה של בעלות הברית במלחמת העולם השניה, בין ה- 6 ל- 12 לאוגוסט 1944; זהו מאמר שני על 'מבצע מאסף', ושלישי בסוגיה: מדוע לא הפציצו בעלות הברית את אושוויץ…