מורכבות בביטחון לאומי

ישראל מתקשה לנתח את האינטרסים של אחרים, שאינם נוגעים לה ישירות:

כמו אז, גם היום, אנחנו מדלגים על ההסבר "למה קורים דברים" ועוברים ישירות לדיון על "מה זה אומר עלינו"…

אחת משיטות הפיקוד המרתקות של ניהוג צבאות, הוא שיטת הפיקוד הדואלי של הצבא הגרמני, שבה יחידה מנוהגת בידי שניים – שניהם חברים במטה הכללי הגרמני (הגנרלשטאב) – שחשיבותם שווה: מפקד וראש מטה. כך התחלקו הלחצים וההתלבטויות על כתפיהם של שניים, עובדה שהכניסה הרבה ביטחון בתהליך קבלת ההחלטות…

חייבים להתעשת, לקבל ולבצע את ההחלטות הנכונות. נשאלת רק השאלה איך…

אחד האנשים ששילם את מחיר ההמשגה הצבאית המנופחת (ולא למד שום לקח את עצם היום הזה) הוא תא"ל במיל' גל הירש. בצה"ל יש סדר (לפחות לכאורה…) והירש כממפקד אוגדה 91 היה צריך לאשר את תכניות הקרב של האוגדה אצל מישהו… אחד המישהומים הללו אלוף פיקוד הצפון, בני גנץ…

בצה"ל אין אינטליגנציה פיקודית ומקצוע המצביאות בגרסתו הצה"לית מביש. הקצין הישראלי לא קורא (למרות רשימת הקריאה של הרמטכ"ל…) לא כותב (למרות ההכרח לפרסם מאמרים – בד"כ מוצאים איזה ילד שיכתוב…) לא מפעיל את החומר האפור ולא מחדש…

בהובלת הוגה כריזמטי ומעורר מחלוקת בשם, תא"ל ד"ר שמעון נווה ובשילוב כוחות עם תא"ל ד"ר דוביק תמרי ועם סא"ל ד"ר צבי לניר, קידם המרכז לחקר תורת המערכה (המלת"ם), ניסיון שנוי במחלוקת להגדרה מחדש של מקצוע המצביאות. הניסיון הזה היה רצוף מאבקי אגו וטעויות ניהוליות למכביר שהפכו אותו לשעיר לעזאזל של כשלי צה"ל במלחמת לבנון השנייה. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות אמנות המערכה, המלת"ם והוויכוח הבלתי פוסק, בעד ונגד, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה! 

המנהג המגונה של הדיון הפומבי בישראל הוא לדבר על כל דבר, בלי שום כבוד למקצועיות, ולכלול בהתבטאות לגלוג שאין בו כלום מלבד התנשאות מגוחכת, יהירות חלולה וחוסר אחריות…

ישראל חייבת לספח את בקעת הירדן ובשום פנים ואופן לא כחלק מעסקת חבילה, שיש בה מדינה פלשתינית. זו עסקה שעלולה להיות הדבר, שיעביר את תהליך אוסלו מהילוך ראשון או שני להילוך חמישי!

ועדת האלוף במיל רוני נומה (ראו תמונה משמאל) לבדיקת בלוף גיוס החרדים הגישה מסקנות לרמטכ"ל. מסקנות אישיות נגד ראש אכ״א ומטה? אל תדאגו מוטי אלמוז יקבל נזיפה ויצא להיות נספח צה"ל בטימבקטו…