האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
״צבא המשקר את עצמו, סופו שיובס על ידי שקריו״… (ראו כרזה בראש המאמר). הצבא חייב להיכנס לעובי הקורה בתחום הזה. אחרת – וכל עוד לא יערך טיפול יסודי ושינוי דרמטי בתרבות הארגונית של צה״ל – אין לצה"ל מוצא מהמצב שאליו נקלע!
בשנים האחרות התחום המתפתח ביותר בעולם אמצעי הלחימה הוא תחום הטילאות ההתקפית. ההשקעות העולמיות והאזוריות בפיתוח ובהצטיידות בתחום הזה הן הגדולות ביותר. זאת מאחר שמסתבר כי התפוקה – שמתקבלת מההצטיידות בטילים תוקפים מתקדמים – היא הגדולה ביותר יחסית להשקעה הכלכלית. למעשה הטילים התוקפים מחליפים במידה רבה את חילות האוויר היקרים מאוד להפעלה ולתחזוקה…
ניסיון רב שנים מוכיח לנו כי במשא ומתן מול גורם ערבי – דווקא מה שמנאמר בחדרי חדרים משמעותי הרבה פחות וחשוב הרבה פחות ממה שנאמר על ידי המנהיגות הערבית בציבור. מה שנאמר בחדרי חדרים איננו מחייב, בעוד כל מילה שנאמרת ע"י מנהיג ערבי בתקשורת מחייבת אותו ותמשיך לחייב אותו הרבה שנים לאחר מכן, בדיוק הפוך מהנהוג אצלנו…
התמרון והאש מקיימים ביניהם מאבק כוחות, כשני מרכיבי לחימה בסיסיים: התחזקות אחד מהגורמים – בעקבות שינויים טכנולוגיים – מקהה את האפקטיביות של האחר; עד שנוצרת 'קפיצת מדגה טכנולוגית המקנה יתרון לגורם השני; וחוזר חלילה. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות התמרון, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!
זה לא שהעם והקברניט לא מוכנים לשאת במחיר התמרון. אם תהיה להם תכלית ראויה וברת השגה לתמרון, הוא יתבצע, והעם ייתן לזה גיבוי. לכן, זו שאלה מצביאותית ומנהיגותית, לא האם צריך את התמרון; אלא מתי התמרון יהיה נדרש, היכן, לאן ולשם מה. שאלות גדולות…
מוקד לחימה – חדש ישן – צץ ועלה בשנים האחרונות, והוא תת הקרקע או המנהור. בסוריה, בעיראק, בלבנון וברצועת עזה, קיימות ערים שלמות בתת הקרקע. גם אם נכבוש את כל המרחב שמעל הקרקע, ועדיין לא התחלנו להתמודד עם האתגר העצום הזה שיכולותיו משתכללות והולכות. ריכזנו עבורכם את כל שנכתב באתר 'ייצור ידע', אודות הלוחמה התת קרקעית. קריאה רגועה (במידת האפשר…).
אם האיום על מדינת ישראל הוא הרקטות הארוכות הטווח – שלצורך השמדתן צבא היבשה צריך לבצע תמרון של עד 150 ק"מ + בשטח מאוד מאוד רחב במרחב סוריה ולבנון – זה הופך את התמרון היבשתי ללא ישים!
הציבוריות שלנו תקועה עדיין חזק במרחב ההכחשה. גם המנהיגות המדינית והביטחונית שלנו נמצאת עדיין עמוק שם. ברור לכל בר דעת, כי בהוראה אחת מטהרן לביירות, יפתחו שערי הגיהינום. חיינו כאן יכולים להיהפך לסיוט, כאשר עשרות אלפי רקטות וטילים – חלקם כבדים מאוד חלקם כבר מדויקים מאוד – ינחתו על מרכזי האוכלוסייה שלנו…
הכלל הראשון לכל מי שעוסק בתכנון הוא: הצב מטרה ראלית כיעד. המטרה הישראלית, של הסרת ההתבססות האיראנית בסוריה – בהתחשב בכוח האיראני הנמצא בסוריה בהתחשב בכך שסוריה היא מדינה ריבונית ובהתחשב באינטרס הרוסי במרחב – איננה מטרה ראלית. היא מוצגת מטעמים פוליטיים פנים ישראלים; שבסופו של דבר, גורמים נזק לאינטרס האסטרטגי הישראלי במרחב…
ניתן באסטרטגיה נכונה להשיג מטרות משמאל ומטרות מימין. אבל אסור לנו לעבוד על עצמנו ולייצר מציאות מדומה, על מנת שתתאים לאסטרטגיה כושלת, בין מימין ובין משמאל!
