האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
האם הנשיא הבא של ארה"ב יפתח שוב את דלתות הבית הלבן ומחלקת המדינה בפני פעילים וארגונים הקשורים ל"אחים המוסלמים" בארה"ב (כמו CAIR, ISNA, MAS) ויחדש את הקשר האינטימי עמם – שנקטע ב-4 השנים האחרונות – כולל באמצעות מנויים בכירים ברשות המבצעת?
לא אחת פרסמתי בעבר כיצד הופכים קצינים בכירים שהשתחררו מצה״ל לפותחי שערים במשרד הביטחון ובצה"ל למען חבָרוֹת אזרחיות המעסיקות אותם. חלק מקצינים בכירים אלה שהפכו ליועצי חבָרות אזרחיות המפתחות אמצעי לחימה לצה"ל ושירותים אחרים – פועלים מול פקודיהם לשעבר ומול חבריהם הממשיכים לשרת בצה"ל והנמצאים בעמדות השפעה וקבלת החלטות לגבי אמצעי הלחימה והשירותים שהצבא רוצה לרכוש…
ההגינות מחייבת לומר: אין לי מושג אם מישהו זיף את הבחירות בהקף כזה שהביא להטייה מוחלטת שלהם. אבל צריך לומר, שיש מספיק הוכחות ועדויות – המבוססות, למשל, על ספר הבוחרים של מישיגן; שמראים דברים לא סבירים והתנהגות פחות מחוקית. אבל, אלה שטוענים בביטחון שהבחירות לא זויפו, יודעים עוד פחות ממני…
הטנקים חוזרים להיות דומיננטיים בשדה הקרב… בקרב היבשתי, לטנקים שמצוידים במערכות הגנה אקטיביות יעילות ועצמה גדולים משמעותית מאשר לכל אמצעי אחר!
מי שחושב שאי אפשר לפרוץ למערכות ממוחשבות, הגיע הזמן שיתקדם למאה ה- 21… מי שחושב שאין רווח אדיר ביכולת לקבוע מי יהיה הנשיא האמריקאי, כדאי שיחשוב שוב!
בתאריך פרסם הכתב רועי שרון ב'כאן 11' כי מערכת הביטחון בלמה צעדים שהדרג המדיני קידם ונראו לה מוגזמים.
'גיבור' הכתבה הוא מפקד פיקוד המרכז לשעבר, האלוף רוני נומה, שעל פי הכתבה "תמרן את הקבינט בגל הטרור לפני כחמש שנים, שכונה "אינתיפאדת היחידים". רק שמה שרועי שרון מכנה 'תמרן', אלה השפעות גומלין לגיטימיות ובריאות בין הדרג הצבאי למדיני…
מה קורה כאשר אנו מבקשים להשיג מטרה בעתיד; אולם אין בידנו כל מידע על ניסיון קודם – לא שלנו ולא של אחרים – בדרכי הפעולה שיכולות להביא להשגת אותה מטרה? במקרים אלו התכנון שלנו הוא בגדר הימור מוחלט. אין מומחים לעתיד ומפלס אי הוודאות גבוה מידי כדי שנוכל לנווט את עצמנו באפקטיביות. דרוש לנו ידע חדש בדחיפות. אלה המקרים הקלאסיים בקבלת החלטות שבהם נכון לנקוט בגישה הקרויה "סוף מחשבה במעשה תחילה".
יתנתק הרמטכ"ל מעיסוקיו, ויתמקד במלחמות ובלקחיהם. פתח תקווה ומעבר בטוח, לשדרוג צה"ל ממיליציה לצבא נחוש ומיומן!
מאפייני הדיווח התקשורתיים של מערכת הבחירות בארהב אינם מותירים ספק לגבי מידת עניינה של התקשורת המסחרית בבחירות (גם) בישראל. תוסיפו לכך את העיסוק הבלתי פוסק בתעשיית הסקרים, עוד בטרם נולד גולם הבחירות, והספקות לגבי מידת העניין של גורמים אלה במערכת בחירות נוספת בישראל יתאדו לחלוטין…
תפקידם העיקרי של הסקרים במערכות בחירות, איננו לבחון מי מנצח אלא לשמש כלי נוסף בעיצוב התודעה!
