מורכבות בביטחון לאומי

אחת הדוגמאות האפקטיביות ביותר של שימוש ב'פניקה מוסרית' בישראל, ע"י גופים אינטרסנטים, בסיוע התקשורת, להשגת מטרות רצויות בעיניהם, היה בסוגיית ילדי המסתננים בישראל…

רוב מי שהצליח לצבור קצת חסכונות, מחפש אפיקי השקעה סולידיים. זה ככה גם במלחמות. מי שיש לו יותר מה להפסיד, מנסה להסתכן פחות. כשהכל בסדר והבורסה עולה, הוא יעשה כסף; אבל, אם הוא לא מזהה את השינויים בזמן והכל מתרסק, כמו שקורה מדי פעם, הוא יאכל אותה, ואנחנו נאכל יחד איתו…
הבעיה היחידה היא שמלחמות אי אפשר לנצח בלי להסתכן!

גם אחרי ה- 7/10 מסתבר, יש עוד כאלה המדברים על שלום… ראו לעיין שוב בדבריו של המזרחן משה שרון, שנאמרו הרבה לפני הטבח, ושרלוונטיים מאי פעם: "יש להפסיק לדבר על 'שלום'. במשך 100 שנים השתמשנו במילה זאת, מתחננים לערבים למכור לנו 'שלום', והיינו מוכנים לשלם עבורו כל מחיר. קיבלנו לא כלום: לערבים אין 'שלום' למכירה, אבל אנחנו שילמנו ועדיין אנו משלמים ביוקר"!

שר החוץ, יאיר לפיד, מעדיף להתעסק בנראות ולא בתוכן. היטלי ההשבחה – שאנשים נדרשו לשלם, בשביל לקבל חזרה את רכושם – הפכו מזמן את כל נושא החזרת הרכוש ללא ריאלי, הרבה לפני החוק הפולני הנוכחי. לפיד וויתר על ציר מדיני משמעותי וחשוב, כשהוא מתיישר שוב לצד האמריקאים, וממשיך את הפגיעה בעצמאות המדינית של מדינת ישראל, אל מול הכוחות הפרוגרסיביים באירופה.

בצה"ל מעדיפים לדבר על מגמות ולא על אירועים, שיקרו או לא יקרו. מישהו חשב פעם למה? כשאתה מדבר בערכים מוחלטים, קל לראות אם צדקת או טעית. כשאתה מדבר על מגמות, המרוץ שלך לדרגה הבאה לא ייפגע, השינויים אף פעם לא תלויים בך…

ארה"ב צפויה לסגת גם מעיראק וזו עלולה להפוך למדינת חסות איראנית כמו תימן ולבנון; רוסיה, סין ואיראן נחושות להשתלט על המזרח התיכון; אבל, מערכת הביטחון שרויה בתרדמת כבר שני עשורים, ומתכוננת למלחמה של אתמול…

כל מקבל החלטות חכם שואף להגדיל את אפשרויות הפעולה שבידו. האם אנחנו מקבלי החלטות חכמים?
האם נכונה ההחלטה, להסתפק בעיקר בפלטפורמות המוטסות או שנכון לנצל הרבה יותר את היתרונות המבצעים והכלכליים הגדולים של השימוש בפלטפורמות היבשתיות והימיות, שמסוגלת לשגר חימוש מדויק?

הדרך היחידה (לאחר שתגיע ישראל לעימות קינטי) להסיר את חלקו הגדול של איום התמ"ס המדויק – על שלל המשמעויות שלו אל מול מערך ההגנ"א הישראלי – היא התמרון!

האם הנשיא ביידן יחזור על – או ימנע מ- שגיאות גורליות בעבר? האם הוא ייכנע ל- או יהדוף את – לחץ הפרוגרסיבים? האם הוא יתעמת עם גופים פורעי חוק בזירה המזה"תית, או על אדמת ארה"ב?

מלחמת לבנון השנייה הייתה אולי מופע אחרון של תקופה בה יכלה ישראל להתמקד בלחימה בזירה אחת. המלחמה הבאה עלולה להיות מלחמה אזורית. למערכת החדשה ההולכת ומתהווה, הצטרפה לאחרונה גם זירת הפנים. למשוואה החדשה ראוי להוסיף את הנוכחות הרוסית בסוריה שלא הייתה קיימת במלחמת לבנון השנייה. לאינטרסים הרוסיים באזור תהיה בוודאי השפעה מאלצת על חופש הפעולה הישראלי במלחמה.