[בתמונה: אם השחקנים הפוליטיים - כחול לבן והליכוד - יתנהלו לפי האינטרס הפוליטי שלהם, כנראה שהבחירות לא יתקיימו בקרוב, למורת רוחה של התקשורת המסחרית וכמובן 'ימינה' של בנט, שממנפת את סוגיית הקורונה כדי להתייצב כגורם פוליטי משמעותי... התמונה לע"ם. שם הצלם אינו מוזכר]
[לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]
ד"ר דורון מצא הוא אנליסט, מרצה, חוקר ומומחה בתחום הסכסוך הפלסטיני- ישראלי, ערביי ישראל והחברה הישראלית. זהו מאמר דעה מפרי עטו.
* * *
מאפייני הדיווח התקשורתיים של מערכת הבחירות בארהב אינם מותירים ספק לגבי מידת עניינה של התקשורת המסחרית בבחירות (גם) בישראל. תוסיפו לכך את העיסוק הבלתי פוסק בתעשיית הסקרים, עוד בטרם נולד גולם הבחירות, והספקות לגבי מידת העניין של גורמים אלה במערכת בחירות נוספת בישראל יתאדו לחלוטין.
התפקיד שממלאת התקשורת בישראל בעניין הזה היא ברור ומובן מאליו. לא צריך להכביר מילים בנושא, גם אם ברור מעל לכל ספק שאין הלימה בין האינטרס התקשורתי (במערכת בחירות) ובין האינטרס הלאומי (בהמשך כהונת ממשלת האחדות).
נכון, זו לא הממשלה המצטיינת בתולדות ממשלות ישראל, אבל בנסיבות הקיימות היא גם לא הממשלה הרעה או הגרועה בתולדות המדינה, בעיקר בגלל הנסיבות שהובילו להקמתה; שהן שרירות וקיימות עמנו עד היום.
הממשלה הזו, על כל מגרעותיה, מתפקדת אך ורק בנושא אחד: משבר הקורונה. בשום דבר אחר חוץ ממנו היא כמעט לא פעילה בגלל מבנה הכוח הפוליטי הלעומתי. אבל זה לא נורא. כי הקורונה היא game changer, כלומר שחקן משמעותי ששינה ומשנה את העולם, וגם את הביצה הקטנה שלנו.
[בתמונה: הקורונה היא game changer. צילום מסך מתוך הטריילר הרשמי של הסרט ביו טיוב]
זה האתגר המשמעותי כנראה הניצב לפתחה של המדינה (ואגב, גם בחירת ג'ו ביידן לנשיאות ארצות הברית לא תשנה את זה). ובהקשר הזה, הממשלה הזו על שלל בעיותיה מתפקדת לא רע בכלל. אני יודע, יש ביקורת. תמיד אפשר לעשות טוב יותר מושלם יותר. תמיד יש החלטות שצריך היה להדק או לקבל כי אין שלמות במציאות.
אבל אם בוחנים בצורה הגונה, נטולת פניות פוליטיות ובמבט ממעוף הציפור, הרי שמדינת ישראל מנוהלת בסך הכל לא רע בהקשר למשבר הקורונה. ההתמודדות עם הגל הראשון היתה מוצלחת, היציאה ממנו פחות טובה אבל ניהול הגל השני הוא סיפור הצלחה גדול. אף אחד לא אומר זאת, מטעמים ברורים של אינטרסים כאלה ואחרים; אבל, ביננו לבין עצמנו, אפשר גם לתת קרדיט לממשלה - שבניגוד למערכת המתחים הקיימת בקרבה בשאלות אחרות שאינן נוגעות לקורונה - הרי שבתחום ניהול המשבר מתקיים בה קונצנזוס ועבודה משותפת לא רעה בכלל.
וזה כרגע מה שצריך. ההבנה הזו מתנגשת אמנם במציאות הפוליטית ספוגת החשדנות בין כחול לבן ובין הליכוד, אבל אם יש מסקנה עיקרית שניתן לגזור ממערכת הבחירות האחרונה בארה"ב היא זו: רצוי שלא לנהל מערכת בחירות פוליטית תחת צל משבר מסוג זה. או בקיצור: קורונה ובחירות לא הולכות טוב ביחד! זה דומני הלקח המשמעותי שנלמד (אני מקווה) בליכוד ובכחול לבן, מהבחירות בארה"ב.
הקורונה היא שחקן משנה משחק גם בשדה הפוליטי וספק רב אם ביידן היה נבחר לנשיאות אלמלא היא טרפה את הקלפים. לכן, ספק רב אם נתניהו ירצה להעמיד למבחן את עצמו בנסיבות הפוליטיות החדשות של משבר הקורונה. הוא עלול לסיים כפי שסיים טראמפ. מסתבר שהציבור או ההמון תחת המציאות החדשה הוא ציבור זועם, כועס ומרוגז ובנסיבות שכאלה הוא עלול לבטא את העובדה שהקורונה 'גנבה לו את החיים' בהוצאת תסכול פוליטי של הצבעת מחאה, ללא קשר אמיתי למבני הכוח החברתיים והפוליטיים המסורתיים.
לגבי כחול לבן, הדילמה שלה היא יותר פשוטה, מאחר ומדובר על מפלגה שאולי תזכה להישג חד ספרתי אחרי הבחירות הבאות ולכן למות בכבוד זה אמנם נורא המקורי אבל לא מאד פוליטי. בנסיבות הללו האינטרנס הפוליטי הקר של השותפות המאולצות לממשלה הוא אם כן להימנע מבחירות עד כמה שניתן מתוך ציפייה כי סיומו של משבר הקורונה אי שם אולי לקראת אביב קיץ 2021 יחזיר אולי גם את השפיות למגרש הפוליטי בישראל.
אבל רגע, מה עם התקציב ומה עם חודש דצמבר שפרשני התקשורת אחוזים בו כקובע גורלות במערכת הפוליטית?
אז יש בזה משהו ובאתה המידה אין בכל כלום. נכון שהתקציב זו תחנת יציאה של נתניהו ואם הוא לא ינצל אותה הוא מאפשר לראש הממשלה החלופי, בני גנץ, להפוך לראש ממשלה קבוע.
אבל רגע, אז מה? גם במציאות כזו לנתניהו תהיינה שתי חלופות:
- האחת, להיות ראש הממשלה החלופי אבל למרר את חייו של ראש הממשלה הקבוע מאחר וכל משרדי הממשלה החשובים לניהול הקורונה (אוצר, בריאות) נמצאים אצל הליכוד.
- השנייה, לפרק את הממשלה גם מעמדת ראש הממשלה החלופי; להותיר את גנץ כראש ממשלת מיעוט; ולמעשה לסלול את הדרך לבחירות חדשות.
במילים אחרות - דצמבר חודש חשוב, אבל לא קריטי. מה זה אומר? אם השחקנים הפוליטיים - כחול לבן והליכוד - יתנהלו לפי האינטרס הפוליטי שלהם, כנראה שהבחירות לא יתקיימו בקרוב, למורת רוחה של התקשורת המסחרית וכמובן 'ימינה' של בנט, שממנפת את סוגיית הקורונה כדי להתייצב כגורם פוליטי משמעותי. במקרה הזה, אין ספק - ולו הקל שבקלים - שהאינטרס הפוליטי של המרכיבים את הממשלה בדחיית הבחירות מצטלב גם עם האינטרס הלאומי, גם בהינתן כך שהממשלה הזו תמשיך לתפקד תחת מגבלות ומאפיינים של חוסר נחת מתמשכת.
