האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
החרדה היהודית המייחלת לנורמליות שלווה – בבקשתה להימלט ממצבי חיכוך – הולכת ומתכנסת אל ערי החוף. בתוך כך, היא מאבדת את אחיזתה במרחבי הארץ. ובינתיים, מי שנמלט מחיכוך, החיכוך רודף אחריו אל פתח ביתו. מהיבט זה, הערים המעורבות הן הזדמנות לחיכוך נכון יותר, מאשר זה הכרוך בעימות מול ריכוז ערבי הומוגני נטול נוכחות יהודית, כמו גוש יישובי אום אל פאחם.
פעם, כשבארה"ב עוד כרו פחם והטכנולוגיה הייתה מוגבלת, הקנרית שימשה כורי פחם על מנת להתריע על נוכחות של גזים רעילים במכרות. אם הקנרית הייתה מגלה סימני מצוקה, זו הייתה אינדיקציה להימצאותם של גזים רעילים.
מדינת וורג'יניה בארה"ב משמשת על תקן הקנרית לבחירות האמצע. שימו לב אליה… יכול מאוד להיות שגם הפעם, היא על תקן הקנרית במכרה הפחם!
בתחילת אוקטובר 2021, בהפרש של ארבעה ימים בלבד, נפטרו, יוסף פריצקי ויוסי מימן, שניים מ'גיבורי' פרשיה – שהייתה אמורה להרעיד את אמות הסיפים בישראל – והושתקה בעזרתם הפעילה של 'הכלבים הנובחים' לפחות להלכה, של הדמוקרטיה הישראלית: כלי התקשורת…
ברור, לפחות לי, שלפי תכנית האוצר, לא הקצינים הם שיפוטרו אלא השוטרים שעושים את העבודה. אז מי יעשה את העבודה במקומם? מי יעצור את הפושעים? מי יבצע חיפושים אחרי נשק? הקצינים הבכירים?
מי יאבק בפשיעה החמורה הגואה? שוטרים מתחילים ללא ניסיון?
מי ידריך את השוטרים החדשים, שיגויסו לפי התוכנית החדשה – שוטרים וקצינים ללא ניסיון מספיק?
הים הוא מאז ומתמיד משאב טבע שחשיבותו הולכת וגדלה ככול שהמשאבים היבשתיים הולכים ומדלדלים. מדינות השוכנות לחוף ימים נהנות מיתרון על פני מדינות בעלות גבולות יבשתיים בלבד. על כן, המאבק על הנגישות לים, למשאביו וכנתיב תנועה, מהווה עילה לסכסוכים בין מדינות. כיוון שכך, נדרשו ארגונים בינ"ל לנסח כללים מוסכמים, כדי להבטיח ישוב מחלוקות בדרכי שלום, ככול הניתן.
כיום, עובר המאבק הזה גם לחלל.
ניתוח פער הדורות בארה"ב הוא אמריקאי לגמרי. הוא מקיף את כולם – דמוקרטים ואף רפובליקנים – ומגיע אף לתומכים המובהקים ביותר של ישראל – הנוצרים האוונגליסטים.
אפילו בקרב הצעירים האוונגליסטים, המגמה היא להזדהות עם רבים מאותם גורמים חברתיים, שבהם תומכים גם הדמוקרטים הפרוגרסיביים; ומילים כמו 'צדק' מהוות צידוק ל'תמיכה בפלסטינים ברוח נוצרית טובה'…
שלושה חסמים בסיסיים מעכבים את מדינת ישראל מטיפול שורש באלימות המתפשטת בחברה הערבית: הראשון: תודעתי; השני נובע מקיבעון המערכת המשפטית; והשלישי, טמון בהעדר היכולת…
חברה איננה יכולה לתפקד ללא מוסדות שיטור ופיקוח; ומי שחשב שהמגזר הערבי מתפקד בלעדיהם חי בלה לה לנד. "אלחיראסה" – המשטרה / המיליציה של התנועה האסלאמית ודומותיה פועלות מתחת לרדאר הישראלי, ומשליטות סדר במגזר, כבר שלושים שנה. באופן רשמי, זוהי חברת שמירה לא חמושה. מעשית, מקורות משטרתיים טוענים, כי "יש נשק ובשפע; וכמו שיצחק רבין נהג לומר, החברה הללו פועלים בלי בג"ץ ובצלם"…
אויבינו הבינו כבר – שעידן המטוסים המאוישים חלף – והצליחו לכפות עלינו נחיתות אסטרטגית בזכות ההבנה הזו… ואנחנו? לא ברור לי האם מי שמופקדים על ביטחוננו חיים במציאות הטכנולוגית של המאה ה 21 או שהם עדיין נשארו תקועים בטכנולוגיה ובנוסטלגיה של המאה הקודמת…
מאז המרד הערבי הגדול (1939-1936) – ועד שהגיעו פרעות תשפ"א – לא ידענו התקוממות רבתי כזו של הפלסטינים תושבי ישראל. בערבו של יום, המרד טואטא מתחת לאגדות דו הקיום, והמשטרה הוקרבה כשעיר לעזאזל הלאומי.
ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות האירועים הללו והשלכותיהם, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
