האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
השופט הרן פינשטין מצטט את שופט העליון המנוח מישאל חשין: "הרגשה כבדה מלווה אותי, ואני מתקשה להשתחרר מתחושה זו, כי שיטת המשפט והעושים מטעמה לא מילאו את חובתם כלפי החברה. בין אם נאמר כך ובין אם נאמר אחרת, רבים יסכימו – ואני בתוך הרבים – כי שיטת המשפט הכזיבה".
שוויון היא מילה שאינה קיימת בעולם המערכות המורכבות. תכונות מסוימות – כמו יופי, תבונה, כריזמה, עוז רוח, נכונות להקרבה – תהיינה תמיד נחלתו של מיעוט. לכן, השימוש במילה שוויון בפי הפוליטיקאים היא תמיד פועל יוצא של נאיביות או מניפולציה!
מעולם לא היה לראש ממשלת ישראל כוח כה רב, להשפיע על אירועים בינלאומיים, כמו עתה בעידן הקורונה…
השאלה הנכונה לשאול את הציבור בנושא צבא העם היא, כיצד תוכל מדינת ישראל לקיים עצמאות ביטחונית, אל מול מכלול האיומים ההולך ומתרחב, אם תחדל מלגייס בגיוס חובה את מלוא האיכות והכמות הטמונים בחברה הישראלית? עמדת צה"ל בסוגיה חד משמעית: בעשורים הקרובים, אין למדינת ישראל כל אפשרות לבסס את ביטחונה על שיטת גיוס אחרת; ואין זו רק שאלה תקציבית.
מדוע אנחנו וגם ארה"ב לא תוקפים את איראן לפני שיהיה מאוחר מידי? מטוסי קרב הפצצה לא חסר, גם לא פצצות וטילים…
כי מה שחסרה זו יכולת ההגנה שלנו – וגם של המפרציות לרבות ההגנה של כוחות ארה"ב במפרץ – מתגובת הנגד האיראנית. לכן מתקיים כאן שנים מאזן אימה, עם איראן, והארגונים הסרים למרותה. את זה, הפוליטיקאים וה'מומחים' לא מספרים.
באופן מעשי, מלחמת העצמאות נפתחה עם ראשית ההתיישבות היהודית החדשה במאה ה-19, ומעולם לא הסתיימה. מגמות המתרחשות בימים אלה בארץ ישראל מסמנות פרק חדש במלחמת העצמאות המתמשכת של העם היהודי בארץ אבותיו. באירועים אלו ראוי כמובן לציין את פרעות הערבים בחודש מאי, בעיצומם של ימי מבצע 'שומר החומות'.
מה שמשך את תשומת לבי – ברגע שפתחתי את העיתון בערבית – הייתה הכותרת: "לשירותו של הגנרל עמית עומד שד, שטן, שלא מרגיש שום כאב גם כשתוקעים בגופו סכין"… הנה סיפור המעשה.
"רק קטסטרופה עם הרבה הרוגים אולי תצליח לנער את המערכת"… רק הנאמנים למערכת מקודמים, כל ביקורת מבפנים מושתקת וניסיונות להפוך את המשטרה לגוף שפועל למען האזרח נגמרים בהרחקה: ניצב משנה בדימוס ד"ר פנחס יחזקאלי שוטח את כתב האישום שלו נגד התרבות הארגונית של משטרת ישראל.
ב- 16 בנובמבר 2021, דווח בחדשות ערוץ 13, כי שלושה שבועות לאחר ההנחיה לתגבר את הכוחות בב"ש – פלוגות מג"ב הוצאו מהעיר, לאחר ששירות המילואים שלהם (בהתנדבות… אין תקציב…) הסתיים. רק דווח – ופרצה סערה… על מה?
בואו נאמר את האמת: מאוחר מידי. גם עשר פלוגות מג"ב לא תשננה את המצב בנגב. דרושים פתרונות מסוג שונה לחלוטין!
אם זמן ההכשרה/הסתגלות מתארך; ומשך השירות מתקצר, יש לצבא, אפקטיבית, פחות חיילים כשירים. זוהי סוגיה 'בוערת' בתחום הביטחון הלאומי.
