האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
אחד המקרים הקלאסיים של הכחשה ביחסים הבינלאומיים היה העיוורון שבו לקתה ההנהגה הסובייטית ערב מבצע ברברוסה – פלישת גרמניה הנאצית לברית המועצות ב־22 ביוני 1941; תוך רמיסת ההסכמים לשלום ולשיתוף פעולה שחתמו שתי המעצמות, רק כשנתיים לפני כן, בהסכם ריבנטרופ-מולוטוב…
הנרטיב בספר של חיים הר זהב: 'לבנון – המלחמה האבודה', בא להמחיש עד כמה חסרת תוחלת הייתה הישיבה ברצועת הביטחון מהבחינה המבצעית, כיוון שזה לא שירת שום יעד אסטרטגי. בסוגיה הזאת אני רוצה להתמקד, אבל מהזווית ה"מחקרית" של קבלת החלטות…
ביום שבו האדם הקדמון שילב בין זורקי האבן, למחזיקי הנבוט. נדרש המצביא להתמודד באתגר הקרב המשולב. על מנת לייצר "מכפיל כוח". באופן הפעלת יחידותיו – במינון, במקום, ובזמן הנכון. לאחרונה פרסם דובר צה"ל את החלטת רמטכ"ל "להקים יחידה רב-ממדית ראשונה מסוגה, שתשלב בתוכה באופן אורגני יכולות חי"ר, הנדסה, נ"ט, אש, אוויר ומודיעין, כל שכן "תהווה מודל להקמת יחידות נוספות דומות בעתיד"…
אני רוצה לציין את הרמטכ״ל, אביב כוכבי, שלוקח את הדוח שלי ברצינות… הירידה לשטח של המפקדים הבכירים והשיח עם החיילים והפיקוד הזוטר הוא תהליך חשוב מאין כמותו, שמחזק את העוצמה והאימון של החיילים והמפקדים בפיקוד הבכיר ובצה״ל. את התהליך הזה צריך לשמר כנוהל מחייב!
כולם פוחדים. האיראנים משם, ונסאראללה מכאן, מאיימים ומאיימים; וכולם – כאן וגם במדינות המפרץ ובערב הסעודית לרבות חיילי צבא ארה"ב – מפחדים. ממה כולם פוחדים?
התופעה – שארגון חזק וממוסד כל כך תלוי באדם אחד באדם יוצא דופן; או כפי שיגידו מאמינים, אדם שאלוהים עמו – היא מסתורין למודרנה; אבל, היא בהחלט קיימת. חלק גדול ממשבר המנהיגות במערב נובע מהכחשת התלות הזו!
מאמר זה הוא מכתב תשובה לאלוף במיל', ח"כ יאיר גולן, על מאמר שפרסם מאמר במקור ראשון בתאריך 3 בינואר 2020, וגם נתן לו פומבי גם בציוץ בטוויטר…
אני חייב להודות; שאישית, אני לא משתגע על סגנונו ואורח חייו של דונלד טראמפ; אבל אין לכך כל חשיבות. סוף סוף יש לעולם הדמוקרטי החופשי מנהיג שיודע איך להידבר עם שליטי המזרח התיכון. הוא מדבר איתם במזרחית, על בסיס הנוהגים המתקיימים באזור הזה אלפי שנים, בשפה היחידה אותה הם מבינים היטב לטוב ולרע…
בדרך כלל משמש הסיכול הממוקד לצורך הקרסת המערכת היריבה או לצורכי מניעה והרתעה. אבל, יש מקרים שבהם הוא מתבצע לצורכי נקמה והעלאת המורל. כזה היה חיסולו של האדמירל היפני איסורוקו יממוטו, בראשית אפריל, 1943. חיסול משמעותי שביצעה ארצות הברית, הרבה לפני קסאם סולימני.
נגדיר 'היעלמות אסטרטגית' (Strategic Disappearance) כמצב שבו מדינה מטשטשת את אחריותה להתהוויות הנוצרות בשטח, אך מרוויחה מהן. 'היעלמות אסטרטגית' מתבצעת על ידי שימוש במיליציות אזרחיות לוחמות (צבאות פרוקסי). כך משיגה אותה מדינה את המטרות הלאומיות שלה ואת יעדיה האסטרטגיים באמצעות שליח, שאיננו מאפשר הטלה של אחריות ישירה עליה. השימוש באזרחים – בין היתר, לצורך היעלמות אסטרטגית – הוא לקח חשוב שמזמן לנו העידן החדש של המלחמה, שעלינו ללמוד ולהטמיע.
