[בתמונה: חייל רוסי במלחמה... התמונה היא צילום מסך]

[לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן]

סא"ל במיל' ד"ר עדו הכט הוא חוקר מלחמות, המלמד במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן. מחבר הספר "ההבקעה המערכתית בחשיבה הצבאית הגרמנית, 1945-1870".

זהו מאמר פרשנות שלישי של ד"ר עדו הכט על המלחמה הרוסית אוקראינית. למאמרים האחרים, לחצו כאן:

• עדו הכט: אוקראינה – תמונת מצב צבאית;
• עדו הכט: אוקראינה – המשך תמונת מצב צבאית.
• עדו הכט: אוקראינה – תמונת מצב צבאית רביעית;
• עדו הכט: אוקראינה – תמונת מצב צבאית חמישית.

[בתמונה: כוחות רוסיים בתנועה. הוכנסו עוד כ-25% מהכוחות שהיו צבורים סביב גבולות אוקראינה... התמונה היא צילום מסך]

להלן תמונת מצב צבאית מעודכנת ל- 1 במרץ 2022:

איכות המקורות במלחמה הרוסית-אוקראינית לא השתנתה ושואפת לאפס. לא אחזור עליהם. גם המגבלות שציינתי בסיכום הקודם לא השתנו. מאפייני המקורות שאני מסתמך עליהם לא השתנו גם הם. עם זאת, היו כמה פרסומים שיוחסו למודיעין האמריקני שהתחשבתי בהם.

מהשוואת מפות בין מספר חוקרים פרטיים, מכוני-מחקר וגורמים רשמיים שונים – יש הבדלים ביניהם, שלעתים מעידים על שוני מהותי בהבנת המצב. נראה לי שלעתים, די שכוח רוסי קטן, סיור או גישוש קרבי ראשון הופיע במקום מסוים; וחלק מהעוקבים מוסיפים אתו ככיבוש. גישתי זהירה – אני מעדיף להתעכב בעדכון עוד יום כדי לוודא שיש שם כוח ממשי.

תמונת-המצב המסתמנת מכלל הדיווחים

המפה מציגה את ההתקדמות הרוסית, עדכני ל- 1 במרץ 2022:

במפות רבות מציירים שטח כבוש וצובעים מרחבים שלמים. לי נראה שהם מגזימים – הכוחות הרוסים נעים בטורים ולא בקווים רחבים. הם חודרים עמוק ולא עוסקים בטיהור יסודי של כל המרחב שמאחוריהם או שעקפו אותו. לכן, הצביעה של שטחים שלמים מטעה יותר מאשר מועילה ובחרתי להמשיך להציג חצים שממחישים כיוונים ולא כיסוי מדויק שממילא לא ידוע לנו.

[המפה: עדו הכט]

הערה על גודל הכוח הרוסי שפלש לאוקראינה

בימים הראשונים של המלחמה הפעילו הרוסים רק כ-50% מהכוחות שצברו סביב גבולותיה של אוקראינה. בימים האחרונים היה טפטוף פנימה של כוחות נוספים ואתמול החלה תנועה גדולה של כוחות נוספים – בעיקר מכוון צפון לעבר עיר הבירה של אוקראינה קייב. בתדריך פומבי של הפנטגון נאמר שכעת הוכנסו עוד כ-25% מהכוחות שהיו צבורים סביב גבולות אוקראינה.

אחת הסוגיות המעניינות - שעלו במהלך הימים הראשונים - היה היעדרם מהקרבות של כוחות האויר הרוסיים. הרוסים ריכזו מאות מטוסי-קרב ומטוסי-תקיפה בשדות קרובים לאוקראינה; ובפועל רואים רק טפטוף של גיחות סיור אויר-אויר וגיחות תקיפה. אמנם רוב מטוסי זרוע האויר של אוקראינה הושמדו ביום-יומיים הראשונים, אבל ההיעדרות הרוסית אפשרה לנותרים להתערב בלחימה – הן ב-'הגנת שמי אוקראינה' נגד אותן גיחות רוסיות מעטות שחודרות אליה והן בתקיפת כוחות קרקע רוסיים. ב-28 בפברואר הוגברה פעילותה של זרוע האויר הרוסי בעיקר כדי לתקוף שדות-תעופה אוקראינים.

הערה כללית: הרגיעה היחסית בלחימה ב-28 בפברואר הסתיימה היום ב-1 במרץ.

חזית קייב

נכון להיום נמשכת הלחימה על כיתורה של העיר קייב. נראה שהתגבור הגדול ביותר של כוחות רוסיים לחזית מופנה לכיוון הזה.

חזית חרקוב

הלחימה בפאתי חרקוב התעצמה. היום תקפו מטוסים, מטולי-רקטות רב-קניים ותותחים את פאתי העיר ומטרות שונות בתוכה. מהמידע שהתפרסם לא הצלחתי להבין אם הושלם מהלך הכיתור של העיר.

[בתמונה: חרקוב בלהבות... התמונה היא צילום מסך]

חזית דונייצק ולוגנסק

הרוסים טענו היום שהם כבשו את כל השטח, עד לגבולות המקוריים של שני מחוזות אלה; וכעת יתאפשר לתושבים רוסיים - שנאלצו לברוח מכפריהם ועיירותיהם באזורים אלה, ב-2014 - לחזור לשם. ב-2014 טענו הרוסים כי לפחות מיליון רוסים, תושבי מזרח אוקראינה, נאלצו לברוח מבתיהם בכל רחבי מזרח אוקראינה של אז, כולל מחוזות לוגנסק ודוניצק וגם המרחב שביניהם לבין חרקוב.

להלן חלוקת האוכלוסייה באוקראינה לפי מוצא לאומי על-פי השפה המדוברת (אחוז הדוברים רוסית או אוקראינית בחלוקה למחוזות) – הנתונים נכונים בטרם מלחמת האזרחים, ותזוזת האוכלוסיות שגרמה (גם אוקראינים ברחו מהמזרח מערבה לעומק אוקראינה:

[המפה: עדו הכט]

מדד אחר לחלוקת האוכלוסייה לפי מוצא לאומי – הוא חלוקת התמיכה במפלגה הפרו-רוסית של ינוקוביץ' בבחירות ב-2010:

[המפה: עדו הכט]

ינוקוביץ' זכה ברוב בבחירות – מה שמראה שהאוכלוסייה במזרח אוקראינה הייתה גדולה מהאוכלוסייה במרכזה ובמערבה וכי רובה הייתה רוסית, או לפחות פרו-רוסית בהשקפתה.

חזית דרום-מזרח אוקראינה וחוף ים אָזוֹב

אטען שכיתור העיר מריופול כמעט הושלם. לכן, יש לצפות לתחילת המצור עליה. קיימות שתי אפשרויות פעולה:

• מצור 'שקט' – יחסית מעט אש וגם מעט פעולות קרקעיות ל-'כרסום' של שטח העיר.
• מצור 'רועש' – תואם יותר את דפוסה הפעולה הרוסי במלחמות בעבר. ריכוז ארטילריה רבה סביב העיר והפגזתה באופן שיטתי ומעת לעת כיבוש גוש בתים או שכונה מסוימת.

האפשרות השנייה תגרום להרבה יותר נפגעים אזרחיים; ועד כה במלחמה הנוכחית, הרוסים יחסית נזהרו מכך. אולם, לאור התארכות משך המלחמה והצטברות האבדות הרוסיות, יתכן שהם ימאסו בשיטה 'העדינה'; ויבחרו בדפוס ה'רועש' יותר, כדי לזרז את כניעת העיר.

בינתיים המאמץ התוקף צפונה - לאורך הגדה המזרחית של נהר הדנייפר - מתקדם מאד לאט. יש מקורות שאינם מציגים שום התקדמות בכלל; ויש שמציגים התקדמות מועטה בלבד. בשלב זה, קשה להבחין בין גישושים לבין התקפות ממש, לא כל שכן לדעת את התוצאות.

[בתמונה: כתישה של מטרות אזרחיות. התמונה היא צילום מסך]

בחזית חוף הים השחור מחצי-האי קרים מערבה

בחזית זו הרוסים השיגו את ההצלחות הרבות ביותר, במחירים הנמוכים ביותר. גנרל אמריקני שהשתחרר לאחרונה, וכותב תדריכים בטוויטר, ציין לשבח את הארמיה הרוסית, המנהלת את המבצעים בגזרה זו. אם זה תרגיל שיווקי - או שהוא מקבל מידע ממשי - אינני יודע לענות.

אתמול צוין שכוח רוסי חצה את הדנייפר בכיוון מערב. נראה שכוח סיור ממנו התקדם כמה עשרות קילומטרים מערבה, אבל עיקר הכוח עדיין מצוי ליד הדנייפר ומשלים את כיתור העיר חרסון:

• האם זה סיור התקפי המרמז על כוונה לעתיד להמשיך להתקדם מערבה לעבר אודסה ולכבוש מאוקראינה את כל רצועת החוף שלה בים השחור (ובכך לנתקה לחלוטין מגישה לים)?
• שמא זה סיור הגנתי שמטרתו לוודא, שלא צפויה התקפת-נגד אוקראינית על הכוחות הרוסיים העסוקים בכיבוש חרסון?

מוקדם מדי לדעת.

נשיא בלרוס (ראו תמונה למטה), הופיע בתקשורת עם מפה שמציגה התקפה רוסית, שאין עדיין שום רמז שהחלה, היוצאת מטרנזניסטריה (כלומר מגבולה המערבי של אוקראינה בכיוון הבלקן – מולדבה ורומניה) לעבר אודסה. כוח צבאי רוסי נמצא בטרנזניסטריה מאז התפרקות ברית-המועצות. מולדבה היא אזור מאוכלס ברומנים שהיה תחת שלטון ברית-המועצות – במחוז טרנזניסטריה פרץ מרד ולפני שדוכא ביקשו המורדים את הגנתה של רוסיה.

לכאורה מרמזת הופעתו של נשיא בלרוס על כוונה רוסית לכבוש את אודסה, אבל יתכן גם שזוהי רק לחימה-פסיכולוגית כדי לפצל את תשומת הלב האוקראינית. המידע על הכוח הרוסי בטרנזניסטירה מציג כוח קטן למדי.

[בתמונה: אלכסנדר לוקשנקו, נשיא בלארוס. התמונה היא צילום מסך]

חוליות חבלה בעורף האוקראיני

כתבתי על כך אתמול ועל הסכנה שזה גורם לתמימים שטועים בזהותם, והיום שמעתי בחדשות שיתכן שזו הסיבה למותו של האזרח הישראלי שיצא מקייב בשיירת פליטים – חיילים או שוטרים אוקראינים חשדו שהוא מחבל-צ'צ'ני שנשלח על-ידי הרוסים וירו בו. אני מניח שהוא לא התמים היחיד שנפל קורבן לחשש האוקראיני מחוליות אלה, ויתכן בהחלט שהיקף התופעה, כפי שהיא מוצגת בתקשורת האוקראינית מנופחת מחוץ לכל יחס.

מה הלאה?

המשא והמתן יימשך. הדרישות הרוסיות ברורות:

• התחייבות חד-משמעית חתומה לאי-צירוף אוקראינה ל-נאט"ו. פוטין אף דרש פירוז מוחלט של אוקראינה.
• הכרה בריבונות הרוסית בחצי-האי קרים.

פחות ברור אם הם דורשים גם שליטה והכרה ברצועה שמחברת את קרים לדוניצק ולוגנסק ודרכן לרוסיה. לאור המאמץ לכבוש אזור זה והשימוש בו כדי להצדיק את המלחמה בתעמולה הפנים-רוסית – מסתמן שרוב הסיכויים שלא יסכימו להחזיר שטח זה לאוקראינה.

כדרכם של משאים ומתנים, סביר שיש גם דרישות שנועדו לוויתורים.

[בתמונה: ולדימיר פוטין. הדרישות הרוסיות... התמונה היא צילום מסך]

מגמות לעתיד

לאחר 'עצירה אופרטיבית' בת יום ב-28 בפברואר, שנוצלה לריענון הכוחות ולתגבורם, הרוסים חידשו את התקפותיהם. עוצמת האש - המופעלת באזור חרקוב - הוגברה מאד ביחס לימים הקודמים.

המגמה הצבאית הנראית כרגע:

• מאמץ להשלמת כיתור העיר קייב – מאמץ זה נראה ה'מגמגם' ביותר מכולם.
• מאמץ להשלמת כיתור העיר מריופול ולהשלמת החיבור היבשתי בין קרים לבין דוניצק.
• יתכן שיש התחלה של מאמץ לעבר אודסה ולכיבוש כל חוף הים השחור של אוקראינה – עדיין מוקדם מדי לדעת עד כמה הדיווחים שמצביעים על כך נכונים או מדויקים.
• מאמץ להשלים כיתור של כל מזרח אוקראינה – מאמץ זה ידרוש עוד כמה וכמה ימים להשלמה אלא אם הכוחות האוקראינים יישברו לפתע.

מצד שני, ככל שחולפים הימים האוקראינים, מקבלים עוד ועוד אמצעים ממדינות המערב, ומגייסים יותר לוחמים מאוכלוסייתם. כלומר, הם מתעצמים, הגם שלא יוכלו לקבל טנקים, מטוסים ואמצעים מסוג זה - כי אלה דורשים מערך תחזוקה ואחזקה ולא ניתן להכשיר מחדש טייס קרב או צוות טנק על כלי מסוג שלא הכירו מעולם - אלא בעיקר, נשק מתקדם נגד-טנקים ונשק בינוני. עוד כטמ"מים-חמושים מטורקיה.

[להרחבת המושג: 'עצירה אופרטיבית', לחצו כאן]

[בתמונה: אזרחים אוקראינים לומדים לתפעל נשק. התמונה היא צילום מסך]

בפני האוקראינים עומדות מספר החלטות חשובות:

• ההחלטה המדינית במסגרת המשא והמתן: עד כמה הם מוכנים שהמלחמה תמשך וימשיכו לאבד שטח וכמובן נפגעים רבים, בתקווה שאפשר יהיה להפוך את הקערה ולאלץ את הרוסים להתגמש יותר במשא והמתן?
• החלטה צבאית-מדינית: אם אכן בשטח מסתמן כיתור לאורך נהר הדנייפר של הכוחות האוקראינים הנלחמים במזרח אוקראינה – האם ומתי להורות על נסיגת הכוחות שעדיין שם כדי להציל כמה שיותר מהם?
• החלטה צבאית-מדינית: עד כמה להתעקש על הגנת חרקוב? החלטה זו קשורה גם להחלטה הקודמת כי הגנה כזו תדרוש הקצאת כוחות שלא יוכלו לסגת מערבה.

אם הרוסים אכן יתחילו 'לטחון' את חרקוב באש, ככתוב בתורתם וכנהוג על-ידם בכל מלחמותיהם הקודמות בשניים וחצי העשורים האחרונים, האם עליהם, האוקראינים, להיות מוכנים לשלם את האבדות האזרחיות העצומות הצפויות ואת הסבל שינבע מעצירת המים, החשמל והספקת האוכל לעיר? זוהי עיר שברגיעה חיים בה 1.4 מיליון תושבים. לא ברור כמה ברחו – אם בכלל:

• מצד אחד, ככל שהעיר תחזיק מעמד ותגבה מחיר מהצבא הרוסי זה יועיל ללחימה האוקראינית בחזיתות האחרות (כלומר, שימוש בעיר ככוח רתק כדי לשאוב אליה כוחות רוסיים על חשבון יעדים אחרים) – זה ישפר את מצבה של אוקראינה גם בזירת הלחימה וגם בזירת המשא והמתן ובאותה עת – הסבל הרב יועיל לתעמולה האוקראינית נגד רוסיה "הכובשת האכזרית";
• אבל, מהצד האחר – מדובר באזרחים, האם ממשלת אוקראינה תהיה מוכנה להתייחס אליהם כאל לוחמים ו-'קדושים-מעונים' ולהתעלם מהסבל שלהם תמורת ההישגים שציינתי?

[בתמונה: שריון רוסי באוקראינה. התמונה היא צילום מסך]

אם המגמה הצבאית המתפתחת סביב קייב תסתיים בכיתור גם שם – אותה שאלה תעלה ביתר שאת בלחימה עליה:

• החלטה צבאית: האם על הצבא האוקראיני להיערך לאיום שהצבא הרוסי ינסה לחסום את הכבישים ומסילות הרכבת הנכנסות לאוקראינה ממערב כדי לשבש את המשך הספקת הנשק מ-נאט"ו לאוקראינה? הקצאת כוחות כזו חייבת לבוא על חשבון הכוחות הנלחמים בחזיתות ולא ברור אם הרוסים ירצו או מסוגלים לשבש את המעברים במידה ניכרת.
• החלטה צבאית: בעוד הם מצליחים באופן יחסי בצפון (בעיקר בהיבט עיכוב וגביית מחיר מהצבא הרוסי), הדרום של אוקראינה הולך ונחלש. האיום הרוסי על אודסה מהווה איום כלכלי משמעותי לעתיד. האם עליהם להעביר כוחות לדרום על חשבון המזרח או הצפון כדי לעצור מאמץ רוסי לכבוש את חוף הים השחור?